אם הייתם יכולים לטייל רק פעם בחודש - לאן הייתם נוסעים? ובכן, תלוי כמובן באיזה חודש. בדיוק בשביל זה הכנו לכם "לוח שנת טיולים", שייקח אתכם מדי חודש אל הטיול או המקום הכי מיוחד בעונה - משלכת סתווית בעין חמד ועד לטבילה קיצית בנחל פרת - כל חודש והמקום הכי יפה שלו בארץ.
שתהיה שנת טיולים מהנה!
אל תפספס
ספטמבר: חצבים בתל יודפת
הצמח המרשים ששימש בימי קדם לסימון גבולות בין חלקות חקלאיות, הפך למושא תשוקתם של "ציידי חצבים", שנוהרים אל אתרי פריחתו מדי סתיו. החצבים מכריזים על בוא הסתיו באתרים רבים בארץ, ואחד היפים שבהם משלב בין פריחה והיסטוריה מרתקת: תל יודפת, ששרידיו הקדומים מעידים על סערת המרד שהתלקחה כאן בימי המרד הגדול ברומאים.
להגיע: תל יודפת בווייז.
אוקטובר: שלכת בעין חמד
אומרים שאין באמת סתיו בישראל, וגם לא שלכת של ממש. ובכן, זה נכון חלקית. גן לאומי עין חמד, החבוי בדרך העולה לירושלים, הוא מעין מובלעת סתווית אירופית, שנצבעת מדי סתיו בשמלת שלכת בגווני אדום, חום וצהוב. במקום מדשאות מטופחות, פינות פיקניק לצד עצים קשישים, מבנה צלבני קדום ופלגי מים שגשרים קטנים חולפים מעליהם.
להגיע: גן לאומי עין חמד בווייז (כניסה בתשלום).
נובמבר: גן לאומי תל דור
גן לאומי "חדש מהניילונים" מצפה לכם בתל דור, בדיוק בעונה שבה טיולי החוף נעשים נסבלים יותר בזכות מזג האוויר הנעים, כאשר מד שני - הטבילה היא כבר לא אופציה. בעיר הנמל העתיקה, שבה נחשפו לא מעט ספינות קדומות טבועות, תגלו תצפיות נוף יפות לעבר החוף המפורץ, וגם רכס כורכר שמומלץ לטפס אליו לתצפית פנורמית. החוף אינו מוכרז ואסור לרחצה.
להגיע: גן לאומי תל דור בווייז.
דצמבר: מעיליא בחג מולד
עם כל הכבוד לנצרת, שבה נערכות תפילות המוניות והפנינג מתוקשר מדי חג מולד, הרי שהפעם, נסו את מעיליא שבגליל המערבי, עיירה ערבית נוצרית קטנה יחסית, וקסומה במיוחד. בלב היישוב מתנשא "מבצר המלך", מבנה צלבני העונה שם "שאטו לה רואה", המהווה מוקד חשוב בימי חג המולד, כמו גם הכנסייה היוונית-קתולית, שבה נערכות המיסות. ובכלל, העיירה כולה מתקשטת באורות צבעונים, בדמויות של סנטה קלאוס ואף נערך בה שוק חג מולד ססגוני.
להגיע: מעיליא בווייז.
ינואר: שלג בברכת רם
האגם הטבעי השוכן בצפון-מזרח הגולן, בקרבת מסעדה ומג'דל שמס, זכה בכינוי "העין הכחולה". הביטוי הזה הולם אותו בכל ימות השנה, אך כאשר מסביב הכל מושלג, האישון הכחול של העין מתבלט הרבה יותר לעומת לובן העין העוטף את הכל. כאן, מומלץ שלא להסתפק בתצפית מלמעלה, אלא ממש לרדת לגדות האגם, ולתפוס שלווה בסטייל אירופאי, לצד מטעי עצי התפוח ושאר הפתעות
להגיע: ברכת רם בווייז.
פברואר: מפל סער
זה שיש לך רייטינג בשמים, לא אומר שאתה כבר לא מרגש. להיפך. וזהו הסיפור של מפל סער שבצפון רמת הגולן, שמדי חורף מביא אליו את ההמונים (בואו ביום חול!) המשתאים לנוכח זרימתו העזה. כאילו לא בישראל השחונה אנחנו נמצאים עכשיו. מימיו נופלים מגובה של כ-20 מטרים, ואפשר להסתפק בנקודת התצפית שהוכשרה במקום. רוצים להגדיל? יש גם מסלול טיול מעט אתגרי עד למפל עצמו.
להגיע: מפל סער בווייז.
מרץ: תורמוסים בנחל תבור
כדי לצפות בתורמוסים המעטרים את נחל תבור, תיאלצו לחלץ מעט את העצמות ולצאת לטיול ברמת קושי בינונית, הנמשך 6.5 ק"מ. אבל הוא בהחלט שווה את זה, כמו גם את העלייה המפרכת שבסופו. שיאו של הטיול נערך בקניון הבזלתי של הנחל הזורם - מראה הדרמטי ומרשים, עם אופציה קלושה אף לצפות בצבאים. וכמובן, התורמוסים - אלו ימתינו לכם בכמה ריכוזים, גבוהים, כחולים-סגולים ומתחננים לסלפי.
להגיע: קיבוץ גזית בווייז. חוצים בנסיעה את הקיבוץ ומחנים בחניון היורד לנחל.
אפריל: שביל האדמוניות
זה לא סוד שהאביב הוא העונה של חובבי הפריחה, אבל "הגביע הקדוש" של הפריחה הישראלית מגיע בדמות פרח יפהפה, שפריחתו נמשכת כשבועיים בלבד. הכירו את אדמונית החורש, שאף זכתה בכבוד ששביל שלם ייקרא בשמה, סמוך לבית ג'ן. הצמח נדיר בישראל וגדל בעיקר לצד שביל זה, שאורכו כמה מאות מטרים. את האדמוניות לא תוכלו לפספס - הן יתגלו לכם בגווני אדום-בורדו עזים, עם אבקנים בצבע צהוב בוהק.
להגיע: שביל האדמוניות בווייז.
מאי: עינות פצאל
קטנים, אינטימיים וטומני סוד. זוהי אולי הדרך הטובה לתאר את עינות פצאל, המצויים בבקעת הירדן. מדובר בסדרה של בריכות מים קטנות, רדודות וצלולות, החבויות מן העין עד שממש מגיעים אליהן. הבריכות, שנבראו באדיבות נחל פצאל, מוצלות בחלקן, והן קלאסיות לשכשוך עם ילדים קטנים. כל זאת, באזור שבו ההר והבקעה נפגשים ויוצרים גן עדן קטן וחמוד להפליא.
להגיע: עינות פצאל בווייז.
יוני: תצפית ממבצר מונפור
כמה הרוס, ככה פוטוגני. פרדוקס? לא ממש. מבצר מונפור ("הר חזק", בצרפתית), שנבנה על ידי הצלבנים במאה ה-12, תמיד מספק את הסחורה. והסחורה היא נוף פנורמי ירוק של תוואי נחל כזיב וההרים העוטפים אותו, שחורשים צפופים גדלים עליהם. ובכלל, בחודש יוני, כאשר כל הארץ מתחילה להצהיב, כאן תמיד ירוק. המבצר, גבוה מעל הנוף, כולל שרידי יפהפיים הכוללים מגדלים, חומות ושאר הפתעות פוטוגניות. אם נשאר לכם כוח, תוכלו לבצע מסלול מלא ולשכשך בבריכות המים של נחל כזיב.
בווייז: מבצר מונפור. נדרשת הליכה של כ-30-40 דקות מחניון הרכב.
יולי: עין מבוע
יש עוד נקודת טבילה שחמקה מתחת לרדאר של המטיילים בארץ? כנראה שלא, אבל מי שמגיעים לעין מבוע שבנחל פרת בזמן הנכון (מוקדם בבוקר של יום חול), יגלו מעיין כמעט פרטי, שמתהדר בבריכת מים בטורקיז בוהק, נחל זורם בינות לסבך קנים והמון פינות שקטות שמחכות למי שיהיו מוכנים ללכת כמה דקות, ולהתרחק מהמון. במילים פשוטות, ככה בדיוק צריך להיראות נווה מדבר.
להגיע: עין מבוע בווייז.
אוגוסט: תצפיות כוכבים
מדי אוגוסט זה קורה מחדש - ומפתיע כמו בפעם הראשונה: מטר של מטאורים ששוטף את השמים ומביא אליו רומנטיקנים, חובבי טבע ואוהבי לילה מושבעים. וכך, מדי שנה מתקיימות תצפיות כוכבים מודרכות, יחד עם הפנינג ססגוני, אבל אפשר כמובן גם לצאת לשטח לבד, ועדיף אל מקומות שבהם אין זיהום אור: מכתש רמון בפרט ורחבי הנגב בכלל. תפסו פינה - והתמסרו לכוכבים.
ומה המקום הכי יפה בעיניכם בישראל? טקבקו לנו!