פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טבילה בעין מבוע: המים הכי קרים בגלקסיה

      בעין מבוע, בצפון מדבר יהודה, נובעים המים הכי קרים שיש. ואז, כאשר כבר חשבתם שראיתם והרגשתם הכל, גם מתרחש קסם גיאולוגי ומפלצת מסתורית בולעת את כל המים. נשמע מוזר? הצעה לטבילה ביום חמסין

      מעיין עין מבוע (יח"צ , איל שפירא)
      הבריכה העגולה בעין מבוע (צילום: איל שפירא)

      מכירים את סרטוני היוטיוב האלה שבהם מככבים כל מיני טיפוסים סיביריים, שקופצים באמצע החורף אל חור עמוק בלב אגם קפוא? אז כזה, אבל במדבר יהודה. וכך, אם חשבתם שמים קופאים באפס מעלות - תחשבו שוב. כי בעין מבוע, בצפון מדבר יהודה, המים מרגישים כמו מינוס 50 מעלות. למעשה, המים הכי קרים בגלקסיה מצויים ממש כאן, באחד החלקים היותר יפים של שמורת עין פרת.


      עוד טיולי מים בוואלה! תיירות:
      טיולי מים בישראל: בדיוק מה שצריך בקיץ
      טיולי מים בעמק חרוד - העמק הפורה
      המג'רסה: הילדים שלכם יזכרו את הטיול הזה לעד


      ואם כל הדברים הללו הצליחו להבריח אתכם מכאן אל מחוזות חמימים יותר - הפסדתם. כי אחרי שמתרגלים למי המעיין האלו, שצובטים בבשר כמו סכיני קרח, הכל נעשה רגוע יותר.
      הבעיה היא שלא מתרגלים. מצד שני, הקיץ כבר כאן וביום ממש חם, תזכו לחוויה נהדרת. צווחנית, כן, אבל גם נהדרת.

      אז כן, אפשר להיות עצל, וגם הרפתקן. כי כל הקטע של העצלות הוא להימנע מזיעה. ובעין מבוע יקרו לכם המון דברים, אבל מה שבטוח - כאן לא תזיעו. וחוץ מזה, הדרך מהרכב שלכם ועד למעיין קצרה באופן מפתיע.

      מעיין עין מבוע (יח"צ , איל שפירא)
      לילדים זה לא יישנה אם יהיה קר או מאוד קר. בעין מבוע (צילום: איל שפירא)

      שבע לפנות בוקר

      מעיינות בלב טבע גלילי ירוק ושופע הם דבר שווה למדי. אבל מעיינות שמגיחים באמצע המדבר, עטופים בתפאורה בגוון צהוב-צחיח - הם הדבר האמיתי. חלק מהמעיינות דורשים הליכה בחום קופח של שעה, שעתיים ויותר. ויש מעיינות שמצויים דקות ספורים מהרכב.

      עם זאת, האחרונים נוטים לסבול מפופולריות-יתר. עין מבוע משתייך לאותם מקרים שבהם אמנם קל להגיע, אבל אם תבואו בשעת בוקר מוקדמת, או ביום חול, לא תיאלצו לחלוק את בריכת המים, את המפל היפה ואת פינות הסתלבט עם עוד אלפי בני אדם. יהיו אנשים, כן. אבל בקטנה. במילים אחרות: אם התעוררתם בשבת בעשר בבוקר וחשבתם לעצמכם "הו, כן, מעיין יהיה נחמד עכשיו" - שכחו מזה, כי ההמונים כבר בדרך. אז קומו בשבע, סעו, כבשו את העולם ותחזרו לארוחת צהריים. כולה שעה ורבע מתל אביב.

      אני יודע, שבת, שבע בוקר נחשב כמו לפנות בוקר, אבל היי - מה לא תעשו כדי לקפוא מקור ביום חם?

      מעיין עין מבוע (יח"צ , איל שפירא)
      עין מבוע (צילום: איל שפירא)

      שפתיים כחולות זה לחלשים

      עין מבוע (עין פוואר, כפי שאוהבים לכנותו אלו שמבינים) הוא אחד המעיינות של נחל פרת (ואדי קלט, כפי שאוהבים לכנותו אלו שמבינים), המתחתר ומתפתל מאזור ירושלים ועד שהוא נשפך לירדן, אי שם ליד יריחו. וכאשר הוא מתפתל במדבר, הוא עושה פוזות למצלמה ובורא כל מיני פינות חמד מדליקות, שאחת היפות בהן שוכנת כאן.

      ועוד מילה אחת קטנה: חדי העין הבחינו במילה "יריחו". אז כן, מסלול הטיול הזה נערך מעבר לקו הירוק. אז נכון, נדרשת עירנות, אך מדובר באזור מטויל מאוד והשמורה עצמה מסודרת ובה פקחים של רשות הטבע והגנים. יותר מזה: לאחר כמה וכמה ביקורים במקום, ובלי כל קשר לדעות פוליטיות, עולה ההבנה כי מים - במיוחד אם הם קפואים - מאחדים בין עמים. במיוחד בין עמים שהם ברוגז. כולם צווחים באותה המידה, וכולם מחפשים אחר הזולה האולטימטיבית (עוד סיבה להגיע מוקדם בבוקר).

      אחרי שמחנים את הרכב ברחבת החנייה המאולתרת, צועדים כ-250 מטר במורד דרך רחבה ותלולה ומגיעים לגן העדן הקטן הזה. חוצים אמת מים נושנה שהובילה את המים בימי קדם לאזור יריחו, ומגיעים הישר לבריכת המים, המוזנת ממי המעיין. מורידים בגדים, נשארים בבגד ים, טובלים רגל, ובורחים בחזרה.
      ואז מנסים שוב.
      לא עוזר.
      ושוב.

      והנה, הילדים כבר במים. אלו, כשהם נהנים, בחיים לא קר להם. שפתיים כחולות, גפיים רועדות ועור שנראה כמו זמש - ועדיין, לא יסכימו לצאת מהמים.

      אז זהו, על החיים ועל המוות - וקופצים. בום. בום למוח, בום למערכת העצבים. זוועה. כמה שכיף כאן!

      בריכת המים המרובעת מכילה בתוכה בריכה נוספת, עגולה, המצויה בליבה. שתי בריכות באחת, בעלות גוון שונה של טורקיז. למעשה, אלף גוונים של טורקיז יש כאן, וכולם קרים עד אימה.

      ואז מגיע הקסם. זה יכול לקרות אחת ליום או אחת לשעה, אבל בסוף זה תמיד קורה: המים נעלמים. כן, נעלמים אל בטן האדמה, ומותרים אחריהם סרטנים קטנים ודגיגנונים מפרפרים. מצחיק לראות את פניהם של הרוחצים שלא מכירים את התופעה הזו. כאילו סוף העולם הגיע, והם, נוטפי מים ורועדים מקור - ממתינים ליגאל שילון והמצלמה שלו.
      ואז המים חוזרים. לאט-לאט, אבל בטוח. אה, בטח. זה היה רק חלום.
      אז לא, לא חלום, אלא מה שקרוי "מעיין פועם". איך זה קורה? מי המעיין פורצים מקרביה של מערה תת-קרקעית, כאשר לעיתים "פעימות" המים האלה נפסקות לכמה רגעים, בהתאם למפלס המים שבמערה. מין שילוב של חוק הכלים השלובים עם מבנה גיאולוגי של מערת המעיין, שנראה כמו סיפון. הבנתם? גם אני לא. תקראו את דפי ההסבר שיש בתחנת ההסברה הקטנה שיש פה, וגם אתם לא תבינו. זו הסיבה שאימצנו הסבר אלטרנטיבי: מפלצת מרושעת שמתגוררת בבטן האדמה, משהקת ופולטת מים לפי קפריזות. ההסבר הזה גם יותר מובן וגם יותר הגיוני.

      מעיין עין מבוע (יח"צ , איל שפירא)
      עין מבוע (צילום: איל שפירא)

      כמו נזיר מתבודד

      לצד בריכת המים ניצב מבנה בטון ששימש בימי המנדט כתחנת שאיבה. מי הנחל הועברו מכאן החל מ-1931 אל ירושלים, שמאז ומעולם סבלה ממצוקת מים. למעשה, מי עין מבוע הרוו את תושבי ירושלים עד 1967. אבל לא רק הבריטים היו כאן: אפילו מהנדסי התקופה החשמונאית העבירו את המים הללו בימי בית שני אל בקעת יריחו באמצעות אמת מים, שאת שרידיה תוכלו לראות לא הרחק מהבריכה.

      ואם אתם בעניין של ארכיאולוגיה, שימו לב לרצפת הפסיפס המצויה ליד הבריכה, חלק משרידי מנזר ביזנטי שפעל כאן במאה הרביעית לספירה, בימים שבהם הטרנד החם בקרב נזירי אירופה היה התבודד/ות במדבר יהודה, לא הרחק מהעיר הקדושה.

      אז יופי - הוכחנו לעולם שאנחנו גברים וטבלנו בבריכה הקרה ביקום. מה עכשיו? אהה! אם תצאו מהמים תגיעו למפל גועש ורחב הנשפך את תוואי הנחל. לכו במים, בין מפלונים קטנים וצמחיית נחלים סכוכה וירוקה, כאשר המדבר הגדול מקיף אתכם. הדרך הזו תזמן לכם פינות התבודדות (בע"מ) מקסימות לצד המים, עם המון שפיריות ודגים מבוהלים. אין דברים כאלה. רק תזכרו לברוח מכאן לפני שההמונים מגיעים.

      מעיין עין מבוע (יח"צ , איל שפירא)

      מודיעין שלום

      שימו לב שבמקום אין שירותי הצלה. אפשר לטבול ולשחות, אבל בשום פנים אין לקפוץ למי הבריכה.

      הגעה: מכביש 1, בקטע שבין ירושלים לים המלח, פונים צפונה בצומת כפר אדומים, אל כביש 458 (כביש אלון). כקילומטר וחצי לאחר שעוברים את היישוב אלון, מחנים לפי השילוט בחנייה המאולתרת ליד הכניסה לנחל. הכניסה לשמורה ללא תשלום, אך אין לשהות בה לאחר השעה 18:00.
      אם אתם כבר באזור, שווה לקפוץ למוזיאון השומרוני הטוב, המאגד פסיפסים יפהפיים מרחבי האזור (02-6338230).

      לא לוותר: יפה ככל שתהיה - אל תסתפקו בבריכת המים המרכזית, אלא חקרו את המשך הנחל - שם מסתתרות הפתעות אמיתיות, ושם גם תמיד יש פחות מטיילים.

      לעשות רושם על החבר'ה: טבלתם במים ולפתע ראיתם משהו מפותל ומבועת שחולף לצדכם ונראה כמו נחש? זה באמת נחש. כמו במקווי מים אחרים ברחבי הארץ, גם נחל פרת משמש בית לנחש מים העונה לשם "נחש מים משובץ". אורכו מגיע למטר וקצת, צבעו אפור-חום והוא לא ארסי. מקסימום הוא יטרוף ראשונים או חרקים קטנים. זה הכל. אבל לפחות תוכלו לפגוש אותו, ואולי גם לעשות איתו סלפי.