סיפורו של שביל ישראל התחיל לפני כ-40 שנה, כאשר העיתונאי אברהם תמיר שלח מכתב עם הרעיון לאורי דביר, שהיה אמון על סימון שבילי הטיולים בישראל. הוא סיפר לו שחזר מטיול בארה"ב ושם טייל על שביל האפלאצ'ים, שביל שאורכו כ-3,500 ק"מ, והציע לאורי לסמן שביל טיול ארוך גם בישראל.
הרעיון אומץ והחל תכנונו של תוואי השביל. ב-1991, לאחר שכבר סומנו מקטעים משביל ישראל בצפון ובדרום הארץ, הזמינה החברה להגנת הטבע את הציבור לטיולים בקטעים שסומנו, להעיר הערות ולהציע הצעות בתכנון תוואי שביל ישראל. עבור הטיילות הישראלית, היה זה פרק חדש בסימון שבילים בישראל, כיוון שעד אותה תקופה השבילים השונים הציעו למטיילים מסלולים של כמה שעות או של יום הליכה: לאורכו של נחל, טיפוס על הר וכדומה, והחידוש הגדול של שביל ישראל היה בהזמנת המטיילים לטיול רצוף של כמה שבועות, על פני כל הארץ.
לאחר שהושלם סימון השביל מדן ועד אילת, התקיים בחול המועד פסח תשנ"ה (שנת 1995) טקס חנוכת השביל ביד לשריון בלטרון. בדיוק לפני 30 שנים, במעמד נשיא המדינה עזר ויצמן, נגזר הסרט והשביל יצא לדרכו, כאשר בראשיתו הוא היה קצר מ-1,000 ק"מ, והיה שונה בכמה קטעים משמעותיים מתוואי השביל כפי שהוא כיום: השביל עבר בשרון והגיע לאורך נחל אלכסנדר עד טייבה וכוכב יאיר, ואילו התוואי הנוכחי עובר על חוף הים בין מכמורת לתל אביב, ולאורך הירקון; השביל הצעיר עבר בקרבת העיר דימונה ובממשית ולא עבר בערד, במדבר יהודה ובמכתש הקטן, כפי שעובר השביל כיום; בשנים הראשונות עבר השביל עשרות קילומטרים בנגב בשולי כביש 40: מעבדת למצפה רמון וממכתש רמון לצומת ציחור. כיום, השביל מתחיל בקופות אתר החרמון שבצפון ומסתיים בבית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע בדרום, ואורכו הוא כ-1,100 ק"מ, כמובן עד השינוי הבא בתוואי.
עוד על שביל ישראל:
מתנה לאביב: כל מפות שביל ישראל להורדה חינם
שליש מהמטיילים בשביל ישראל: זו עדות לבעלות על הארץ
שביל ישראל המזרחי: האלטרנטיבה שתעבור גם בשטחים
"הייתי ספקן באשר לתועלת שבסימון שביל כזה"
אל המושג "שביל ישראל" התוודעתי לראשונה בשנת 1993. בעת שהדרכתי קבוצת מטיילים בגן לאומי ציפורי פגשתי את דני גספר (שעבד עם אורי דביר על תכנון וסימון שביל ישראל בראשית דרכו) מטייל עם קבוצת בני נוער. דני סיפר לי שהם מטיילים על תוואי שביל ישראל, שביל רצוף לאורכה של כל הארץ. אז, הייתי ספקן באשר לתועלת שבסימון שביל כזה, חשבתי שזה פחות טיול ויותר משימה, כמו מסע צבאי ארוך.
דעתי השתנתה ב-2012. אחד משכניי הציע שנצא לטייל יחד, קבוצה של תושבים לטיולים קצרים בסביבה הקרובה. לאחר כמה טיולים מוצלחים, עלה רעיון להשתמש בשביל ישראל כמסגרת להמשך תוכנית הטיולים של הקבוצה שהתגבשה, מה שיחסוך לנו לתכנן ולהחליט לאן לטייל בכל פעם. המטרה הייתה לטייל מהחרמון ועד אילת ובכל פעם לצאת לטיול של יום או יומיים. על פי רוב, טיילנו על תוואי שביל ישראל ולאחר כמה טיולים, הבנתי שרצף הטיול על פני כל הארץ מזמן חוויית טיול מיוחדת ושונה - הגיאוגרפיה, הטבע והנופים שמשתנים עם התקדמות ההליכה בשביל. ראיתי את קבוצת המטיילים, שלא היו רגילים לטייל לפני כן, נסחפים ומתמכרים לפורמט שמשלב טיולים באזורי הארץ השונים והמגוונים, עם היעד להשלים את המשימה - טיול רצוף לאורכה של כל הארץ.
במהלך תקופה זו, התחלתי לעבוד בחברה להגנת הטבע כאיש השטח בוועדה לשבילי ישראל, היחידה בחברה להגנת הטבע שאמונה על תיחזוקה ופיתוחה של מערכת השבילים המסומנים בכל הארץ וכחלק מכך גם אחריות על שביל ישראל.
לדאוג שהשביל יהיה פתוח, בטיחותי ומעניין כל השנה
שביל ישראל מהווה ציר בדומה לכביש - הוא פתוח למטיילים לכל אורכו, 365 ימים בשנה. תפקידנו לדאוג שנתיב השביל יהיה פתוח, בטיחותי ומעניין כל השנה, בכל צעד. כיוון שמדינת ישראל משתנה ומתפתחת בקצב גבוה, האתגר לשמור על רציפותו של שביל ישראל נעשה קשה משנה לשנה. לעיתים, כאשר תוואי השביל נחסם או נקטע, אנחנו מתכננים ומסמנים תוואי חלופי על מנת שתישמר רציפותו של השביל.
לפעמים, אנחנו יוזמים שינויים לשינוי תוואי השביל מתוך רצון לשפר, להעביר את המטיילים דרך אזורים או אתרים מעניינים ששביל ישראל לא עבר דרכם. העברת שביל ישראל דרך מדבר יהודה, מצדה וים המלח ב-2019, הוא דוגמא לכך.
אנחנו קשובים גם להצעות שמגיעות ממטיילים, ולא פעם הצעה של מטייל לשינוי תוואי השביל התקבלה והשינוי בוצע.
"ארץ זו, יש לה שתי תכונות מרשימות"
על עתידו של שביל ישראל, אנחנו מסתכלים בחשש מסוים. האפשרות להמשיך ולקיים את שביל ישראל כשביל רצוף לפעמים מוטלת בספק, כיוון שהגמישות בשינוי התוואי בעת הצורך קטנה משנה לשנה. ההצלחה במשימה זו תלויה גם ברצונם הטוב של תושבי הארץ, ובנכונותם לאפשר את מעבר השביל בישובים ובשטחים שבבעלותם. קבלת פנים חמה שכזו קיבלנו ממושב כפר סירקין, שאיפשר להעביר את השביל דרכו, על מנת להרחיק את המטיילים מאתרי עבודות ההקמה על קו מסילת הרכבת המזרחי.
שביל ישראל עובר בנופים ייחודיים לישראל, כמו ים המלח והמכתשים, והוא מיוחד בגיוון שבו. לפני יותר מ-150 שנה כתב ביומנו הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטראם בעת מסעו בארץ: "ארץ זו, יש לה שתי תכונות מרשימות: האחת היא שבנופה אין שום דבר רומנטי - שום דבר העשוי לזעזע את הדמיון, השנייה - הרבגוניות הנפלאה של אקלימה, נופה ותנובתה, למן המדבריות השוממים שבדרום יהודה ועד לחורשי הגלעד והגליל; למן עמק הירדן התחתון הלוהט, 400 מטר מתחת לפני הים, ועד לרום כמעט ארקטי של החרמון והלבנון". כך גם המטיילים בשביל ישראל מציינים את איכותו וייחודו של השביל במעבר באזורי אקלים שונים ובנופים המשתנים לאורכו.
כוחו של השביל
בעקבות הצלחתו הרבה של שביל ישראל, מגיעות פניות רבות לוועדה לסימון שבילים לסימונם של שבילים ארוכים חדשים, אולם מקובלת הדעה שלא נכון לסמן שביל ארצי בנוסף לשביל ישראל, גם - אך לא רק - בשל הקושי לתחזק שביל טיול ארוך ורצוף. לטובת המטיילים, אנו רואים בחיוב את סימונם של שבילים ארוכים אזוריים, כמו שביל הגולן, שביל מגידו ושביל סובב רמון. הצלחתו של שביל ארוך נבחנת ברמת העניין שמגלים בו המטיילים, שלמעשה מצביעים ברגליהם על איכות השביל. הניסיון לימד ששבילים ארוכים שסומנו בעבר באזורים שפחות מעניינים את המטיילים, או שתוואי השביל לא תוכנן נכון - לא משכו אליהם מטיילים ובסופו של דבר הם ננטשו ובוטלו. המפתח לסימון שביל טוב ואיכותי הוא תכנון שנעשה מעיניו של המטייל - יצירת תוואי מעניין, יפה ומפתיע, עם עלילה מתפתחת וגיוון.
בשנת 2012, נבחר שביל ישראל, לאחד מ-20 מסלולי הטיולים הטובים ביותר בעולם מטעם מגזין הנשיונל ג'יאוגרפיק. זה מרגש לראות את האנשים מטיילים על שביל ישראל ועוברים חוויה ייחודית, מעשירה, מלמדת, מרגשת, מגבשת. אני נהנה לפגוש תוך כדי עבודתי בשביל את המטיילים הרבים, בודדים וקבוצות, צעירים ומבוגרים, נהנים מחוויית טיול בנופי הארץ היפה שלנו. אני שמח במיוחד לפגוש על השביל קבוצות של נוער. אני מתרשם שאנשי החינוך "גילו" את כוחו של השביל ככלי חינוכי וטיפולי.
מתחילת המלחמה, פגשתי בשביל מטיילים שחוו שכול ואובדן, או כאלה שיצאו לטייל לאחר סיום שירות סדיר או מילואים בלחימה בגזרות השונות. שמעתי על כך שהטיול והיציאה לטבע עוזרים גם בריפוי הנפש ובנחמה. העבודה בתחזוקתם ובפיתוחם של שבילי הטיולים בארץ היא זכות והנאה גדולה עבורי. אני מודה על כך בכל בוקר שאני יוצא לעבודה, ומרגיש סיפוק גדול בסופו של יום.
איציק בן דב הוא רכז סימון שבילים בחברה להגנת הטבע