שביל ישראל המזרחי: האלטרנטיבה שתעבור גם בשטחים

בווידאו: השבוע הוכרז "יום שביל ישראל" שייחגג ב-13 באפריל בכל שנה

"צריך להחזיר את עם ישראל למחוזות שבהם התגבש העם הזה", כתב בפייסבוק ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון שבגוש עציון, בספטמבר 2016. רוזנטל הוא אחד היוזמים הראשיים להקמת שביל חוצה ארץ חדש, שאמור להיות המקביל של שביל ישראל, אבל בצדה המזרחי של הארץ היפה הזו.

אז תכירו את שביל ישראל המזרחי, שבימים אלה קורם חול ודרכים ובשבוע הבא גם תתקיים ישיבה ראשונה עם נציגים מעשר מועצות אזוריות שהשביל אמור לעבור בשטחן, כמו גם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, כדי לבדוק היתכנות של השביל האלטרנטיבי. ולמה צריך חלופה, אתם תוהים? "מסיבות שונות השביל (שביל ישראל הנוכחי - ז.ר) לא עובר בכלל בגולן וביהודה ושומרון, ולכן אלפי המטיילים בשביל לא צועדים בחבלי ארץ רבים ובהם החרמון, בקעת בית שאן, בקעת הירדן, שומרון, בנימין והר חברון", אומר רוזנטל.

ואכן, שביל ישראל, שנחנך ב-1995 והפך פופולרי בשנים האחרונות (56 אחוזים מהאזרחים כבר טיילו בקטע כזה או אחר שלו, לפי סקר של החברה להגנת הטבע), נמתח לאורך 1,100 ק"מ, אבל אינו נכנס מעבר לקו הירוק, כלומר גם לשטחים. הרעיון ליצירת שביל אלטרנטיבי התחיל, כשקבוצת מטיילים מבית ספר שדה כפר עציון סיימה לצעוד את שביל ישראל לפני כשמונה חודשים. "חשבנו מה עוד נעשה איתה?", אומר רוזנטל, "וחשבנו אולי נחצה את ישראל שוב, אבל הפעם ממזרח לקו פרשת המים. הקבוצה התלהבה ואז אמרנו - אולי יש לזה מקום".

מיד לאחר חגי תשרי של השנה שעברה, יצאה קבוצה ראשונה לצעוד בתוואי השביל המזרחי של ארץ ישראל, שעוד לא סומן ועובר בחלקו על תוואי שבילים מסומנים כמו שביל הגולן ושביל עמק המעיינות. התוואי החדש שאותו שרטט במוחו רוזנטל, מתחיל בחרמון, ממשיך דרומה לאורך הגולן, יורד לעמק הירדן ומטפס לכוכב הירדן בואה עמק בית שאן. משם מטפס לגלבוע ואז כבר נכנס לשטחים - נחל בזק, מחולה (בקעת הירדן), דרך הסרטבה ופצאל, ממשיך למבואות יריחו וואדי קלט, פוגש את ירושלים (שכאמור אינה כלולה בשביל ישראל אבל חלקה המערבי משולב בימים אלה), משם לגוש עציון ותקוע, עובר למצוקי דרגות ועין גדי במדבר יהודה, נחל צאלים ומשם לראש זוהר - אז מסתיים השביל.

"אנחנו לא נגד שביל ישראל, אלא בעדו", מסביר רוזנטל, "ורוצים אלטרנטיבה, ושכל אחד יטייל בשני השבילים בסדר שהוא רוצה". גם נתנאל אלינסון, ראש מכינת חצבה בערבה, שכתב ספרי טיולים בשם "מדרך הערבה" ו"המדריך למטייל בשומרון" מברך על השביל. "צריך לתפוס את השביל כעוד אמצעי לטייל ברחבי הארץ, ולא בקטע פוליטי", הוא אומר. "גם העובדה ששביל ישראל כיום לא נכנס מעבר לקו הירוק היא פוליטית. כלומר, אולי גם קשורה לסיבה בטחונית, אבל גם פוליטית. אני דווקא הייתי מצפה מאנשי שמאל שיעודדו את קיום השביל ויבואו לטייל בו, כי רק מתוך ידע והכרת הסביבה, כמו גם את ערביי השומרון, יהיה אפשר להחליט אם השביל ראוי או לא. שיבואו לשומרון לטייל ויכירו את השטח, ואז יחליטו, ולא מתוך בורות. זה גם המפתח לפתרון בין העמים".

אבל הדרך מחזון למציאות אינה קלה. העובדה שהשביל המזרחי אמור לעבור בשטחים ודאי לא מקלה על המטיילים, שבמקומות מסוימים יצטרכו גם לשאת איתם נשק, ורוזנטל מודע לזה וכבר "מגייס" את צה"ל לטובת השביל. "יש אבטחה של הצבא במערות בראש הנקרה שליד הגבול הצפוני וגם על גולשים בחרמון, או על המשתזפים באילת", הוא מסביר, "וכמו שצה"ל עושה זאת שם, הוא גם צריך לשמור גם על מי שמטייל בוואדי קלט, למשל. זה חלק מהעניין".

לדבריו, השביל ייבנה בצורה כזו ששלושה אנשים עם אקדח יוכלו לטייל בבטחה. למי שאין כלי נשק לא יוכל לטייל בחלק מהשביל, כמו שאי אפשר לטייל בוואדי קלט היום, כביכול. "מי שירצה ללכת חודש וחצי בשטח יצטרך אקדח ו'הסיפור של הנשק' זה לא תירוץ", הוא מוסיף. "אומרים לי: איך אתה שולח אנשים לטייל במקום מסוכן? ואני אומר, חבורות הסטודנטים שהלכו בשנות ה-40 וה-50 במדבר יהודה ומצדה לא הסתכנו? ועוך איך!" לטיול עבור רוזנטל יש ערך ששווה סכנה ומה שהיה נכון בשנים ההן, נכון מבחינתו גם בימינו אנו. "גם מי שמטייל בנחל צאלים מסתכן וגם מי שמטייל במזרח הרחוק", הוא אומר. "בשנים האחרונות נהרגו יותר מטיילים בעולם מאשר מטיילים במזרח הארץ ויהודה ושומרון, ולכן הטיעון של הסכנה לא מחזיק מים".

אז השביל עוד לא קם, וכבר יש מי שמתנגד לו. שי יגל, מתכנן שבילי הליכה בארץ, כמו שביל הר הנגב ושביל משגב בגליל, ובעבר מסמן שבילים של החברה להגנת הטבע, חושב ששביל ישראל המזרחי אינו נחוץ. "שביל זה קודם כל מקום שהולכים בו, ואם התכנון שלו לא מאפשר הליכה עצמאית של אנשים - הוא לא בר-קיימא", הוא מסביר את התנגדותו. לדבריו, שווה להשקיע את המשאבים בשבילים אחרים, שאומנם פחות סקסיים, אך התוצאה שלהם תהיה יותר יעילה. "אני חושב שתכנון של שביל שאי אפשר ללכת בו בצורה בטוחה גורם לישראל נזק מבחינה תיירותית", מוסיף שי," כי אם המטיילים צריכים להיות חמושים, יצרנו הבדלה בין השבילים בישראל, כך שלא כולם בטוחים. מצד שני, ראוי שתהיה וריאציה של שביל ישראל שמתחילה גם בצד הצפוני שלו, בצפון הגולן, וגם בצפון מדבר יהודה, שהיום השביל אינו עובר בו והתכנון לא מאפשר הליכה רציפה".

גם עמית אררט מנהל קבוצת 'עמיתים לטיולים' שרבים מטיוליה עוברים מעבר לקו הירוק, לא שש מהרעיון ליצור אלטרנטיבה לשביל ישראל. "המטרה שלי שאנשים ייצאו לטבע ויכירו את ארץ ישראל דרך הרגליים. יש לי בעיה עם איך שמשווקים את השביל המזרחי", הוא אומר, אבל גם מוסיף ש"כל מה שיכול לגרות אנשים לצאת לשביל - זה מבורך".

לדבריו, השביל החדש יכיל קפיצות לנקודות בארץ, ולא יהיה שביל הליכה רצוף. "לי זה מרגיש שבאים להתחרות עם שביל ישראל והשביל המזרחי אמור להיות המשך, ונראה לי שהוא לא כזה. השביל המזרחי הוא שביל חשוב לבטחון ישראל, אבל רק אם התוואי שלו יהיה לפי 'תוכנית אלון' (שבה הגבול המזרחי של ישראל יכלול גם את הבקעה ואת מזרח השומרון - ז.ר)"

הרציפות של שביל ישראל המזרחי היא בהחלט נושא שמתכנניו יידרשו לתת לו מענה, אם יקום. בשביל ישראל הקיים מחולקים המקטעים, כך שלאחר כל יום הליכה פוגשים המטיילים נקודת לינה כזו או אחרת, לעתים יכולים להצטייד במים ולקבל שירותי שטח בסיסיים להמשך היום הבא. אבל גם האתגר הזה לא מפחיד את רוזנטל. "הלינה בשביל הזה תהיה בעיקר בישובים", הוא אומר. "אנחנו הולכים 'להקים' בכל ישוב שעל התוואי מלאכי שביל, שידאגו לארח את המטיילים בבתים או בשטח באזור ציבורי (פארק, יער וכדומה)"

מי שאחראית על הקמת חניוני הלילה עבור המטיילים, היא רשות הטבע והגנים. העומד בראשה בשנים האחרונות הוא שאול גולדשטיין, מי שבתפקידו הקודם היה ראש מועצת גוש עציון. אז נראה שדווקא מהרשות לא צפויות לרוזנטל בעיות בנושא חניוני הלילה והתוואי שיעבור גם בשמורות טבע, ואכן מרשות הטבע והגנים נמסר ש"הרשות מברכת על היוזמה ותשמח לעזור ככל שיידרש".

גם בחברה להגנת הטבע, מי שאמונה על סימון השבילים בארץ, לא רואים בעיה בשביל החדש שמתרקם. "לא היינו שותפים לזה, אבל אין לנו כל בעיה עם השביל", אומר דב גרינבלט דובר החברה. "אנו נסמן את השביל לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים, כמו שמסמנים שבילים אחרים שהם לא יוזמה שלנו. לעובדה שהשביל עובר ביהודה ושומרון, אין כל משמעות מבחינתנו".

תגיד ירון, גם אם השביל יאושר בממשלה, מי יטייל בו לדעתך?
רוזנטל: "כל מי שעשה את שביל ישראל המערבי ומחפש שביל המשך חדש. כשיש שביל אחד רציף, זה גורם לתחושה של אתגר ולאנשים יכולת לעשות את כולו. יש כאלה שאומרים שהוא שביל פוליטי, אבל אני חושב שלא, כי אם ביקור בשטח זה פוליטי, אז זה פוליטי גם מהצד השני, כלומר המטיילים יכירו ויזדהו גם עם הפלסטינים".

איך לדעתך יתייחסו לזה בעולם?
רוזנטל: "אני בטוח שתיירים יטיילו יותר בשביל המזרחי מאשר בשביל ישראל המערבי, כי הם לא מפחדים לטייל באיו"ש (אזור יהודה ושומרון - ז.ר), ועל התוואי הזה יש יותר אתרים שחשובים לנצרות וגם ליהדות. השביל הזה יהפוך להיות מאוד מטוייל. השביל לא עובר בריכוזי ערים פלסטיניות ולא יעבור, למשל בין שכם לג'נין, אלא בבקעת הירדן שהיא יותר נוחה מבחינה בטחונית".

"בסוף היום, המטרה שלנו שעם ישראל יכיר את ארץ ישראל, ויטייל בה מבלי להתחשב אם זה עבר הירדן המזרחי או המערבי", אומר ירון. "אנחנו רוצים שיאהבו את ארץ ישראל וישמרו עליה. פוליטיקה זה לא מעניין אותנו. אם יש טענה שהשביל הוא פוליטי, אז כל טיול באיו"ש הוא פוליטי".

אבל עם כל הקשיים, רוזנטל נחוש מטרה לקדם את השביל. "השלב הראשון יהיה לקבוע את התוואי ומה יהיה בו מעבר לסימון, והשלב הבא הוא שגורם ממשלתי ייקח על זה אחריות, בין אם זה משרד התיירות, המשרד לאיכות הסביבה, או המשרד לירושלים ומורשת שבראשו עומד זאב אלקין. אנחנו רוצים שזה יהיה שביל של המדינה, שמי שיחנוך אותו יהיו שרים והנשיא, לא שביל לוקאלי".

שהנשיא יחנוך אותו? זה לא קצת לא מציאותי?
רוזנטל: "אנחנו לא עסוקים בלנתח את המציאות אלא בליצור אותה, ואנחנו ניצור אותה".