והרי התחזית ליוצאים לאירופה: הולך להיות חם וממש לא מגניב

פסק הזמן הארוך בהיסטוריה המודרנית בתיירות, בשילוב ההתחממות הגלובלית, שינה אותה מאפס למאה בכלום זמן: עומס בשדות תעופה, חוסר בכוח עבודה וטיסות יקרות הן רק חלק ממה שצפוי לנו בעתיד. יוסי פישר עם תחזית (קודרת) ליוצאים השנה לאירופה

יוסי פישר
01/08/2022
בווידאו: גל חום באירופה (צילום: רויטרס)

בקיץ הזה אנו עדים לתופעות של גלי חום קיצוניים באירופה. טמפרטורות שיא של 48 מעלות נמדדות בספרד ובפורטוגל, אבל לא רק שם. בריטניה, סקוטלנד ואירלנד סבלו מגלי חום קשים עם טמפרטורות של קרוב ל-40 מעלות שנמדדו בלונדון. לפני עשור ושני עשורים, מי היה מעלה בדעתו שטמפרטורות באזור הים הבלטי בצפון-מערב אירופה יגיעו ל-35 מעלות?

במדינות דרום אירופה - ספרד, פורטוגל, יוון ואיטליה - התיירות, בדגש על תיירות הקיץ, היא חלק מרכזי בכלכלות. בהנחה שההתחממות הגלובלית תמשיך ותתעצם בשנים הקרובות, מה יקרה עם אותם עשרות מיליוני תיירים שהיו יוצאים ממערב וצפון אירופה לנופש במדינות הדרום? להערכתי, יותר ויותר אזרחים של מדינות מערב-אירופאיות יעדיפו להישאר קרוב לבית. מה טעם בטיסה של שלוש שעות וחצי לטנריף או מיורקה לחופשת קיץ מיוזעת בטמפרטורות של יותר מ-40 מעלות, כאשר אפשר להישאר במדינה שלך או בקרבתה ולנפוש בחופי אחד האגמים, בים הצפוני או בים הבלטי בטמפרטורה חמה, אך נוחה יחסית של 35-30 מעלות. זו כנראה תהפוך לטמפרטורה הממוצעת בחודשי הקיץ של יולי ואוגוסט באזורים רבים בצפון-מערב אירופה.

לאחר סיום עונת הקיץ הארופית בתחילת ספטמבר הקרוב, אפשר יהיה לעשות סיכומים, אך בגדול יהיו שני דברים שנזכור מהקיץ הזה:
1. הכאוס בשדות בתעופה וביטולי הטיסות
2. החום הכבד שובר השיאים שפקד חלקים גדולים ביבשת אירופה

ההיבטים שעלינו לקחת בחשבון כשאנו בוחנים את השינוים הצפויים הם:
1. שינוים דמוגרפיים ביבשת אירופה
2. כלכלה
3. תשתיות
4. אקולוגיה ושמירת הסביבה

גל החום באירופה גורם לאנשים להישאר בבית. נופשים בחוף בבריטניה, החודש(צילום: GettyImages)

שינויים דמוגרפיים בתוך היבשת

היציאה ממגפת הקורונה מתאפיינת בשינויים בהרגלי הצריכה של האירופאים. לחלקם פשוט נגמרו החסכונות במהלך המגפה. חלק יצאו לחופשות ללא תשלום. חלק איבדו את עבודתם. הצעירים נזקקו להרבה עזרה כלכלית מהוריהם וחלקם אף חזרו לגור בבית ההורים. נוצר מחסור גדול בכוח אדם בתחומי תעשיית האירוח, המלונאות והתעופה. המילניאלז (דור ה-Y) לא רוצים לעבוד בתחום. חלקם מכיוון שפוטרו בתחילת הקורונה ומצאו תחומי תעסוקה אחרים, וחלק פשוט מפני שהם לא רוצים לעבוד בעבודות שירות.

בבריטניה, לדוגמה, לא רק שהמגפה פגעה קשות, אלא גם שחלק גדול מהעובדים בשירותי התיירות השונים היו אזרחי מדינות ה-EU, והברקזיט גרם לרבים לעזוב את המדינה. צעירות וצעירים רבים שיוקר המחייה הגדול מקשה עליהם, אינם מקימים משפחות ולא עושים ילדים מתוך אילוץ כלכלי. הם מעדיפים לחיות את חייהם ללא יצירת תאים משפחתיים. זוהי תופעה שראינו אותה ביפן, וכעת יותר ויותר באירופה.

המילניאלז לא רוצים לעבוד בעבודות שירות(צילום: ShutterStock)

כלכלה

הקורונה והמלחמה המתמשכת באוקראינה פגעו בכלכלה האירופאית. שרשראות האספקה ניזוקו בעת הסגרים במגפה. המלחמה באוקראינה, עליית מחירי האנרגיה ובעיות באספקת הגז הרוסי פוגעות ביכולת הייצור של התעשיות האירופאיות - דבר שיביא בסופו של יום לצמצום ייצור ואף סגירת מפעלים. האינפלציה עולה באופן שאירופה לא ראתה מזה 40 שנה וזמינות הכסף של הציבור לצורך חופשות יורדת.

העלייה המשמעותית במחירי האנרגיה והביקושים הגדולים לחופשות, לאחר סיומה הרשמי של המגפה, דחפו את מחירי המלונות ואמצעי איכסון אלטרנטביים, כמו Airbnb כלפי מעלה. על כך יש להוסיף את הזינוק במחירי הדלקים שהשפיע על מחירי הטיסות וגם על מחירי התדלוק בתחנות הדלק המקומיות. אם בעבר חלק מההולנדים, הבריטים והגרמנים בחרו להגיע לנופש הקיץ שלהם בספרד, פורטוגל צרפת או איטליה במכוניותיהם - בקיץ האחרון חשבונות הדלק שלהם קפצו באופן משמעותי ביותר. מחירי השכרת הרכב הכפילו את עצמם, ולעיתים גם שילשו עצמם, ביחס למחירי טרום הקורונה. הסיבה המרכזית היא שחברות השכרת הרכב צימצמו באופן משמעותי את ציי הרכב שלהן בעת הקורונה ולא הצליחו לחדש ציים, בעיקר עקב בעיות ייצור של רכבים חדשים (מחסור בצ'יפים), המונע ייצור של כלי רכב שרובם המכריע מנוהל באמצעות מחשבים.

מעבר משמעותי של תיירים מחופשות קיץ בדרום אירופה לחופשות בצפון ומערב אירופה, יפגע בתפוסות במלונות, יוריד את הפדיון של העסקים הקשורים לתיירות, יפגע בעתיד בשווי הנדל"ני של עסקי התיירות ויפגע בציבור גדול שעובד ומתפרנס במאות אלפי בתי מלון, מסעדות, בארים, חנויות ואטרקציות תיירותיות.

המחירים הכפילו את עצמם, ולעיתים גם שילשו. השכרת רכב(צילום: ShutterStock)

תשתיות

הכאוס בשדות התעופה הראה עד כמה נושא התשתיות רגיש לשינויים. שדות תעופה גדולים באירופה פשוט קורסים ואינם יכולים להתמודד עם הגידול המשמעותי בנפח הנוסעים. שדות מרכזיים כמו סכיפהול, פרנקפורט, הית'רו וגטוויק נאלצו לקבוע תקרה למספר נוסעים שהן יכולות לקלוט מדי יום.

חברות התעופה, מצידן, נאלצו לבטל כל אחת אלפי טיסות בשיא עונת הקיץ - דבר שיבוא לידי ביטוי בדוחות הרבעוניים שלהן ברבעון השלישי. זה לא רק שהתשתיות של שדות התעופה אינן עומדות בלחצים אלא גם מעברי הגבול, התעלה שעוברת מתחת לתעלת למאנש והכבישים שהתמלאו בפקקים עצומים עקב נופשים שנאלצו לעבור לרכב הפרטי לאחר שטיסתם בוטלה.

נדרשת החלפת מסילות רכבת ישנות והתקנת מסילות רכבת חדשות, שיאפשרו להרבה יותר תנועה של רכבות חשמליות אולטרה-מהירות שיחברו בין ערי אירופה השונות. הקמת מערכות היפר-לופ שיאפשרו תנועה של הרבה יותר כלי רכב במהירות רבה יותר, ללא צפיפות בכבישים קונבנציונליים שכבר היום מתקשים לעמוד בעומסים.

תשתיות זה גם בתי מלון. חלק גדול מבתי המלון צימצמו פעילות בעת הקורונה. חלקם פשוט היו סגורים במשך כשנתיים. מערכות לא שודרגו, שיפוצים לא בוצעו. המלונות עצמם נבנו לתת מענה לטמפרטורות של עד 30 מעלות, ולפתע מוצאים עצמם בתפוסה מלאה וטווחי חום של 35 מעלות ואף יותר. תפוקת הקור של המזגנים (באותם מלונות שבהם יש מערכות מיזוג) מוגבלת ולא מספקת לגלי החום שאותם חווים האירופאים הקיץ. זה יחייב בתי מלון, מסעדות, ברים ומועדוני לילה להוסיף יכולות קירור משמעויות. בחלק מהמקומות הוספה כזו תתאפשר, אך בחלק ניכר מהמקומות שהוקמו לפני עשרות שנים זה לא אפשרי.

בנוסף, המעבר הגדול לרכבים חשמליים יחייב מלונות רבים להגדיל את כמות החשמל שהם מספקים לאורחים, ולדאוג להתקנת מספיק עמדות הטענה בחניונים שעומדים לרשות האורחים. הגדלה זו תלויה גם בספקיות החשמל לבתי המלון.

עוד בוואלה!

אלפי מזוודות נערמו עקב תקלה בשדה התעופה הית'רו שבלונדון

לכתבה המלאה
תור ענק מחוץ לשדה תעופה סכיפהול שבאמסטרדם, החודש(צילום: צילום מסך, טוויטר)

אקולוגיה והשמירה על איכות הסביבה

עידן תיירות ההמונים בעשור הקודם, הביא ערים שונות באירופה להבין שהערך המוסף של תיירות ההמונים נמוך בהרבה מקרים מערכה הכלכלי. אפשר לקחת כדוגמה שלוש ערים שהחליטו להגביל באופנים שונים את תיירות ההמונים: ונציה, דוברובניק ואמסטרדם. בשתי הראשונות מדובר בעיקר בתיירות ספינות הנופש (קרוזים), שמובילות גם 6,000-5,000 נוסעים שמגיעים למספר שעות לעיר ופשוט סותמים אותה. הם לא גרים במלונות. אוכלים ברובם על הספינות ואפילו את המזכרות קונים בחנויות באוניות עצמן.

בנוסף, כל הנושא של השכרות דירות ואמצעי איכסון לטווח קצר, בשילוב טיסות זולות מאוד במחירים של כמה עשרות אירו, הפך ערים כדוגמת ברלין ואמסטרדם למוקדי בילוי לצעירות וצעירים שבאים למסיבות. שוב, מדובר בחלק גדול בתיירות שהערך הכלכלי המוסף שלה לא בא לידי ביטוי בכלכלה העירונית. אותם צעירים מביאים איתם בתא המטען של הרכב את הבירה והאלכוהול שרכשו בזול, קונים אוכל בסופרמרקט ועושים לעצמם מסיבות בדירות ששכרו. הכמויות הגדולות של המבקרים בערי התיירות מביאות את התשתיות העירוניות העומדות לשירות התושבים למצב של כמעט קריסה. ערים רבות בוחנות אפשרות של איסור כניסה ברכב למרכזי הערים, אלא אם אתה תושב העיר (בדומה לשיטה שהונהגה בלונדון). בערים רבות בגרמניה מתחילים לאסור כניסת רכב המונע בדלקים פוסיליים. פליטות גזי החממה כתוצאה משריפת דלקים פוסליים, הביאה כבר את צרפת לאסור טיסות קצרות של פחות משעת טיסה בצרפת. גרמניה תצטרף בקרוב להגבלות הללו, כמו גם איטליה וספרד. רוצים לעשות נסיעות קצרות? תשתמשו ברכבות החשמליות המהירות או ברכבים חשמליים.

תיירים שמגיעים לנופש בשוויץ מקבלים בעת שהייתם במלונות כרטיס נסיעה חינם בתחבורה הציבורית באזור שבו הם מתאכסנים לתקופת השהיה.

הערך של תיירות ההמונים נמוך מערכה הכלכלי. עומס בוונציה(צילום: ShutterStock)

"תיירות איטית" תופסת תאוצה

המודעות של הציבור האירופי לנושא נזקי מזג האוויר, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גדלה מאוד בשנים האחרונות. כל זה מביא מונח חדש לתיירות הפנים-אירופית: Slow travel ("תיירות איטית"). כמו שיש תחום בגסטרונומיה שחדר אל חיינו ונקרא "בישול איטי", זה זולג גם לתיירות. מדובר בתיירות שמתחברת למקומיים, לקולינריה שלהם, לנפוש באתרי גלמפינג אקולוגיים ולהשאיר טביעת אצבע פחמנית קטנה ככל האפשר באתרים שבהם נופשים. בסקנדנביה, למשל, יש ממש תנועה שמעודדת לא לטוס בחברות הלואוקוסט, ואם כבר חייבים לטוס אז לשלם תוספת כסף שבאמצעותה פודים את זיהום האוויר הפחמני שנוצר כתוצאה מהטיסה לטובת נטיעת יערות.

גם רשתות בתי מלון הצטרפו לטרנד ולתנועה. מורידים את נושא החדרניות על בסיס יומי, החלפת מצעים, סבונים בחדרים, כלים חד פעמיים. יש מלונות שהוציאו את המיני-ברים מהחדרים על מנת "לצמצם את צריכת החשמל" ואפשר להזמין שירותים כאלו בהזמנה יומית. למלונות נחסכות הוצאות תפעול.

חברות התעופה יצטרכו למצוא שימוש לכל אותם אלפי מטוסים שטסו בתוך אירופה, ולמצוא להם יעדים אחרים רחוקים לשרת אותם. מדובר על יעדים בצפון אמריקה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. טיסות של 5-6-7 ואפילו 8 שעות מרחק טיסה.


לסיכום, השילוב של פסק הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית בתיירות העולמית, ביחד עם השינויים המשמעותיים והקיצוניים במזג האוויר, וכמובן המלחמה באוקראינה, מקדמים תהליכים שככל הנראה היו קורים גם כך, רק היו מתמשכים על פני עשור ואולי אף יותר מכך. בני האדם יסתגלו ויתאימו את עצמם. הטבע לעומת זאת, לא יעשה התאמות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully