ממצא סנסציוני במדבר יהודה: סליק של ארבע חרבות רומיות וראש כידון מלפני כ-1900 שנה, התגלה בגומחה נסתרת במערה בשמורת הטבע עין גדי, כשהממצאים במצב השתמרות מעולה. נראה, כי כלי הנשק הוסלקו על ידי מורדים יהודים, כנראה מתקופת מרד בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה), שהסתתרו במערות לאחר שנלקחו כשלל מלחמה מהצבא הרומי. "למצוא חרב אחת כזו זה נדיר, אז ארבע? זה חלום. שפשפנו את העיניים כדי להאמין", אומרים החוקרים.
הבוקר (רביעי), במסיבת עיתונאים שהתקיימה בירושלים בהשתתפות אנשי רשות העתיקות והחוקרים, הוצגו כלי הנשק הנדירים לראשונה.
עוד על חרבות עתיקות בישראל:
צלל עם שנורקל בחוף הכרמל, ומצא חרב אביר בת כ-900 שנה
נקמת הדם הקדומה בישראל: מכת חרב שיסעה את הגולגולת לשניים
החוקרים באו לצלם ולפתע מצאו ראש כידון
כלי הנשק נתגלו במערה קטנה ונסתרת הממוקמת באזור מצוקי מבודד וקשה לגישה מצפון לעין גדי, בתחום שמורת עין גדי שבניהול רשות הטבע והגנים. במערה זו נתגלו לפני כ-50 שנים שרידי כתובת עברית מקוטעת הכתובה בדיו על גבי נטיף, בכתב העברי הקדום האופייני לימי בית המקדש הראשון.
לאחרונה, פקדו את המערה ד"ר אסף גייער מהחוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, הגיאולוג בועז לנגפורד מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית בירושלים ושי הלוי, צלם רשות העתיקות. מטרתם הייתה לצלם את הכתובת העברית שעל גבי הנטיף בצילום מולטיספקטרלי, המאפשר לפענח חלקים נוספים של הכתובת שאינם נראים לעין. תוך כדי סיורם במפלס העליון של המערה, מצא ד"ר גייער בתוך כוך עמוק וצר ראש כידון (פילום רומי - כידון הטלה; Pilum) במצב השתמרות יוצא דופן. בכוך סמוך איתר גייער חתיכות עץ מעובד שהתבררו לאחר מכן כחלק מנדני החרבות.
"אוצר" יוצא דופן
אנשי צוות סקר מערות מדבר יהודה - יחד עם ד"ר גייער ובועז לנגפורד, הגיעו אל המערה בשנית וערכו סקר מדוקדק בכל סדקיה. במהלך פעילות זו, בכוך הנוסף, במפלס העליון והנסתר של המערה, בתוך סדק צר ועמוק המצוי בין שני נטיפים, נדהמו החוקרים לגלות "אוצר" יוצא דופן - הסלקה של ארבע חרבות רומיות. החרבות השתמרו בצורה מעולה, שלוש מהן נמצאו בעוד להב הברזל שלהן מצוי בתוך נדנים מעץ. בתוך הכוך נמצאו גם חלקי רצועות עור וחפצי מתכת ועץ שהיו שייכים למכלול החרבות.
לחרבות ידיות אחיזה מעוצבות, עשויות עץ או מתכת. אורך להב שלוש מהחרבות כ-60-65 ס"מ - נתון המאפשר לזהותן כ'ספתות' רומיות (Roman Spatha) וחרב נוספת קצרה יותר, שאורך להבה כ-45 ס"מ, זוהתה עם טיפוס ה-Ring Pommel Sword. החרבות הוצאו בזהירות מהסדק והועברו תוך זמן קצר לטיפול ושימור בתנאי בקרה אקלימית במעבדות רשות העתיקות.
בבדיקה ראשונית של המכלול, מסתבר כי מדובר בחרבות תקניות שהיו בשימוש חיילי הצבא שהוצבו בארץ ישראל בתקופה הרומית. "הסלקת החרבות וראש הכידון בתוך סדקים עמוקים במערה מבודדת מצפון לעין גדי, מרמזת כי כלי הנשק נלקחו כשלל מידי חיילים רומיים או משדה הקרב והוסתרו במכוון על ידי מורדים יהודיים לצורך שימוש חוזר", אומר ד"ר איתן קליין, ממנהלי פרויקט סקר מדבר יהודה. "סביר שהמורדים לא רצו להיתפס כשכלי הנשק עליהם, במפגש עם השלטונות הרומיים. אנחנו רק בתחילת המחקר של המערה ומכלול כלי הנשק שנתגלה בה, ומטרתנו לנסות ולברר מי היו בעלי החרבות, היכן הן יוצרו ומתי, וכן על ידי מי. ננסה להבין מהו האירוע ההיסטורי שבעקבותיו הוסלקו כלי הנשק במערה, ואם אכן היה זה במהלך מרד בר כוכבא, שהתרחש בשנים 132-135 לספירה".
עם גילוי החרבות, הוחלט לקיים במערה חפירה ארכיאולוגית מסודרת מטעם רשות העתיקות בניהול החוקרים אוריה עמיחי, חגי המר, ד"ר איתן קליין ואמיר גנור. המערה נחפרה במלואה, ונתגלו בה ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ומהתקופה הרומית (לפני כ-2,000 שנה). למרגלות פתח המערה נמצא מטבע ברונזה מימי מרד בר-כוכבא - אולי רמז לפרק הזמן בו שימשה המערה כסליק.
מדבר יהודה: היסטוריה ארוכה של ממצאים
למדבר יהודה יש היסטוריה ארוכת שנים באיתור ממצאים ארכיאולוגיים. "הכל מתחיל במגילות ים המלח שנמצאו על ידי בדואי ב-1947", אומר איתן קליין, המשמש גם כסגן היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות בשיחה לוואלה! תיירות. "ברגע שהשודדים מבינים שאפשר למכור את הממצאים, מתחיל מירוץ בין שודדי עתיקות מחד, וארכיאולוגים מאידך שמנסים להציל את את העתיקות".
לדבריו של קליין, המרדף הזה לא מפסיק כבר יותר מ-70 שנים, וגם כיום מסתובבים שודדים במדבר יהודה ומנסים לגנוב את האוצרות שטמונים שם. מדבר יהודה היווה זירת פעילות ענפה למורדים יהודים, ובכלל לחיים שהתקיימו בו במסגרת ממלכות שונות ששלטו במרחב. ממלכת יהודה שגבול שטחה כלל גם את שטחו של שבט שמעון בנגב, דרך ממלכת החשמונאים, שלטון המלך הורדוס שבנה לו ארמון במצדה ולאחר מכן תקופת המרד הגדול במדבר יהודה (74-66 לספירה) וכלה בתקופת מרד בר כוכבא.
אבל מה יש במדבר שבו משתמרים כל כך הרבה ממצאים במצב טוב?
קליין: "מבחינה אקלימית הממצאים משתמרים שם בצורה יוצאת דופן בגלל החום. למשל, מגילות שעשויות מעור, אבל גם ממצאים נוספים שעשויים מחומר אורגנים".
ביחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות מתמודדים ב-14 השנים האחרונות עם מקרי שוד רבים במדבר יהודה. "אנחנו מצליחים לפעמים לתפוס מגילות שנשדדו ונמכרות בשווקים", אומר קליין, "הפעם האחרונה היתה ב-2013 וזה היה הטריגר לעשות סקר ארכיאולוגי במדבר יהודה, כי מצאנו את הפפירוס הקדום ביותר שמזכיר את 'ירושלים' (מתקופת בית ראשון, שמקורו כנראה באחת ממערות מדבר יהודה -ז.ר), ואמרנו שננסה להגיע לממצאים לפני השודדים".
משתמשים גם ברחפנים
משנת 2017 היחידה נמצאת בפרויקט סקירה של כל מערות מדבר יהודה, שמנהל שאמיר גנור, ראש היחידה למניעת שוד עתיקות ביחד עם קליין וצוות חוקרים, שבו עוברים על כל מערה במדבר יהודה. "המצוקים מאוד קשים לגישה, לפעמים אפשר להגיע אליהם רגלית אבל בדרך כלל אנחנו נעזרים בחבלים וסנפלינג, וסורקים את המערה, בודקים כל כוך וסדק כי הרבה פעמים הטמינו דברים", אומר קליין. עד כה, מתוך אלפי מערות, תיעדה היחידה כ-800 מערות החל מצומת אלמוג בצפון מדבר יהודה ועד עין בוקק בדרום, כולל בדיקה ארכיאולוגית. "אנחנו גם משתמשים ברחפנים כדי לאתר את פתחי המערות ולבדוק אז מהי הדרך הקלה להגיע פנימה", הוא מוסיף.
לדבריו, במהלך שש השנים נמצאו ממצאים יוצאי דופן. "למשל, קטעים מקראיים ממגילות בנחל חבר שהטמינו כנראה פליטי מרד בר כוכבא, שלקחו איתם את ספר זכריה, נחום, יואל והנביאים האחרונים למערה. נוסף על כך, מטבעות מתקופת בר כוכבא ומטמון בכלי מעץ מתקופת מרידות החשמונאים. מצאנו גם סלסלה ענקית שעשויה מנצרים מלפני 10,000 שנה, כלי נשק שונים ועכשיו הממצא של החרבות".
מה כל כך מיוחד דווקא בחרבות האלה?
"מצב ההשתמרות של החרבות מדהים. בכל רחבי האימפרה הרומית הן לא השתמרו ככה וזה בזכות היובש במערות, ואפשר למצוא את כל החלקים שלהן - הידיות, הנדנים מעץ, עורות שעוטפים את הידיות, חבלים שמלופפים. בארץ ישראל לא התגלו כמעט חרבות מהתקופה הרומית, ואם כן אז במצב גרוע. זו מערה יחסית קשה לגישה, מבודדת, והחרבות הוסלקו בסדק עמוק במערה והיה ברור שמישהו החביא אותן עשה זאת בכוונה. ממש כמו סליק. כנראה בימי מרד בר כוכבא לקחו את החרבות שהוסלקו למען שימוש עתידי במהלך המרד, אבל הוא לא צלח והן נשארו 2000 שנה עד היום".
החשיפה של הממצא המרגש, מגיעה כחלק מהשקת הספר New Studies in the Archaeology of the Judean Desert: Collected Papers העוסק בחידושים הארכיאולוגיים שהתגלו בסקר מדבר יהודה.