עדות לרגע דרמטי בדברי הימים של העם היהודי נחשפה במדבר יהודה: קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף, המתוארכת לימים שקדמו למרד המקבים. הקופסה הוטמנה במערת מורבעת שבשמורת נחל דרגה לפני כ-2200 שנה והתגלתה בחפירות בחודש מאי האחרון. מאז המטמון הנדיר נחקר, וכעת, במסגרת שבוע המורשת בישראל המצוין בחנוכה, יוצג המטמון לציבור במוזיאון החשמונאים במודיעין.
כחלק מפרויקט חפירות וסקר מערות מדבר יהודה שמנהלים רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי בשיתוף עם משרד ירושלים ומורשת, נערכה חפירת הצלה במערות המורבעת בחודשים מרץ-מאי 2022. בין שלל הממצאים, נתגלתה בסדק בתוך מערה, קופסת עץ עתיקה עשויה במחרטה, שאין כדוגמתה באוצרות המדינה.
במהלך אימון בצפון: חייל גילה מטבע נדיר מלפני 1800 שנה
תלמידים מצאו בגליל מטבע זהב נדיר בן כ-1600 שנה
מטבע נדיר מימי המלך אגריפס הראשון התגלה בנחל שילה
על גבי אחד מהמטבעות נמצאה חריתה של השם "שלמי"
לאחר שנפתח פקק הכלי, התברר כי חלקו העליון מלא באדמה תחוחה ואבנים קטנות שנדחסו עד לשפתו. מתחת לשכבת אדמה זו, נמצאה פיסת בד צמר גדולה צבועה בסגול. פיסת הבד כיסתה 15 מטבעות כסף שסודרו בחלק התחתון של הקופסה, וביניהם הונחו פיסות צמר כבשים.
המטמון, שנוקה על ידי תחום טיפול ממצאים ברשות העתיקות, כולל קבוצה אחידה של מטבעות טטרדרכמות מכסף, שנטבעו על ידי תלמי השישי, מלך מצרים. מלך זה, מלך על מצרים במקביל לדודו - אנטיוכוס הרביעי ("אפיפנס"), אשר מלך על הממלכה הסלווקית, ובה ארץ ישראל. שלושת המטבעות הקדומים ביותר במטמון נטבעו בשנת 176/5 לפנה"ס, ואילו המטבע המאוחר במטמון מתוארך לשנת 171/170 לפנה"ס. על גבי אחד מהמטבעות נמצאה חריתה בכתב יד של השם "שלמי - Shalmai" בכתב ארמי.
מיהו האיש שברח למערה והחביא בה את רכושו הפרטי?
לדברי ד"ר איתן קליין, חוקר המטמון מטעם רשות העתיקות יחד ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות, "מעניין לדמיין מיהו האיש שברח למערה והחביא בה את רכושו הפרטי מתוך כוונה לשוב. נראה, שעקב מאורעות התקופה, נהרג האיש בקרבות, ולא שב לקחת את רכושו הוא המתין לנו במשך כמעט 2,200 שנים. מדובר בממצא יחידאי, שאין שני לו, המהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה וברורה לכך שמערות מדבר יהודה שימשו כזירת פעילות למורדים או לפליטים יהודיים בימים שקדמו למרד המקבים או בראשית המרד".
לדברי ד"ר קליין, ספרי המקבים מתארים כמה אירועים דרמטיים משמעותיים בעת ההיא, שעשויים היו לשלוח אנשים לטמון את רכושם במדבר עד יעבור זעם. הסבר אחד, יכול להיות ביזת כלי המקדש בידי אנטיוכוס הרביעי והחרבת חומות ירושלים בשנים שקדמו למרד החשמונאים. הסבר אחר, עשוי להיות גזרות הדת שהטיל על העם היהודי בשנת 167 לפנה"ס.
"פרויקט הסקרים מוכיח את עצמו"
ספר מקבים א' מספר על קבוצת יהודים שנמלטו למחבואים במדבר מפני גזרות הדת שהוטלו על היהודים: "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם. הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת... וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם" (מקבים א' ב: כט-לז).
לדברי אמיר גנור, מנהל החפירה הארכיאולוגית במערה מטעם רשות העתיקות: "פרויקט הסקרים והחפירות שרשות העתיקות עורכת במדבר יהודה בשש השנים האחרונות מוכיח את עצמו, ובעקבותיו הצלחנו להציל אלפי ממצאים ארכיאולוגיים מפני הרס ושוד עתיקות, בהם קטעי מגילות מקראיות, ראשי חץ ממרד בר כוכבא, סל שלם בן 10,500 שנה, ועוד".