קטעי מגילה מימי בר כוכבא שנמצאו במערת האימה במדבר יהודה. Highlight Films, רשות העתיקות
צילום: Highlight Films, רשות העתיקות

60 שנה אחרי גילוי מגילות ים המלח: נמצאו קטעי מגילה מקראיים בני 2000 שנה

בפעם האחרונה שהתגלו מגילות מקראיות זה היה ב-1960. אבל במבצע מיוחד שסקר חצי ממדבר יהודה לאחרונה, נמצאו במערה קטעי מגילות בנות כ-2000 שנה מספרי הנביאים זכריה ונחום. עוד נתגלה, שלד של ילד/ה בן 6000 שנה, מטמון נדיר מימי בר כוכבא והסל הקדום בעולם

אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ--אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וְאִישׁ אֶת-רָעַת רֵעֵהוּ, אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר, אַל-תֶּאֱהָבוּ: כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, נְאֻם-יְהוָה.

פסוקים אלו, מספר זכריה פרק ח', טז-יז, התגלו על עשרות פיסות מגילת קלף כתובות בנות 2,000 שנה במבצע ארכיאולוגי-לאומי אתגרי ומורכב, שמנהלת רשות העתיקות במצוקי מדבר יהודה מאז אוקטובר 2017, זאת במטרה למגר את תופעת שוד העתיקות. הגילוי ההיסטורי מגיע כ-60 שנה מאז התגלו בפעם האחרונה קטעי מגילה מקראית בחפירה ארכיאולוגית, שנעשתה על ידי משלחת של יגאל ידין במערת האימה והסביבה. בנוסף לקטעי המגילה, הניב המבצע עוד ממצאים מעוררי השתאות: מטמון מטבעות נדיר נושא סמלים יהודיים מימי בר-כוכבא, שלד בן 6,000 שנה, ככל הנראה של ילדה, שנקבר כשהוא עטוף בבד ועבר מומיפיקציה, וסל שלם ענק בן 10,500 שנה - ככל הידוע, הקדום ביותר בעולם.

ממצאים ממבצע רשות העתיקות במדבר יהודה (צילום: יניב ברמן)

מגילות מדבר יהודה, הידועות גם כמגילות הגנוזות, מגילות קומראן ומגילות ים המלח, התגלו בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת במספר מערות במדבר יהודה, כשהן משמרות את כתבי התנ"ך הקדומים ביותר בשפות עברית, יוונית וארמית. כתיבתן המתוארכת למאות ה-3-1 לספירה, נעשתה ככל הנראה על ידי כת האיסיים ששכנה במדבר והן נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20. חלקן מוצגות כיום בהיכל הספר שבירושלים.

הקטעים שהתגלו בחפירה האחרונה, הנושאים פסוקים מספרי הנביאים זכריה ונחום וכתובים ביוונית, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בשמורת מדבר יהודה, ב"מערת האימה" בנחל חבר, התלויה בין שמים וארץ. המערה שוכנת כ-80 מטרים מתחת לראש המצוק, בין תהומות, והדרך אליה כרוכה בגלישה אתגרית. יובהר, כי הכניסה למערה אסורה והיא מסוכנת למטיילים.

המיזם הלאומי לסקירת מערות מדבר יהודה ולחפירה בהן, מתנהל במערות ונקיקי המדבר מאז שנת 2017, ביוזמת רשות העתיקות, בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת. היום, נחשפות תוצאותיו לראשונה.

שרידי מגילה מקראיים מימי בר כוכבא שנחשפו במבצע האחרון במדבר יהודה (צילום: רשות העתיקות, שי הלוי)
חלק מהממצאים שנמצאו ב"מערת האימה" בנחל חבר (צילום: רשות העתיקות, רשות העתיקות)
במבצע למיגור תופעת שוד העתיקות, נעזרו החופרים בסנפלינג (צילום: רשות העתיקות, איתן קליין)
סנדל בן כ-2000 שנה שנחשף במבצע במדבר יהודה (צילום: רשות העתיקות, קלרה עמית)

"הצוות חזר עם מתנות יקרות ערך לתרבות האנושית"

מאז גילוין של מגילות מדבר יהודה ועד היום, מהוות מערות מדבר יהודה יעד לשודדי עתיקות; האקלים במערות מאפשר השתמרות חריגה של מגילות ותעודות קדומות - נכסי מורשת תרבות בעלי חשיבות עצומה. שודדי המערות תרים אחריהן תוך סיכון חיים, הרס המערות והעדויות ההיסטוריות.

"מטרת המבצע הלאומי, היא להציל את נכסי המורשת הנדירים והחשובים שבמדבר מציפורני השודדים", אומר ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות ויוזם המבצע. "צוות המדבר גילה אומץ, מסירות נפש ודבקות יוצאת מן הכלל במטרה, גלש למערות השוכנות בין שמים לארץ, חפר וסינן בהן בתנאים של אבק סמיך ומחנק, וחזר עם מתנות יקרות ערך לתרבות האנושית. חשיפת קטעי הקלף החדשים היא קריאת השכמה למדינה", אומר חסון. "יש להקצות משאבים להשלמת המבצע, בעל החשיבות ההיסטורית. חייבים לוודא שממצים את כל המידע הממתין להתגלות במערות לפני שהשודדים יעשו זאת. יש דברים שאין להם מחיר".

מאז תחילת המבצע באוקטובר 2017, סוקרים צוותים של רשות העתיקות, בראשותם של אוריה עמיחי, חגי המר וחיים כהן, באופן שיטתי, כל מערה ונקיק במצוקי המדבר.

לדברי מנהלי המבצע, ד"ר עופר שיאון, אמיר גנור, ד"ר איתן קליין ופבלו בצר מרשות העתיקות, עד כה, נסקרו כ-80 קילומטר רצופים של מצוקי מדבר יהודה. המבצע המורכב כלל הפעלת רחפנים והגעה למערות קשות-גישה, תוך שימוש באמצעי גלישה וטיפוס. בנוסף, נערכו חפירות ארכיאולוגיות במערות נבחרות. הסקר המדוקדק, שכלל גם היבטים בוטניים וזואולוגיים, צפוי להאיר את המחקר של מערות מדבר יהודה באור חדש. עשרות בני נוער וחניכי מכינות הצטרפו לחפירות הארכיאולוגיות, באזורים שאליהם התאפשרה גישה נוחה יחסית. זאת, כחלק ממדיניות ההנחלה של רשות העתיקות, המבקשת לטפח בארץ דור צעיר הקשור למורשתו.

ראשי חיצים, קטעי מגילות ומטבעות מימי בר כוכבא. ממצאי רשות העתיקות מהחפירה במדבר (צילום: רשות העתיקות, רשות העתיקות)
הארכיאולוגים חגי המר ואוריה עמיחי מסננים ממצאים בכניסה למערת "האימה" (צילום: רשות העתיקות, איתן קליין)

שוחזרו 11 שורות כתב מהמגילה

קטעי מגילת תרי עשר היוונית שנחשפו במבצע, נכתבו על ידי שני סופרים שונים. בשימור ומחקר שערכו טניה ביטלר ד"ר אורן איבלמן, וביאטריס ריאסטרה מיחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, שוחזרו 11 שורות כתב, המשמרות חלקית את התרגום היווני לפסוקים טז-יז שבספר זכריה פרק ח. כמו כן, בקטע אחר, זוהו הפסוקים מספר נחום א: ה-ו': הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, וְתֵבֵל וְכָל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.

השוואה של הטקסט שהשתמר בקטעים החדשים שהתגלו, לטקסט המוכר, מגלה לא מעט הבדלים, חלקם מפתיעים מאוד. הבדלים אלה, מעידים על תהליך ההתגבשות של הטקסט המקראי עד סוף מרד בר כוכבא, ועוזרים להבין את השתלשלות המסירה של כתבי היד העתיקים, עד לנוסח המוכר כיום. פרט מרגש נוסף הוא, כי למרות שהמגילה נכתבה ביוונית, שהייתה השפה השלטת במזרח האימפריה הרומית (בדומה לאנגלית של היום), השם המפורש נכתב בכתב העברי הקדום, שהיה נהוג בימי בית המקדש הראשון.

המטמון הנדיר מתקופת בר כוכבא, עם סמל יהודי של נבל עץ תמר (צילום: רשות העתיקות, דפנה גזית)
מסרק כינים קדום בן כ-2,000 שנה שנחשף במבצע (צילום: רשות העתיקות, קלרה עמית)

שלד של ילדה בתנוחת עובר

בחלק הפנימי של מערת האימה ובסמוך לדופן שלה, נחשפה תגלית מדהימה נוספת: שלד של ילד או ילדה מלפני 6,000 שנה, עטוף בד, אשר עבר תהליך מומיפיקציה.

תחת שתי אבנים שטוחות, נחשפה גומחה חפורה ובה שלד, וככל הנראה מדובר ילדה. הילדה הונחה בתנוחת עובר והיא כוסתה בבד שעטף את ראשה ואת פלג גופה העליון כמו שמיכה קטנה, כשכפות רגליה מבצבצות החוצה. ניכר היה שמי שקבר את הילדה, עטף אותה ודחק את שולי הבד מתחתיה. ידי הילדה כונסו קרוב לגופה. שלד הילדה והבד שעטף אותו השתמרו להפליא כתוצאה מתנאי האקלים במערה ולמעשה התרחש תהליך של חניטה (מומיפיקציה) טבעית בו העור, הגידים ואף השיער השתמרו בחלקם, על אף חלוף הזמן.

שלד ילד או ילדה, בן 6,000 שנה, שנקבר כשהוא עטוף בבד (צילום: רשות העתיקות, אמיל אלג'ם)
ראשי חיצים מהתקופה הרומית שהתגלו במדבר יהודה (צילום: רשות העתיקות, ראשי חיצים מהתקופה הרומית שהתגלו במבצע. צילום: דפנה גזית)
גלישה למערת הגולגלות (צילום: רשות העתיקות, יולי שוורץ)
גלעיני תמרים שנחשפו במבצע (צילום: רשות העתיקות, קלרה עמית)

הסל הענק נשמר הודות ליובש הקיצוני

תגלית נוספת, יחידה בעולם הידועה עד כה, נחשפה על ידי בני נוער ממכינת "נופי פרת" באחת ממערות המורבעת שבשמורת נחל דרגה: סל ענק שלם עם מכסה, שאף הוא נשמר באופן חריג הודות לטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני השוררים באזור. הסל מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם - קרמית - לפני כ- 10,500 שנה.

ככל הידוע, מדובר בסל הקדום ביותר בעולם שנמצא כשהוא שלם לגמרי, ועל כן חשיבותו עצומה. נפחו של הסל, שנראה כי שימש לאחסון, 90-100 ליטר. הסל מספק מידע חדש ומעניין על שיטות האחסון של המוצרים 1,000 שנה לפני המצאת הקרמיקה. הוא קלוע מחומר צמחי, בשיטה שאינה שכיחה בתעשיית הקליעה. הוא נמצא ריק, ורק מחקר עתידי של מעט האדמה שנשארה בתוכו, יוכל לסייע לגלות למה שימש ומה הוטמן בו.

השלד נחקר בימים אלה בהובלתן של רונית לופו מרשות העתיקות וד"ר הילה מאי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א. הסל השלם הקדום בעולם נחקר בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יניר מילבסקי מרשות העתיקות. השלד והסל תוארכו באמצעות פחמן 14 על ידי פרופ' אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן למדע.

סל בן 10,500 שנה כפי שנמצא במערת מורבעת, גם היא במדבר יהודה (צילום: רשות העתיקות, יניב ברמן)
הטיפול השימורי בסל במעבדות רשות העתיקות (צילום: רשות העתיקות, יניב ברמן)
עשרות בני נוער ממכינות קדם צבאיות לקחו חלק בחפירות במדבר יהודה (צילום: רשות העתיקות, יניב ברמן)

מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, אבי כהן, אמר: "הממצאים שנמצאו בפרויקט הייחודי, הינם עדים ישירים ונאמנים למורשת היהודית באזור ולקשר הבלתי נפרד בין העשייה התרבותית היהודית ארוכת השנים לבין מקומונו בארץ זו. התרגשות גדולה להשיק ממצאים אלו ולחשוף אותם לציבור, ממצאים השופכים אור גדול על גבי ההיסטוריה".

לדברי מנכ"ל משרד התרבות והספורט, רז פרויליך: "מדובר בתגלית היסטורית ובקנה מידה בינלאומי בתקופה זו. לצד הקידמה והטכנולוגיה, אנו נזכרים במורשת העשירה ובהיסטוריה העתיקה של העם היהודי".

לדברי חנניה היזמי, קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי שביהודה ושומרון: "אנו מציגים וחושפים לפני הציבור פיסה חשובה ומשמעותית בהיסטוריה ובתרבות של ארץ ישראל. כבר בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה, נחשפנו לראשונה לנכסי המורשת והתרבות שהותירו לנו יושבי ארץ ישראל עם הגילויים הראשונים של מגילות מדבר יהודה. כעת בפרויקט לאומי זה, ובהמשך לפרויקטים קודמים, נתגלו ונחשפו ממצאים ועדויות חדשים השופכים אור נוסף על אותן תקופות ותרבויות במרחב".

סקר מערות מדבר יהודה - מראה מהאוויר (צילום: רשות העתיקות, גיא פיטוסי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully