נחשפה תעודה נדירה (פפירוס) מימי הבית הראשון עם שמה של ירושלים

במבצע אכיפה מורכב, תפסה רשות העתיקות פפירוס ובו האזכור הקדום ביותר של העיר ירושלים בתעודה חוץ-מקראית, הכתובה בכתב עברי קדום מימי ממלכת יהודה (המאה ה-7 לפנה"ס). מעניין מה חושבים על זה באונסק"ו

צילום: EYECON הפקות, באדיבות רשות העתיקות

בדיוק ביום שבו מתקיימת הצבעה באונסק"ו על פעילות ישראל בעיר הבירה, ולאחר הטלת הספק בזיקה שבין העם היהודי לירושלים - מגיעה תשובה לכל הספקנים: ממצא נדיר וחשוב להיסטוריה של ירושלים נחשף בפעילות מבצעית יזומה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות בדמות תעודה עשויה פפירוס, מתקופת בית ראשון (המאה ה-7 לפנה"ס), המציינת במפורש את שמה של העיר ירושלים. מדובר במקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי.

התעודה, שנשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות ונתפסה במבצע מורכב על ידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הוצגה היום (ד') במסיבת עיתונאים בירושלים.

על התעודה העשויה פפירוס (נייר שיוצר מצמח הגומא), שרדו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום. בדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפנה"ס - לשלהי ימי בית המקדש הראשון. רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור, ולהלן הצעת הקריאה לטקסט:

[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה.

המדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים בתקופה זו. בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה'), תוכן הכדים ('יין') מספרם או כמותם ('נבל?ים') ויעדם ('ירשלמה'). נערתה הנזכרת בטקסט, היא נערתה המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין ביהו' טז, ז: 'וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן'.

עוד באותו נושא

'מקדש שער' מתקופת בית ראשון נחשף בחפירות בתל לכיש

לכתבה המלאה
פרופ' אחיטוב וד"ר קליין בוחנים את הפפירוס הנדיר (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
התעודה הנדירה מימי בית ראשון עם הכיתוב "ירשלמה" (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)

"התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה כלכלית"

לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. לפי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו המלכים מנשה, אמון או יאשיהו, ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין".


החדשות הארכיאולוגיות האחרונות בוואלה!:
מרגש: טביעת חותם עם שם המלך חזקיהו התגלתה בירושלים
נתגלה המקום שממנו פרצו הרומאים את חומות ירושלים לפני 2,000 שנה
חזר לציבור: האוצר בן אלפי שנים שעלה מן הים בחדרה


פרופ' (אמריטוס) שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מעיד על חשיבותה המדעית של התעודה: "לא זו בלבד שפפירוס זה הוא המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי, אלא שעד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית-ראשון, מלבד פפירוס אחד מואדי מ?ר?ב??ע?את. בתעודה אף מובלט מעמדה יוצא הדופן של אשה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7' לפנה"ס".

אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר כי "חומרים אורגניים כמו תעודות, ובפרט נייר עדין כפפירוס, מתכלים לאורך הזמן בשל רגישותם ללחות. האקלים היבש של המדבר מאפשר באופן חריג את השתמרותן של תעודות, המספקות מידע שלא יסולא בפז על אורחות החיים בעת העתיקה ועל ראשית התפתחות הדתות. נדירות הממצאים וחשיבותם הם הסיבה לכך ששודדי העתיקות מרבים להגיע אל המערות שבמצוקי המדבר ולחפור בהן, תוך סיכון חיים של ממש. אני שמח שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מגאולת הפפירוס, המהווה ממצא חשוב ומיוחד המעיד על הקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל וירושלים, לבין העם היהודי".

עוד באותו נושא

הורדוס הוא גאון: כך נראתה הרצפה בבית המקדש השני

לכתבה המלאה
התעודה שמורה במעבדות שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
תפיסת חוליית שודדי עתיקות יחד עם הציוד בו השתמשה במדבר יהודה (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות)

"נכסי מורשת עולמיים נשדדים במדבר יום יום"

לדברי פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, "תעודת הפפירוס הייחודית מצטרפת לאלפי קטעי המגילות שעבורם הקימה רשות העתיקות מעבדות שימור וצילום ייעודיות ובהן מטופלות המגילות באמצעים המיטביים ובטכנולוגיית תיעוד וצילום המתקדמת ביותר הקיימת כיום. במצלמה המתקדמת שפותחה על-פי טכנולוגיה המשמשת את נאס"א, ומתעדת את מגילות מדבר יהודה ברמה המדמה את המקור, ניתן אפילו לראות את מרקם הצמח, העור או הקלף שעליו נכתבו המסמכים העתיקים".

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "מציאתו של הפפירוס מעידה על כך שבמערות מדבר יהודה מחכים להתגלות ממצאים נוספים בעלי חשיבות אדירה למורשת. נכסי מורשת עולמיים נשדדים במדבר יום יום בידי שודדי עתיקות, לשם בצע כסף. על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור, ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה".

תוצאות ראשוניות של מחקר הממצא יוצגו מחר (ה') בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה
הפתוח לציבור, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

עוד באותו נושא

טקסי שתייה, זבחים ומין: האם השער למתחם האל פאן התגלה בסוסיתא?

לכתבה המלאה
חפירה ארכיאולוגית במערת הגולגלות במדבר יהודה (צילום: גיא פיטוסי, רשות העתיקות)
חפירה ארכיאולוגית לחיפוש ממצאים במערת הגולגלות במדבר יהודה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully