על רקע החששות הכבדים שישראל הופכת לדיקטטורה, אנשי תקשורת ישראלים התארחו לפני מספר שבועות במדינה שהמציאה את הדמוקרטיה. יוון, כמובן. כבר שנים רבות ישראלים אוהבים את האסקפיזם שמציעה יוון, אותה הם מכירים היטב, אולם יש כמה מקומות קצת פחות ידועים במדינה. ביקרנו בשלושה מהם, הנמצאים בחבל אפירוס - פרבזה, זיטסה וקוניצה. ספויילר: היתה לנו חופשה "חרא" - כך הוגים את המילה יָפָה ביוונית, נשבע לכם. באמת היה נפלא.
פרבזה
באחרונה נוספה טיסה ישירה בת כשעתיים וחצי מישראל לעיר פרבזה (Preveza), המגיעה לנמל התעופה אקטיון (Aktion). אנשי התקשורת הישראלים הוטסו בטיסת Tus Airways שמספרה היה 8286 וזה ממש קרוב למספר טיסה 828 מהסדרה "מניפסט", שבה מטוס נעלם וחוזר עם נוסעיו אחרי חמש שנים. זה סימבולי, כי נסיעה ליוון היא קצת מסע בזמן, רק יותר לעבר הרחוק מאשר לעתיד. הנה כמה מקומות ששווה לקפוץ אליהם במסע לפרבזה, שנמצאת בצפון-מערב יוון, כ-350 קילומטר של נסיעה מאתונה.
מוזיאון ניקופוליס
ביקור בפרבזה מאפשר בין השאר ללמוד משהו על העיר הרומית העתיקה ניקופוליס באפירוס, שנוסדה בשנת 31 לפני הספירה על ידי הקיסר אוגוסטוס לאחר קרב אקטיום, בין השאר באמצעות ביקור במוזיאון הארכיאולוגי ניקופוליס, שממוקם במקום הראשון ברשימת האטרקציות הפופולריות בפרבזה ב-Tripadvisor, ובצדק. התרגום למילה ניקופוליס הוא עיר הניצחון, המוזיאון הופך אתה לעיר הנצח על ידי הצגה של מעל ל-1100 אובייקטים ובהם פסלים, תכשיטים, כלי חרס, כלים, מטבעות בתערוכה הקבועה, שממחישים את רמת החיים הגבוהה והאופי האורבני שהיו בנקרופוליס. המוזיאון מציג טיים ליין של ההיסטוריה היוונית, ובעוד סגן ראש העיר פרבזה ליאונידס עורך במוזיאון סיור לעיתונאים הישראלים ומצביע בידו על הטיים ליין הזה, קשה להתעלם מתאריך חשוב אחר המקועקע על זרועו של סגן ראש העיר ומנציח את היום שבו הכיר את אשתו. למרות שהמזגן במוזיאון מקרטע למדי, כדאי לא לוותר על ביקור במוזיאון, זו תהיה טעות היסטורית!
האודיאון הרומאי
המוצגים ההיסטוריים בפרבזה מזכירים שבלי יוון העתיקה והשורשים החשובים שלה בתולדות האנושות, העולם היה נראה היום אחרת ואולי לא היה לנו דמוקרטיה, אמנות, ספרות ושירים של שלומי סרנגה בגרסתם האהובה כיום. ואולי גם לא היה תיאטרון. לכן מומלץ, במסגרת המשך המחקר של הריסות העיר העתיקה ניקופוליס, לבקר באחד המונומנטים החשובים והשמורים ביותר ממנה - האודיאון הרומאי. מקור המילה אודיאון הוא מיוונית עתיקה ומשמעותה "מקום שירה", והוא מתאר מבנים שונים ביוון וברומא שנבנו עבור הופעות מוזיקליות. האודיאון היה דומה לתיאטראות היוונים והרומאים העתיקים אבל קטן יותר - כרבע מגודלו. האודיאון הרומאי בניקופוליס שימש לתחרויות מוזיקליות וספרותיות, למופעי תיאטרון ולהרצאות. כעת נותר רק לקוות שאייל גולן, שבאחרונה דווח על טיולו ביוון, לא יקלקל את האווירה היפה של האודיאון עם הופעה ספונטנית במקום.
לאכול כמו בג'יימס בונד
האוכל המעולה
אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו במידת הביטחון שיוון וקפריסין תמיד יתנו אחת לשנייה דוז פואה באירוויזיון, זאת העובדה שהאוכל היווני לא יאכזב לעולם. האוכל המדהים הוא לדעתי אחת הסיבות הטובות ביותר לנסוע ליוון בכלל וגם לפרבזה. הנה שתי המלצות למסעדות מעולות שסעדנו בהן בפרבזה: "Alati Seafood & More" והטברנה "Jasmine".
זה המקום לציין שפרבזה ידועה בשרימפסים שלה, שזכו גם לתהילה רגעית על המסך הגדול. תושבי העיר מאוד מתגאים בעובדה שהשרימפסים כיכבו בסרט "לעיניך בלבד" מסדרת ג'יימס בונד. אם היינו מקבלים דרכמה בכל פעם שאחד מהפרבזאים חזר על הטריוויה הזאת בפנינו - היה לנו מספיק כסף כדי לקנות אי יווני קטן.
עם זאת, במסעדות רבות בפרבזה וביוון בכלל יש מגוון טעים ומבורך של אוכל גם לצמחונים, בהם כותב שורות אלו. בראש ובראשונה הסלט היווני, שביוון אגב הוא רק סלט, כמו שמסג' שוודי בשוודיה הוא רק מסג', עינוי סיני בסין הוא רק עינוי ותנור הולנדי בהולנד הוא רק פוק (ובהולנדית: scheet).
האוזו
בסרט "שירלי ולנטיין" אומרת הדמות הראשית הנושאת את שם הסרט: "אני הולכת ליוון בשביל סקס! סקס לארוחת בוקר! סקס לארוחת ערב! סקס להפסקת תה!". נראה שמדובר בתכנית מעולה לדיאטה, אבל אם לא מסתייע להגשים אותה, אפשר להסתפק בשתיית אוזו. "Ouzo Roubou" היא מזקקה וותיקה הפועלת מעל ל-70 שנה ומייצרת את המשקה האייקוני היווני בטעם האניס ובנוסף יינות ומגוון ליקרים בטעמים שונים. במרכז פרבזה ממוקמת חנות המשקאות הצבעונית שלה, שבה אפשר למצוא בקבוק אוזו במחיר סביר של 9 יורו, ובכל מקרה החנות שווה ביקור גם אם אינכם שתיינים - לפחות בשביל סטורי.
אגב, הדבר הכי מפתיע אחרי העובדה שלאקדמיה ללשון העברית קוראים בשם לועזי - אקדמיה, הוא מקור השם של המשקה הלאומי של יוון - אוזו - שבא מהמילה הטורקית üzüm. אוזו הרי הוא אחד הדברים הכי מזוהים עם יוון, אחרי ים, רשת ג' (בגלל שמעון פרנס) וכיף. אז תשתו משהו, ואל תשכחו את האמירה מהסרט "כבלים": "מי שלא שותה - לא משתין".
החופים ושיט עם דולפינים
בפרבזה יש חוף ים מלבב בשם "Monolithi"' שעליו נטען שהוא קו החוף היבשתי הארוך ביותר באירופה - באורך של כ-22 קילומטר, והכניסה אליו חינם. בנוסף, פרבזה מציעה שיט במפרץ שלה וזו אופציה מגניבה, גם בגלל שטמפרטורת המים חמה יותר מזו של הים הפתוח ובעיקר כיוו שאפשר לראות דולפינים, וכל זה בחבילה ששווה לשקול לאור המחירים המופקעים של חופשה באילת. ההפלגה בעקבות הדולפינים למשלחת הישראלית, שכללה גם ארוחת דגים, נערכה על ידי חברת Amvrakikos cruises, וכללה בדיחת קרש מרב החובל, ששמעתי שוב חודש לאחר מכן מרב חובל אחר בחופשה אחרת בשוודיה, אז כנראה שמדובר בבדיחת קרש טרנדית בקרב רבי חובלים בעולם כולו: "זאת פעם ראשונה שאני משיט סירה, מקווה שיהיה בסדר".
איפה אפשר לישון?
המלון בפרבזה עם הציון הכי גבוה בבוקינג (9.6) הוא מלון הדירות "Meraviglia Slow Living", ויש מלון הבוטיק החמוד "Dioni Boutique Hotel" שנמצא במקום נוח, מתאים לזוגות וקיבל ציון 8.8 בבוקינג ובו שהו חלק מאנשי התקשורת הישראלים (לא אני) וחיבבו פלוס.
"החתונה היוונית שלי"
שכונה, אבל בקטע טוב
מלבד הסיבות התיירותיות הטובות המובהקות לבקר בפרבזה - כמו האוכל ההורס, החוף והים, המוצגים ההיסטוריים המעניינים ועוד - יש עוד סיבה טובה שקצת קשה להגדיר במדוייק. יש בעיר איזה סוג של שכונה אבל בקטע טוב, להלן איזו קהילתיות, חום ושמחה של יוון השנייה והמתוקה. בעת הסיור לאנשי התקשורת הישראלים בהדרכת סגן ראש העיר הוא הסתובב כמו שריף והסתחבק עם כולם ושמר על פאסון, עד שהוא פגש את אמא שלו במקרה וחזר להיות ילד; במהלך השוטטות בעיר העתיקה נקלענו לסרט "החתונה היוונית שלי", להלן חתונה מקומית שעברה לרחוב, שכללה גם קרב חרבות בכאילו, אורז שהושלך על החתן ובאופן טבעי הצטרפנו לחגיגה שאינה שלנו; ורגעים בלתי נשכחים של פגישות מקריות עם הדייג הזקן אפוסטוליס, המצטייר כשוטה הכפר במובן החיובי, שהופיע שוב ושוב רוכב על אופניו ומלווה בתרנגול המחמד שלו היושב על הכידון, והחכים את התושבים במתק שפתיו ודבש ניסוחיו. הפגישה עם הזקן והקוריצה (ראו תמונה) הזכירה את אמירתו של הפילוסוף היווני אפלטון: "אנשים חכמים מדברים בגלל שאין להם שום דבר להגיד. שוטים מדברים בגלל שיש להם משהו להגיד". ומהזקן והקוריצה - אנחנו בדרך לקוניצה.
זיטסה
בדרך מפרבזה לקוניצה, אנחנו עוצרים ברשות מקומית זיטסה (Zitsa) המורכבת מ-57 כפרים, במרחק של קצת פחות משעתיים צפונה מפרבזה, במחוז אפירוס. המקום ידוע ביקבי היין המוערכים שלו, אבל הולם לא רק לתיירי היינות כתחנה במסע לצפון מערב יוון. בנוסף ליקבים, בכפר אפשר לבקר גם בגלריית הדפסים, יחידה מסוגה ביוון, שכוללת כ-350 הדפסים מהמאה ה-19. מומלץ לסעוד במסעדת הדרכים בכפר Voutsaras. ואפשר גם לצאת לפעילויות ספורט, שכן האיזור כולל כ-70 קילומטרים של מסלולי הליכה וריצה באיזורים ירוקים ויפים, ואחרי הפעילות יהיה לכם גוף של אל יווני.
קוניצה
"המעבר ליוון גרם לי להרגיש יותר חי", אמר המוזיקאי זוכה הגראמי כריסטופר סי. קינג, בפגישה איתו בעיירה קוניצה שביוון, שאליה עבר ממולדתו וירג'יניה שבארצות הברית, "מצאתי ביוון חופש ביטוי שאתה כבר לא מוצא באמריקה. חופש לגלות מה אתה רוצה לעשות ואיך אתה רוצה לעשות את זה. הדברים האלה לא קיימים יותר באמריקה. אבל הם קיימים כאן. באמריקה היום אומרים לך במה להאמין ובמה לא להאמין, מה יכול לבאס אדם אחר ומה לא יבאס אדם אחר. בשבילי הרעיונות האלה הם חייזרים. אבל כאן, ביוון, אתה חופשי".
במהלך יותר מעשר שנים, המפיק, היוצר והמוזיקולוג קינג חקר את התפתחות מוזיקת הפולק היוונית העתיקה, במיוחד זאת הנוצרה בחבל אפירוס, ואיך תרבות, דת ואתניות השפיעו עליה. הוא מצא במוזיקה הזאת ערך תראפוטי, כתב עליה ספר רב מכר ביוון והעמיק את למידת המוזיקה המסורתית עם המעבר שלו לקוניצה. הוא הפיק פסטיבל מוזיקלי מצליח במקום. בעקבות עבודתו, לפני שנה קיבל מממשלת יוון אזרחות לשם כבוד. בשיחתנו, על רקע הנופים עוצרי הנשימה של קוניצה, קינג אומר כי הוא מוצא קשר בין הנופים האלה למוזיקה. "לפחות באפירוס, ואני חושב שבמקומות נוספים בבלקן, הטבע יוצר את המוזיקה. המוזיקה למעשה משקפת את הטבע, ולא ההפך".
קל להזדהות עם תיאורי החופש יוצא הדופן והטבע מעורר ההשראה שמעורר חבל אפירוס בכלל, עם רכסי ההרים המהממים שלו והאגמים הציוריים, והעיר קוניצה בפרט. קוניצה ממוקמת בצפון מערב יוון, לא רחוק מגבול אלבניה, מהווה שער כניסה למחוז אפירוס לבאים מכיוון צפון-מערב ובמקרים רבים משמש בסיס לטיולים בזגוריה. יש בעיר הזאת יופי, קסם וייחודיות שמצדיקים להקדיש לה זמן בפני עצמה.
הגשר על נהר אאוס
יש סמלים של ערים שלא קשורים בכלל לעיר שהם מייצגים - למשל, סמל עיריית בני ברק באופן מפתיע נושא את צבעי דגל הגאווה. ויש סמלים שמתאימים בדיוק לעיר שלהם - כמו סמל עיריית קוניצה ביוון שעליו מצוייר הגשר על נהר אאוס. גשר האבנים המרשים, המיועד להולכי רגל, שבנייתו הושלמה לפני קצת יותר מ-150 שנה, הוא האייקון של העיר והיעד התיירותי המוביל שלה. הגשר הצר בגובה 20 מטר, באורך 35 מטר ובעל קשת אחת. מתחתיו תלוי פעמון שנועד להזהיר את הולכי הרגל מרוחות חזקות שעלולות להפוך את המעבר עליו למסוכן, מכיוון שהמעקה שלו נמוך. האגדה מספרת שכדי לחבר את אבני הגשר השתמשו בעיסה הכוללת חול, שיער עזים ו-40 אלף ביצים. כמו כן השמועה אומרת שמקגייוור בנה אותו.
רפטינג וריבר-טרקינג
מתחת לגשר, בנהר אאוס, ניתן לצאת למגוון פעילויות ספורט כמו רפטינג וריבר-טרקינג. אפשר לעשות את זה דרך חברת Dentro Outdoor Travel. יש לקוות כי בעת הרפטינג הגורל יחייך אליכם יותר מגורלו של הומרוס, באודיסאה, כפי שתרגם אהרון שבתאי: "בן קרונוס (זאוס) הניח ענן כהה מעל ספינתנו החלולה, ומי הים התקדרו תחתיה".
מנזר עתיק ונקודת תצפית מדהימה
לא רחוק מקוניצה נמצא גם מנזר Molyvdoskepasti העתיק, שנוסד כבר במאה ה-7 לספירה. כיום חיים בו שבעה נזירים והוא כולל ציורי קיר נאים פלוס. מומלץ לבקר במנזר תוך שירת הלהיט "Jesus to a Child" של ג'ורג' מייקל, שכן הוא בן לאב יווני למחצה. השוס האמיתי נמצא דווקא בסמוך למנזר, והוא נקודת תצפית מדהימה על הגבול של יוון עם אלבניה. מרהיב? בהחלט. אבל אין כמו נתניה!
הכפר שמתגוררים בו כ-20 בלבד
הכפר קסטניאני
כ-18 קילומטר מצפון-מזרח לקוניצה נמצא הכפר ההררי קסטניאני (Kastaniani), הכולל בתים וסמטאות עשויי אבן, גגות רעפים ציוריים, ערוצי נחל, גשר קשתי עתיק, ארכיטקטורה מיוחדת, כנסייה שנבנתה מחדש בתקופה העותומנית וכוללת פריטי אמנות מהמאה ה-18 ונוף נפלא. עם זאת המקום נטוש למדי, ואם בשנות ה-60 התקרבה אוכלוסיית הכפר לאלף אנשים, היום מתגוררים בו כ-20 בלבד.
בכפר אנחנו פוגשים את בני הזוג סינת'יה ות'ימיוס, בעלי מסעדת Soirée. מתברר שהשניים היו רקדנים בלהקת הבלט של בית האופרה של אתונה. סינת'יה אף העפילה לתפקיד הרקדנית הראשית, ולאחר 27 שנים שינו את חייהם בדרמטיות - נטשו את עולם האמנות, עברו לכפר קסטניאני ובשנה שעברה פתחו במקום בית קפה מקסים שבו אנחנו נפגשים. "אני אוהבת לעשות שינויים, ואוהבת לסיים דברים שעומדים להיגמר", אומרת סינת'יה לוואלה! תיירות. "אחרי שפרשתי מהמחול, הייתי תחילה מורה לריקוד, עד לפני שלוש שנים. ואז הרגשתי שהגיע הרגע לעצור, ולסיים את חיי הקודמים, גם בגלל מגפת הקורונה. אני חושבת שהדורות השתנו, וכשאת מרגישה שאת שייכת לדור הישן את צריכה לעצור, ולתת מקום לדור צעיר יותר. החלטנו לעבור לקסטניאני. אני אוהבת את המרחב ואת הטבע ורציתי להיות קרובה לטבע. תמיד הייתי סגורה בסטודיו למחול, עם מראות והרבה אנשים. ואז הגיע הזמן שבו רציתי לחיות חיים שקטים יותר, בלי האתגר להופיע. זאת הייתה בחירה טובה בחיי. כמובן שזה היה אתגר להתחיל במשהו שונה לגמרי".
חיפושית אסיד
בית הקפה של סינתיה ות'ימיוס מגיש אוכל ים תיכוני טעים מאוד, חלק מהמזון מבושל במסורת של חבל אפירוס כמו השעועית, וחלק אחר נוצר בהשראת המוצא המעורב של סינתיה, בת לאבא יווני ואמא צרפתיה והיא נולדה בטורקיה וגדלה באתונה. בני הזוג לא מסתירים את הבאסה שלהם ממיעוט המבקרים בכפר והתדלדלות התושבים - לדבריהם, הרוב המוחץ של הבתים בכפר שוממים. בית הקפה הנפלא שלהם הוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל - קסטניאני הוא במידה רבה כפר רפאים. למעשה, מלבד זוג הרקדנים לשעבר סימני החיים הכמעט הנדירים וכמעט היחידים שפגשנו בכפר, היו חיפושית ירוקה זוהרת אחת שקראנו לה חיפושית אסיד. בשיחה עם קולגה השותפה לסיור הוחלט שחיפושית האסיד בדרכה להשמיד את העולם, אחרי שעשתה פיילוט מוצלח של הכחדת כפר הרפאים.
קשה לחשוב על סיבה מיוחדת לנסוע לכפר הזה לשהות ארוכה, אם אינך צייר, צלם או כותב שמעוניין בשקט לזמן יצירתו, אבל הוא יכול להוות אופציה לעצירת ביניים, לשוטטות ברחובות, לצפיה בנוף היפה ולהנות ממטעמיה של סינתיה.
איפה אפשר לישון?
בתי מלון עם דירוג גבוה בקוניצה: "Konitsa Mountain Hotel", שקיבל ציון של 9.2 באתר בוקינג, הממוקם בנקודת תצפית גבוהה מדהימה על הרי האיזור הנשקפת מחלק ממרפסות החדרים (רק כדאי לוודא לפי שתשריינו חדר שהוא פונה לכיוון הנוף המקסים). בית מלון נוסף בקוניצה שקיבל דירוג גבוה בבוקינג (9.4) הוא "Villa Rustica" המציע וילות עץ עם אח וגן פורח.
גילוי נאות: הכותב היה אורח העיריות פרבזה וקוניצה, חברת TUS ו-AVIAREPS ישראל