קורפו: "תאילנד" של יוון

יש כל כך הרבה איים ביוון, למעשה כ-200 מיושבים, אבל קורפו מקבוצת האיים האיוניים הוא אולי מהיפים שבהם. מה כך כך יפה בו? תחשבו על ג'ונגל ירוק שנגמר בחופים לבנים וים בצבעי כחול-טורקיז.

לא תמצאו בקורפו המון אטרקציות ואתרים ארכיאולוגיים, כפי שאולי מתהדרים בהם איים יווניים אחרים. למעשה, התצפיות מההרים אל הים הן כנראה ה-אטרקציה הכי מוכרת באי, וישנן עשרות נקודות כאלו שבהן עוצרים את הרכב, נכנסים לטברנה, ופשוט נדהמים מהנוף לצד בירה וסלט יווני.

אזור שמספק נופים כאלו הוא לבטח פליאוקסטריצה (Palaiokastritsa) בצפון-מערב האי, שבו מבצר עתיק שנבנה ב-1228. האזור משופע בחופי איזמרגד עם מים ירוקים-כחולים, שיש שמכנים אותו "תאילנד של יוון". ואכן, שיט במפרץ באזור חושף סלעים שיוצאים מתוך המים במראה שמזכיר את "מאיה ביי" התאילנדי בשילוב מי טורקיז מרהיבים וחופים קטנים, שהסירה ששכרתם ( 15 אירו לאדם) תוכל לעצור בהם לטבילה כיפית.

משם סעו כ-20 דקות לטברנה קטנה בשם המבטיח "בלה ויסטה" (Bella Vista) בכפר לאקונס (Lakones). הטברנה לא משהו, אבל עם נוף מטריף של מפרצים תכולים עטופים בירוק שלא נגמר. אז לעצור לשתות בירה - כן. לאכול - אפשר לוותר.

נקודת נוף שכן תרצו לעצור בה, לאכול, לשתות ולשלוף את הנייד היא קאנוני (Kanóni) - מדרום לקורפו סיטי - שבו תצפית מרהיבה על "אי העכבר" והמנזר הקדוש של פנגיה ולצ'רנה (Holy Monastery of Panagia Vlacherna). הקטע במקום הזה הוא ששדה התעופה של קורפו נמצא ממסך לא רחוק מהתצפית, כך שאתם יושבים על הגובה בטברנה כזו או אחרת ומטוסים חולפים לידכם כשהם נוחתים. ואם הגעתם בשקיעה - קיבלתם סצנה חינם מ"טופ גאן".

קורפו שוכן בים היוני שבמערב יוון והאי ה-7 בגודלו במדינה מתוך 200 איים מיושבים. חיים בו כ-110 אלף תושבים שמתפרנסים בעיקר מתיירות, היות ובאים אליו יותר משני מיליון תיירים בשנה, 800 אלף מהם מקרוזים שעוגנים בנמל שלו. עם זאת, התושבים מתפרנסים גם מייצור יין, שמן זית וליקר תפוז סיני מקומי שמזוהה עם האי - קומקוואט (Kumquat). השם האיטלקי קורפו, אגב, מגיע משיבוש של המילה "קוריפה" - כלומר, "שתי גבעות" עקב מצודה שהיתה באי בימי הביזנטים. ביוונית האי נקרא "קרקירה" ע"ש נימפה שהיתה מאהבת של פוסידון, והאי מוזכר גם ב"אודיסאה" של הומרוס.

עיר הבירה של האי - קורפו סיטי - היא אתר מורשת עולם של אונסק"ו, וזאת עקב האופי האדריכלי שהעניקו לה הווניציאנים, ששלטו בה כ-400 שנה עד המאה ה-18 ובנו בעיר גם שתי מצודות יפות שניתן לבקר בהן - הנוף מהן על כל העיר פשוט מהמם (כניסה 6 אירו). מעבר לכך, המתהלך בעיר מוצא בנייה שמזכירה מאוד את ונציה - רחובות מקושתים עם קומת מסחר בקרקע ומעל קומות למחייה - וזאת הודות לארכיטקט האיטלקי סן מיקלה שבנה אותה מחדש. לאחר האיטלקים שלטו באי הצרפתית והבריטים, והקורפואים מתגאים בכך שהנסיך פיליפ ז"ל, אביו של צ'רלס מלך אנגליה כיום, נולד באי. אגב, צ'רלס מגיע כל שנה לאי כמו גם קבוצת הקריקט היחידה ביוון שירשה את הספורט האנגלי הזה מגיע מהכיבוש הבריטי.

גם יהודים הגיעו לאי במאה ה-16 עם גירוש ספרד, ויש אומרים כבר לפני 2000 שנה, אולם בתקופת השואה כ-2,000 יהודי קורפו, שכונו "רומניוטיס" (ודיברו יוונית ועברית), נלקחו לאושוויץ ביוני 1944. אנדרטה לזכרם הוקמה בכיכר מרכז העיר "רק" בשנת 2001 - מאוחר מדי, אבל טוב שקיימת. כיום חיים באי כ-70 יהודים ולהם בית כנסת במרכז העיר.

בקורפו סיטי נמצאים הברים והמסעדות שתרצו לבקר בהם, כמו גם רחוב ליסטון (Liston) היוקרתי שנבנה בצורת קשתות על ידי הצרפתים ששלטו באי במאה ה-19, ובו הוקם גם המלון הראשון בקורפו - מלון המלך ג'ורג'. בנייתו הרחוב, שכיום פזורים לאורכו בתי קפה ומסעדות, קיבל את ההשראה שלו מרחוב דה ריבולי (Rue de Rivoli) בפריז. לפי האגדה, הבריטם לאחר מכן ערכו רשימה של מי שיכול לעבור בו, למשל אנשי האצולה בלבד, ומכאן שמו List on. עם זאת, מדריכה מקומית גורסת שהסיפור האמיתי של ליסטון הוא "שכשהצרפתים היו פה הם בנו בניינים ישירים כמו רשימה - ליסט", היא אומרת.

כך או כך, שעת בין הערביים היא שעתו היפה של הרחוב, ובכלל של קורפו סיטי, שמלאה ברחובות שופינג רבים ואור יום שמחזיק גם מעבר לשעה 21:00 בקיץ. שתי מסעדות נהדרות שאכלתי בהן נמצאות במרחק הליכה קצר מליסטון - רקס (Rex) ו-פורטה רמונדה (Porta Remounda). הראשונה יותר מפונפנת עם מנות שף מסוגננות, האחרונה מגישה אוכלת יווני מסורתי משובח, אבל לא רק. מסעדה אחרת טובה, שנמצאת בתוך המבצר, הליכה של 10 דקות מהאי נקראת "דה סיילינג קלאב" (The Sailing Club Resturant), והיא ממש על המים ליד נמל יאכטות. אם כבר שם, עלו לראש המצודה לתצפית נהדרת על קורפו סיטי. לחובבי אוכל מקומי, אז המאכלים הלאומיים הם פסטיצדה (Pastitsada) - ספגטי עם בשר בקר ועשבי תיבול וקינמון, וסופריטו (Sofrito) - בשר עם שום ורוטב לבן מעל שעשוי מחומץ.

מבחינת לינה, יש לא מעט מלונות בעיר עצמה, אבל המלון החדש (והראשון) של רשת אנגסנה (Angsana) הסינגפורית בקורפו, שווה את הנסיעה של 15 דקות במונית מחוץ לעיר. גם ישראלים אחרים גילו אותו, ובסוף השבוע שבו לנתי בו כבר ספרתי כמה זוגות ישראלים שבאו לצלם את בריכת האינפיניטי המטריפה שלו. נכון, אין לו חוף ים צמוד, אבל מיקומו על צלע הר והים שמתחבר לאותה בריכת אינסוף - מחפים ביג טיים.

לפני הקורונה היו בסך הכל באי חמישה בתי מלון ברמת 5 כוכבים. כיום יש כבר 28 מלונות ברמה הגבוהה ביותר. אחד מהם הוא, כאמור, אנגסנה קורפו - שנפתח ממש אחרי הקורונה על בסיס מלון ישן. במלון בריכת אינפיניטי (כבר אמרנו?!), כמו גם כל הפסיליטיז שאפשר לחשוב עליהם - מסעדת שף, חדר כושר, ספא ובעיקר נוף מטריף, כולל זריחות מהים, למי שקם מוקדם. מחיר ללילה לחדר פשוט יעלה ביולי החל מ-450 אירו לזוג עם ארוחת בוקר. רוצים נוף לים? תוסיפו עוד "מאייה".

אם הצלחתם לחלץ את עצמכם מהמלון המדהים הזה - בכל זאת באתם לראות את האי - אז חוויה שמומלצת מאוד היא לשכור סירה, ואם הממון בכיסכם אפשר גם יאכטה (כמו בחברת Dafnis First Travel), שתיקח אתכם להפלגה מהירה בים הפתוח עם דרינקים, גבינות פירות ושאר נשנושים, ותחשוף בפניכם מערות ונקרות שבהן 50 גוונים של כחול ים, חופים בתוליים שניתן לשחות אליהם. הסקיפר יעצור לכם במפרצונים קטנים שבהם מסעדות מקומיות עם מיטב האוכל היווני שאנחנו אוהבים (למה הסלט יווני שלהם כל כך פשוט וטעים מאשר אצלנו?! אולי זה משהו בזיתי קלמטה). חוויה שכזו תעלה לכם בין 200 אירו לסירה פשוט ועד ל-2,000 אירו ליום שלם למשפחה, תלוי בזמן ובטיב הסירה, כמובן.

שיטוט רכוב גם הוא בגדר חובה בצפון האי. שכרו רכב/קטנוע שיביא אתכם לכפרים קטנים ונחבאים בתוך הג'ונגל הענק הזה, הודות לווניציאנים שנהגו לשלם מטבע זהב למקומיים כדי שישתלו 50 עצים ליום. הכפרים של צפון-מזרח קורפו מציעים לא רק שוטטות מעניינת בכפרים פחות ממוסחרים, אלא גם פינות יפות לבטן-גב שפחות מוכרות לתייר הממוצע. למשל, בכפר סידרי (Sidari) ופרולאדס (Peroulades) מצאתי נופים של צוקים מרשימים של אבן חול שלמרגלותם חופי ים יפים, שיוצרים צורות יפות שעיצבו את קו החוף. על החופים האלה, חלקם נושקים למי טורקיז קריביים, הקימו תיירנים טברנות ופיזרו מיטות שיזוף מול נוף שומט לסת, לא פחות.

בשביל משהו יותר אותנטי יווני, כדאי לנסוע משם כ-45 דקות לכפר פריתיה העתיקה (Old Perithia) שנמצא בגובה 600 מטרים מעל פני הים. הכפר החל את ימיו במאה ה-7 לספירה, אולם נודע במאה ה-14 עקב הארכיטקטורה הווניציאנית שלו. ב-1960 נטשו אותו תושביו כי היה מרוחק מהציביליזציה וכך הוא נשאר, נטוש ובלי כוחות, ממש כמו כפר. החל מ-2010 שבה לו עדנה מסוימת וחזרו אליו יוונים שהקימו בו טברנות מול בתים ישנים מתפוררים ושרידים של כפר שנתקע אי שם בסוף ימי הביניים. נחמד להסתובב במוזיאון החי-מת הזה, לאכול בו צוהריים ואז להמשיך.

• המקומיים טוענים שהחוף הכי יפה ובתולי באי נמצא דווקא בדרומו - חוף הליקונאס (Halikounas) באזור לגונת קוריסיון (Korission).
• אל קורפו מגיעות בעונה טיסות ישירות מישראל, למשל של חברת TUS, אבל גם של ארקיע וישראייר. משך הטיסה כשעתיים וחצי.
• סנט ספירוטוס הוא הפטרון של קורפו, ומכאן שרבים מתושבי האי קוריים על שמו. באי 110 כנסיות, אגב.
• לקורפו יש ראשת העיר - מירופי ידראיו (Meropi Ydraiou), שטוענת שקורפו הוא "אי המוזיקה של אירופה", כי יש בו 38 מקהלות!
• המלך צ'ארלס מגיע כל שנה לביקור לאי, וגם קבוצת הקריקט היחידה ביוון שקיבלה את הספורט הזה מהכיבוש הבריטי.
• למה קורפו כל כך ירוק? הווניציאנים נהגו לשלם מטבע זהב לכל 50 עצים שישתלו המקומיים ביום.
• שופינג: חלק מהחנויות סגורות בימי שני ורביעי.

הכותב היה אורח של לשכת התיירות היוונית בקורפו