שעתיים וחצי טיסה בלבד, זהו הזמן שלקח לי להגיע לחצי האי פלופונס (Peloponnese) - יעד מפתיע ביוון - שעדיין לא מוכר מספיק לתייר הישראלי. כשאתכנן חופשה ביוון, כמובן אחשוב מיד על איים כמו כרתים ורודוס, שאותם כבר מיציתי מזמן. אך נסיעה ספונטנית במסגרת משלחת עיתונאים ליעד שנמצא כמה שעות נסיעה מאתונה - השאירה אותי עם טעם של עוד.
חצי האי הענק שנמצא בחלקה הדרומי של יוון וגודלו כשטח מדינת ישראל, מתגלה בשנים האחרונות כפנינה אמיתית שמציעה חופשות הכוללות טבע מרהיב, ריזורטים מפנקים ופארקי מים עם חופי טורקיז. כל זאת לצד חיי לילה וקניות בפטראס (Patras), העיר השלישית בגודלה ביוון, אחרי אתונה וסלוניקי.
באזור נמצאים גם כמה מאתרי ההיסטוריה החשובים ביותר ביוון, בהם אולימפיה העתיקה - המקום בו החלו המשחקים האולימפיים, ספרטה, לקוניה (ממנה הגיע הביטוי "דיבור לקוני") ועוד.
3 טיסות שבועיות בשיא העונה
לחצי האי הענק טסתי בתחילת החודש שעבר בטיסת הבכורה של אל על ליעד. הנחיתה הייתה בנמל התעופה ארקסוס, שדה צבאי קטן שהוסב לקבלת טיסות בינלאומיות בתקופה זו של השנה וקרוב לעיר הגדולה פטרס וריזורטים רבים. השדה כל כך קטן, שתוך צעדים ספורים ברגל הגענו למסוף וכבר המתנו למזוודות. ברגע הזה גם הבנתי שאין מה לצפות לדיוטי פרי בטיסה חזרה לישראל.
הנסיעה לריזורט חשפה את הקסם של האזור, שמלא בשטחים חקלאיים ירוקים. מהחלון יכולתי לראות דונמים עצומים של שדות תותים וכלניות, שהקיפו את שדה התעופה. בקיץ אמורות להמריא לפלופונס שתי טיסות שבועיות ובשיא העונה, יולי ואוגוסט, תתווסף אליהן טיסה נוספת.
בול למשפחות
ריזורטים רבים בפלופונס שוכנים על רצועות חוף ארוכות וחוליות, ומציעים חופשות משפחתיות וזוגיות במחירים הוגנים לגמרי. כך למשל הריזורט "Olympian Village Aldamar" שבו התארחתי. מהשדה נסעתי כמעט שעה, עד שהגעתי לכפר הנופש העצום שפועל על בסיס הכול כלול ומכיל לא פחות מ-40 בריכות שחייה. משפחות שמגיעות עם ילדים ישמחו לגלות שבמקום פועלים שני מיני קלאב עם ג'ימבורי, השכרות אופניים, ספורט ימי, הקרנות סרטים והופעה של צוות בידור בכל ערב.
כפר הנופש מכיל יותר מ-600 חדרים, כך שברגע שסיימתי עם הצ'ק אין ישר נסענו ברכב גולף שעליו העמסנו את המזוודות. בסוויטה המרווחת היה כל פינוק אפשרי, כולל יציאה לבריכה משותפת עם כמה סוויטות ונוף לים ולהרים. אנשי הצוות במלון היו אדיבים ונחמדים וזמינים לכל פנייה. חלק מהחדרים פונים לבריכות ובחלק יש ג'קוזי, אך כל האורחים יוכלו ליהנות מהבריכה הראשית הצמודה לחוף שכוללת מגלשה ארוכה ובר צמוד.
הרשים אותי במיוחד לגלות את תשע המסעדות השונות הפרוסות ברחבי המלון, שמאפשר לכל אורח (בתיאום מראש) לסעוד בשלוש מהן - ללא תוספת תשלום. בין המסעדות מגוון רחב של אוכל על כל גווניו, החל ממסעדה שתגיש לכם אוכל יווני, מסעדה איטלקית, וכן בר חיצוני הממוקם ברחבת הבריכה.
הליכה רומנטית ב"דרך האהבה"
בחצי האי נמצאים לא מעט כפרים יווניים שנראה כי הזמן לא נגע בהם. תחילה הכפר Lagkadia שבמחוז ארקדיה - שעתיים נסיעה מהריזורט. הכפר הציורי משתפל על צלע הר וניתן לשבת באחת מתוך כמה מסעדות בו, המציעות נוף מרתק.
מהעת העתיקה ועד מלחמות העת החדשה של יוון, ההרים המבוצרים של ארקדיה שימשו מפלט ללוחמי העצמאות היווניים ולמורדים. הכפר ויתינה (Vytina) אליו הגענו בהמשך, היה מרכז עבור הלוחמים האלה ומילא תפקיד משמעותי במלחמת העצמאות שפרצה ב-1821.
כיום, הכפר השקט מהווה מוקד תיירותי הידוע במיוחד בתוצרת המשובחת שלו: דבש מקומי מפרחי עצי האשוח, גבינות ופסטות בעבודת יד. המקומיים בעיקר מתגאים ב"דרך האהבה", שדרת עצי מייפל ודולב, שלדבריהם נקראת כך כיוון שהיא אידיאלית להליכה רומנטית. במרכז הכפר נמצאים כמה בתי קפה, מסעדות וחנויות בהן ניתן לקנות את התוצרת המקומית. את הסיור שם סיימנו בארוחה במסעדת "Red Pot", שמציעה אוכל יווני אותנטי מכל הסוגים. האוכל היה נהדר, ונהניתי במיוחד ממאפה התרד, הגבינות, ופאי התפוזים שקיבלנו לקינוח.
מולדת האולימפיאדה
העיר העתיקה אולימפיה, שבה החלה מסורת המשחקים האולימפיים בשנת 776 לפני הספירה, היא בין האתרים החשובים ביותר בפלופונס ומושכת אליה תיירים רבים. לעיר, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית, המשכנו מיד לאחר הסיור בכפרים. שם בזמנו, גברים מכל רחבי המדינה היו מתכנסים במשחקים, שהחלו בכלל במטרה לרצות את האלים והתחרו במקצועות: ריצה, קפיצה, זריקת דיסקוס, מרכבות סוסים, אגרוף והטלת כידון.
בסיור באתר הארכיאולוגי צפינו במרכז האימונים שבו התאמנו האתלטים, באצטדיון הריצה שהוקם במאה ה-5 לפני הספירה, וגם באתר המזבח של הרה (לפי המיתולוגיה היוונית - מלכת האולימפוס ואלת הנישואין) שבו הדליקו את האש של הלפיד האולימפי באמצעות ריכוז קרני שמש ומראות.
במוזיאון הסמוך, מהחשובים במוזיאונים של יוון כיום, ניתן לראות שרידים שנשמרו מפסל זאוס באולימפיה, שגובהו היה 12 מטר ונחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. במוזיאון תמצאו גם ממצאים מרשימים בהם אוסף קסדות מלחמה מברונזה ופסלים רבים מהתקופה הקלאסית, שבוודאי ירתקו את חובבי המיתולוגיה היוונית כמוני.
"הדם של הרקולס"
חצי האי פלופונס שופע כרמי זיתים שמהם מופקים שמני הזית הטובים בעולם, והמטבח המקומי נשען ברובו על שמן הזית שמופק מהם. האקלים באזור, המשלב גשם ושמש בחורף היווני, מהווה קרקע פורייה ליצירת יין מצוין, וניתן למצוא יקבים רבים בחצי האי. באזור העיר נמאה שבצפון-מזרח הפלופונס אף מפיקים יין ייחודי לאזור מענבי האגיורגיטיקו, שנקראים גם "הדם של הרקולס".
אנחנו יצאנו לביקור ביקב העתיק Mercouri - מרחק של כחצי שעה נסיעה מהמלון. בסיור, עברנו בין מיצגים של מגוון כלים חקלאיים, שחלקם שימשו במשך אלפי שנים, לבין מרתפים בהם מייצרים את היין במאות חביות. מדובר ביקב בוטיק המייצר כ-120 אלף בקבוקים בשנה ומייצא 50% מהתוצרת לארצות הברית, קנדה ואירופה. ניתן לקנות במקום בקבוקים במחיר של 7 יורו ליין לבן ו-12 יורו לאדום. חשוב לציין כי הסיור מותנה בתיאום מראש עם המקום.
גולת הכותרת - השופינג והברים
בצפון הפלופונס נמצאת העיר הגדולה פטראס, הבירה הכלכלית והמסחרית של חצי האי היווני. העיר מונה יותר מ-210 אלף תושבים וידועה בעיקר בשל חיי הלילה והאווירה הצעירה, המורגשת מ-30 אלף הסטודנטים שלומדים בה. בעיר ישנו לילה אחד, וללא ספק הרגשתי שזה היה די והותר.
בין פטראס של היום לפטראס של הלילה היה הבדל ניכר מאוד לעין. מהרחובות שלה והנוף לא התרשמתי במיוחד, הבתים היו ברובם ישנים ובהליכי בנייה והאפר מהעבודות נתן תחושה מאובקת ומזוהמת. אך פטראס שלאחר רדת החשיכה העניקה תחושה של עיר תוססת, שמחה ופעילה ביותר.
הרחוב המרכזי Agiou Nikolaou כולל בתוכו חנויות מותגים רבות, כמו זארה, H&M, פול אנד בר, ואפילו ספורה. בונוס: מחירים זולים משמעותית מישראל. בשעות הערב, הרחוב שינה צורה ובהליכה בו ובסמטאות היוצאות ממנו, הופתעתי מהמסעדות והברים הרבים שנפתחו, ואותם החלו למלא המוני הצעירים. באזור אפשר לאכול כל מה שרוצים - מאוכל יווני ועד איטלקי וגם טבעוני.
פטראס מחולקת לעיר העילית העתיקה, והעיר התחתית המודרנית. ביניהן מחברים גרמי מדרגות רחבים הנראים כמעט מכל זווית ברחובות העיר המודרנית. אתרים בולטים בעיר הם התיאטרון הרומי המשמש להצגות ומופעים בקיץ, שרידי מצודה מהתקופה הוונציאנית ומוזיאון ארכיאולוגי מהתקופה הרומית במאות הראשונה והשנייה לספירה - אז נבחרה העיר לשמש כמושבה רומית. בעיר נמצאת גם הכנסייה האורתודוקסית הגדולה ביותר ביוון - הקתדרלה של סנט אנדרו. את בנייתה החלו ב-1908 וסיימו רק 66 שנים מאוחר יותר, ב-1974.
מי שנופש בעיר בחודשי החורף, בוודאי ישמח לגלות שמה-17 בינואר ועד סוף פברואר יתקיים קרנבל שהוא מסורת של יותר מ-180 שנים. הקרנבל משלב תהלוכות עם תחפושות מושקעות, עם טקס פתיחה מרשים, מסיבות רחוב, קרנבל נפרד לילדים ועוד שלל אטרקציות.
מבחינת לינה בעיר, ישנתי במלון הבוטיק "My Way" שנמצא במיקום מעולה על הנמל ובמרחק קטן מאוד מהרחוב המרכזי. ארוחת הבוקר מוגשת בגג, ומהמרפסת שלו ניתן לקחת כמה רגעים ולהשקיף בנחת על כל האזור.
בשורה התחתונה - בחופשה בפלופונס אפשר ליהנות מכל העולמות. שמש, ים, בריכה וגם תרבות, מוזיאונים, טבע וקניות. אם רוצים לברוח מההמולה והעומס ביעדים הפופולריים, חצי האי מבטיח חוויה יוצאת מן הכלל, ועל הדרך גם חופשה במחירים משתלמים שתתאים לכל המשפחה. כך למשל, כדי לסגור לילה במלון, מציעה אשת טורס מציעה חבילות הכוללות טיסות, לינה והעברות מהשדה. שלושה לילות לזוג בחדר סטנדרטי בחודש יוני יעלו החל מ-644 דולר, כשביולי ואוגוסט המחיר כמובן יעלה.
הכותבת הייתה אורחת אשת טורס בפלופונס.