מבחריין לגליל: הישראלי שאשכרה מגדל את פירות השלום

סבא של גל עלה מבחריין עם אשתו, בתו של ראש הקהילה היהודית שם. הוא גידל 9 ילדים במעברה בירושלים וגם בוסתן קטן שאהב בטרם הלך לעולמו. כיום נכדו בגליל קוטף את הפירות (או הענבים), שניטעו אי שם במפרץ הפרסי. "סבא היה מתמוגג למראה הכרם היום", הוא אומר

  • ציפורי
  • יין
  • בחריין
נחל ציפורי (צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: נועה לוי)

(בווידאו: נחל ציפורי)

בימים שבהם מדינות המפרץ הפרסי בכותרות וכולם רוצים לנסוע לשם, הנה דווקא סיפור בכיוון ההפוך - על יהודי מבחריין שהגיע לארץ ב-1950 והכה שורשים. שורשים שבימים אלה קורמים עור וגידים של כורמים, והופכים ליין ישראלי וציוני.

אבל נלך אחורה בזמן 70 שנה. הרב שמעון הכהן היה רב הקהילה היהודית בבחריין, שב-1950 הוביל את עליית יהודיה ארצה, עת החלו פרעות ביהודים שם, עם הקמת המדינה. לישראל הגיעה המשפחה ללא כל רכוש עם ששת ילדיהם כשהם משוכנים במעברת תלפיות בירושלים. מרים, בתו הבכורה של שמעון, נישאה עוד בבחריין לברוך סרי ויחד עלו עם חמשת ילדיהם. ברוך ומרים עברו בהמשך לדירת שני חדרים בקטמונים שם גידלו תשעה ילדים.

המעבר מחיי עושר ושפע בבחריין לחיי צנע וקושי בארץ, לא היו קלים לסבא ברוך, אבל בעזרת ערכים לציונות, נתינה ועבודה קשה הצליח לגדל צאצאים מוצלחים במיוחד. בתו, רבקה, היא ד"ר לחינוך, ובנה, גל יונה, שמתגורר כיום בישוב תמרת שבגליל התחתון, קוטף בימים אלה קוטף את הפירות הציוניים (או בוצר את הענבים) שנטע סבא שלו מבחריין. "סבא ברוך היה חקלאי בנפש", נזכר גל, "איש עם סבלנות מפה ועד השמים והוא עיצב הרבה ממי שאני. למשל, כדי שהילדים ילמדו בבית הספר, הוא היה מתקן רהיטים בבית הספר כנגד התשלום".

עוד בוואלה! NEWS

ממעוף הציפורי: הישוב הגלילי שרוצה את הישראלים

לכתבה המלאה
במרכז יושב סבא רבא שמעון הכהן, שהיה רב הקהילה בבחריין. לימינו, אשתו רחל, ולרגליה יושבת סבתא מרים
התאהב ביין דווקא בגרמניה. גל יונה בכרם ברוך, ע"ש סבו, בציפורי (צילום: זיו ריינשטיין)

"פשוט התאהבתי ביצירה הזו"

גל (42) שנשוי לנעמה ולהם שלושה ילדים, הוא בכלל מהנדס מכונות בהכשרתו אבל ב-2014 מצא את עצמו בכלל בעיר מיינץ, בירת מדינת ריינלנד-פפאלץ (Rheinland Pfalz) שבדרום-מערב בגרמניה, עקב הפוסט דוקטורט של אשתו. "איך שהוא מהנסיבות (ללמוד גרמנית, למשל), קיבלתי החלטה לא לעסוק בהנדסה, למרות שגרמניה היא 'גן עדן למהנדסים'" הוא אומר, "והחלטתי לפתוח את הראש ולראות מה עוד אפשר לעשות".

בסיור הכנה שערך הזוג ביעד החדש, הם גילו שהם ממוקמים בלב של אזור יין וכרמים נהדרים. "מאוד קסם לי להתנסות בזה", נזכר גל. הוא נרשם לקורס מבוא מטעם אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, ראה כי טוב והחליט לעשות תואר במנהל עסקים בבית הספר למימון וניהול של פרנקפורט, כשבמקביל חיפש יקבים לעבוד בהם.

במשך כשנתיים וחצי עבד גל בשני יקבים אורגניים, יצר קשרים ועלה על הגל (יונה). "פשוט התאהבתי ביצירה הזו שבאה מהקרקע עד לבקבוק, בשרשרת הזו שהיא מטריצה אינסופית שבה אתה יכול לבחור איפה אתה מתמקד ביצור היין", הוא אומר.

"היה חקלאי בנפש". סבא ברוך (משמאל) והבוסתן בביתו שאהב לטפח בירושלים (צילום: באדיבות גל יונה)

הדסטארט להקמת כרם

אחרי שנתיים לערך, הבין גל שהוא רוצה לייצר יין משלו - בישראל. ב-2017 הוא חזר עם משפחתו לארץ והחל להכין תוכנית עסקית, שבה גייס 100 אלף שקלים בקמפיין למימון המונים (הדסטארט), בעיקר ממשפחה וחברים, וחיפש מקומות לנטוע את הכרם שלו באזור. הוא הגיע לציפורי ופגש במיטש פילצר, תיירן מקומי, שהתלהב והחכיר לו שטח לנטיעת הכרם.

בט"ו בשבט 2019 נטע גל כנות בכרם, ולאחרונה הורכבו עליהן זני הגפן שאנין בלאן ושיראז. כיום יש לו שני דונמים של כרם נטוע, מה שיכול, לדבריו, לייצר לו כאלף בקבוקים בשנה. עם זאת, הכרם די חדש ויוכל להניב ענבים ליין רק עוד כשלוש שנים. בינתיים, גל לא מוותר על חוויית האירוח של מטיילים בכרם ולמרות שעדיין אין לו יין משלו, הוא מארח אנשים ומוזג להם יין מיקבים אחרים באזור כשהלוקיישן, הנוף והצל תחת עץ האלון הרחב בכרם עושים את העבודה. "גם באוגוסט בצוהריים יש פה בריזה", הוא אומר בסיפוק.

אבל עד שגל יראה פרנסה מהיין, שגם ככה קשה בימינו עבור חקלאים ותיירנים, הוא אינו יושב תחת גפנו ותחת תאנתו, והחליט ללמוד לתעודת הוראה במכללת אורנים כדי שיוכל להיות מורה לפיזיקה באזור, ולהביא כמה שקלים הביתה. "מצאתי שאני מאוד מזדהה עם חינוך וזה טוב לי גם בגלל הרמה הפרקטית, כדי שאוכל להיות גמיש ולפנות זמן לטיפול בכרם", הוא מסביר.

כשהלוקיישן, הנוף והצל בכרם פשוט נפלאים. מטיילים בכרם יונה (צילום: זיו ריינשטיין)
הכרם בציפורי ייספק כאלף בקבוקים ב-2023. כרם יונה (צילום: זיו ריינשטיין)

לנטוע גפן ולקבל כוס יין חינם לכל החיים

התוכנית העתידית של הכורם הצעיר היא לנטוע עוד שני דונמים של ענבים באזור, שבהם הוא ייגדל גפנים עתיקות שגדלו בארץ ישראל, כמו ביתוני, מראווי, ג'נדאלי ואחרים שתחת מחקר כרגע באוניברסיטת אריאל. "ציפורי הוא המקום לחדש זנים אלו ולבחון כמה מזני הגפן והיינות ששתו דוד המלך, הורדוס וישו טעימים לנו גם היום", הוא מסביר.

"התחלתי להביא לפה אנשים שהתאהבו בסיפור שלי והרגשתי שהם נהנים ורוצים להשתתף, להיות חלק בחוויה והכרם", הוא אומר, "ואני נאבק לגייס עוד כסף כדי להקים פה את הכרם, אז אמרתי 'בוא נהיה קק"ל כזה - נציע לאנשים לנטוע גפן ולהיות חלק מהפרויקט". וכך הוא מציע לכל אחד ואחת לנטוע גפן בעלות של 25 שקלים, ואפילו לבוא פיזית לנוטע אותה, ואלו שירצו לנטוע ארבע גפנים, כלומר במאה שקלים, יוכלו לקבל תעודת תורם וכוס יין לכל חייו בכל פעם שיגיע לביקור ביקב.

על הדרך, הוא גם שיפץ חירבה ישנה בין הכרמים, שהיתה הרפת הראשונה של ציפורי, והפך אותה לבקתת מטיילים. שביל ישראל שעובר בציפורי, כמו גם ג'יזס טרייל ושבילים אחרים, מביאים לא מעט מטיילים לאזור, כך שכל מי שיצטרך מקום לשים בו את הראש יוכל לעשות זאת בבקתה, וללא תשלום כמובן. "יש פה מים, חשמל, משפחות שמטיילות, יש כאן מקום למדורה. רק תבואו", הוא אומר.

תרמו 25 שקלים ובואו לנטוע גפן על שמכם. גל ותעודת התורם שהוא מספק מיקב יונה (צילום: זיו ריינשטיין)
השמיש את הרפת הישנה ליופי של מקום לינה. בקתת השביליסטים שבסמוך לכרם (צילום: זיו ריינשטיין)

מחכים לטיסות הישירות לבחריין

סבא רבא של גל, שמעון הכהן, הלך לעולמו ב-1968 ואולי הגשים חלום כשהוא נקבר בארץ הקודש, בירושלים. אבל אשתו הראשונה, רחל, נקברה במנאמה, בירת בחריין. גל מספר שאמו ריקי (נכדתה של רחל) לא יכולה לחכות כבר לטיסות הישירות לבחריין. "היא משתוקקת לבקר שם בהזדמנות הראשונה ולפקוד את קברה", הוא אומר.

סבא ברוך, שהיה דמות חשובה ומעצבת בחייו של גל, הלך לעולמו ב-2009 והכרם שגל נטע נקראת על שמו. "הוא אהב מאוד לעבוד בבוסתן הקטן שהיה לו בקטמונים", נזכר גל, "ואני בטוח שהיה מתמוגג למראה 'כרם ברוך' היום".

והוא בטח צודק.

גל יונה, דברו איתו: 050-6679711.
לדברים טובים נוספים בציפורי

הציע לאנשים להיות חלק מהפרויקט. גל ומטיילים תחת אלונו בכרם יונה (צילום: זיו ריינשטיין)
"היה מתמוגג למראה הכרם היום". סבא ברוך ואשתו מרים (צילום: באדיבות גל יונה)
החל ללמוד לתעודת הוראה במקביל לטיפול בכרם. גל יונה (צילום: זיו ריינשטיין)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully