לירון שפירא מהחברה להגנת הטבע כנראה היה בזמן הנכון ובמקום הנכון. אתמול (שבת) הוא הבחין בעיט מסוג חיוואי הנחשים, כשהוא יורד לקרקע ואוכל ארוחה מלאה - מלאה, כלומר את כל הנחש מסוג זעמן שחור צעיר.
"חיוויא" בארמית פירושו נחש, וכשמו כן הוא העיט הזה ניזון מנחשים. צבעו הבהיר של גופו ותחתית כנפיו על רקע השמיים - הופכים אותו ל"רואה ואינו נראה", וכך הוא יכול להפתיע את הטרף בצלילה מגובה רב.
אורך גופו: 62-70 ס"מ.
מוטת כנפיים: 190 ס"מ.
משקלו: 1,225-1,850 גרם.
עוד בנושא:
אזהרה לרוחצים: נחש עצום וארסי במיוחד הגיע לחוף הים
ארוחת בוקר: נחש צפע בלע ארנבת בשלמותה. צפו בתיעוד המרשים
קשה לצפייה: נחש פיתון בולע אימפלה גדולה ממנו בשלמותה
ריכוז משמעותי של חיוואיים בשפלת יהודה
כושר הראייה של החיוויאי מעולה, ועיניו הצהובות והגדולות קבועות בחזית הראש ומשוות לו מראה ינשופי ואנושי משהו. אצבעותיו הקצרות לו ללפות את גופם הגלילי והחלקלק של הנחשים ולקטול אותם (ומכאן שמו האנגלי "עיט קצר-אצבעות", Short-toed Eagle). אף על פי שאינו חסין כנראה בפני הכשות הנחשים, לא נצפו מקרים שבהם נפגע חיוויאי מהכשת נחש, ולעומת זאת, נצפו חיוויאים שנחנקו למוות מנחש גדול (דוגמת זעמן שחור) שנכרך סביב גופם.
רוצים עוד סרטונים מטורפים על נחשים?
באמצע הטיול באילת, נחש טרף חרדון צב. ויש גם תיעוד
לידיעת הרוחצים: נחש שחור נצפה שוחה בכנרת
קשה לצפייה: גופת סבתא נעדרת נמצאה בתוך נחש פיתון עצום שבלע אותה בשלמותה
החיוויאי הוא אחד השכיחים שבעופות הדורסים של ישראל. כיוון שהוא ניזון מזוחלים ולא מפגרים או מכרסמים, הוא הצליח לשרוד היטב בניגוד לדורסים אחרים שניזונים מפגרים ומתו מהרעלות.
לפי אתר הצפרות הישראלי, "החיוואי מקייץ שכיח למדי במרבית חלקי הארץ ומקנן בעיקר בגליל, בגולן, בכרמל וביהודה ושומרון, עם ריכוז משמעותי בשפלת יהודה. בדרך-כלל מקנן על עצים, ובחבל המדברי מקנן לעתים גם על מצוקים. אוכלוסייתו המקננת מונה 300 ל-500 זוגות על פי הערכה, ואילו זו החולפת מעל ישראל בסתיו ובאביב מונה 10,000 פרטים לפחות".
באפריקה הוא אוכל קוברות וממבות
החיוויאים מגיעים לארץ בתחילת האביב. בימי חורף, עת הצפע והזעמן הישראלים ישנים, הם שוהים באפריקה החמה ושם ניזונים מנחשי הקוברה והממבה. החיוויאים בונים את הקן על עצים, ומטילים בהם ביצה אחת בלבד. הגוזל הבוקע ממנה ניזון מנחשים קטנים כמו ספגטי, וכך הוא גדל.
לקראת סוף עונת הקינון, מתקבצים החיוויאים בלהקות של עשרות סביב אתרים שבהם יש שפע של מזון, כמו שדות חקלאיים בתהליך החריש, כשהמחרשה הפולחת את האדמה חושפת נחשים, מכרסמים ושאר רמשים, החבויים בדרך כלל מעין כל.