שני נחשי ממבה שחורה ענקיים וארסיים מאוד - שניהן באורך של יותר מ-2.4 מטרים - תועדו בקרב אלים. למרבה חהרדה זה לא קרה באיזה יער מבודד במסגרת צילומי סרט טבע, אלא בחצר האחורית של בית בשכונת מגורים שגרתית על ידי הדייר הנדהם.
על פי הדיווח ב-livescience, שני הזכרים נלחמו במשך יותר מ-30 דקות בקווינסבורג שבדרום אפריקה כשהגבר שיצא לחצר ביתו נתקל בזוג וצילם אותם מחובקים בצורה מעוותת ומנסים למשוך זה את זה לקרקע.
הנחש הגדול יותר, שאורכו 2.6 מ', ניסה להצמיד את צווארו של הנחש הקטן יותר, באורך 2.5 מ', כתב ניק אוונס, מציל נחשים שהעלה את הסרטון לפייסבוק. הוא סיפר שזה קרה שלוש פעמים לפני שהנחש הקטן יותר "נכנע" והתרחק. לאחר מכן נתפסו על ידו הממבות השחורות המותשות מהקרב ושוחררו הרחק מסביבת בני אדם. אוונס כתב שהם ככל הנראה נלחמו על נקבה, מכיוון שכרגע זו עונת ההזדווגות שלהם.
ככה נראה הקרב
המפגש הזה העלה שאלה מסקרנת: מדוע ממבות שחורות לא מכישות זו את זו כשהן נלחמות? ובכן, מסתבר ש"זכרי הממבות לא מכישים זה את זה. הם פשוט נאבקים עד שאחד נכנע", כתב אוונס.
ממבות שחורות הם אחד ממיני הנחשים הארסיים והאימתניים ביותר על פני כדור הארץ. הם ידועים לשמצה בתור הנחש הקטלני ביותר באפריקה, שם הם נמצאים באזורים המזרחיים והדרומיים של היבשת. שילוב של מהירות, התנהגות לא צפויה וארס חזק הופכים אותם למין מסוכן ביותר. מומחים רבים רואים במין זה כנחש המסוכן בעולם, כאשר ללא טיפול בעזרת נסיוב ייעודי, הכשה של ממבה שחורה מסתיימת כמעט תמיד במוות.
עוד תיעודי נחשים מצמררים
אזהרה לרוחצים: נחש עצום וארסי במיוחד הגיע לחוף הים
תיעוד נדיר: נחשי עכסן בריקוד קטלני כדי לזכות בתשומת לבה של נחשה
הארס שלהם מכוון לפגוע בחיבור בין העצבים והשרירים של הטרף - מה שיכול לשתק במהירות ולהרוג אדם תוך 20 דקות. עם זאת, ג'ון דנבר חוקר במעבדת ארס הנחשים הסקוטית, אמר ל-Live Science שאחרי שטיפל בנחשים הללו כדי לחלץ מהם ארס, הוא מצא שהם "נחשים ביישנים ועצבניים" שיפגעו באדם רק אם ירגישו בהלה או איום. "ארס הוא משאב יקר השמור אצלם רק לתפיסת טרף ולהגנה", הוא אמר.
דנבר אמר שההתנהגות הנראית בסרטון ידועה כ"קרב קליעה", המתרחש בדרך כלל בנוכחות נקבה. השם בא מהאופן שבו הנחשים "קולעים" ושוזרים את גופם זה סביב זה בניסיון לשלוט ביריבם ולזכות בנקבה.
"במקום פשוט לנשוך ולהכניע את יריבם עם מנה קטלנית של ארס נוירוטוקסי, המטרה בקרב היא אך ורק לנצח על ידי כניעה", הסביר דנבר. "זו הדגמה של סיבולת וחוזק פיזי, לא לוחמה כימית".
לנחשי הממבה יש גם חסינות כלפי הארס של בני מינם. חשיפה קלה לארס של הנחש עצמו, במהלך פעילויות כמו הזדווגות או האכלה, עלולה ליצור תגובה חיסונית קלה, כאשר הנוגדנים של הנחש מנטרלים את הרעלים. אותם נוגדנים עוזרים להגן עליו מפני הכשה על ידי חבר אחר מאותו המין.
עם זאת, דנבר אמר שהנחשים עשויים שלא להיות חסינים לחלוטין ויכולים מדי פעם ליפול קורבן להשפעות הרעילות של הארס של בני מינם, במיוחד במינונים גבוהים.
"זה מסובך, וכנראה שזו הסיבה לכך שהזכרים נמנעים מהכשות במהלך טקסי הלחימה האלה, מכיוון שכוח וסיבולת הם מדדים מתאימים לנקבה לשפוט לפיהם", הוא אמר,"הזכר המפסיד בדרך כלל יוצא ללא פציעות, אולי רק פגיעה בגאווה, בעוד שהמנצח מבטיח לעצמו גישה להזדווגות עם הנקבה".
נחשי הממבה השחורה מזדווגים רק פעם בשנה. עונת הרבייה מתחילה באביב, המתרחש בספטמבר באזור הגאוגרפי בו הם שוכנים ומסתיימת בסוף הקיץ. לאחר שהזכרים נאבקים ביניהם על הזכות להפרות את הנקבות הזכר שניצח בוחן את הנקבה על ידי מישוש גופה בעזרת לשונו ומזדווג איתה. לאחר כ-60 יום שבהם הנקבה מחפשת מקום הולם להטלת הביצים היא מטילה כ-10-25 ביצים. הצאצאים עצמאיים מרגע שבקעו מן הביצה, ומסוגלים לטרוף חולדות מרגע בקיעתם.