כשקז'ימייז' הרביעי היגלוני, מלך פולין, מת בשנת 1492, איש לא יכול היה לחזות את המוות שיגרום לו לאחר פתיחת קברו חצי מילניום מאוחר יותר. בשנת 1973 קבוצה של ארכיאולוגים פתחה את קברו ומצאה את מותה זמן קצר לאחר מכן מנסיבות מסתוריות.
"קללת המומיה" הוא מיתוס כה פופולרי שהוא זכה להופיע בקולנוע, בטלוויזיה ובספרות, כשהרעיון הכללי הוא הצורך של המתים לפגוע בנו מעבר לקבר. בסיסה מגיע מקללת הפרעונים - האמונה כי מי שיפתח את קברו של אחד מהפרעונים ייפגע מקללה עתיקה שהטילו כהני הדת המצרים בעת שהושם הפרעה בקברו.
ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון, היה אציל אנגלי הידוע כמי שמימן את החיפוש והחפירות בקבר תות ענח' אמון שבעמק המלכים. היה זה הארכאולוג הווארד קארטר שגילה את קברו של תות ענח' אמון וחיכה לבואו של קרנאבון מאנגליה כדי לפתוח את הקבר. הקבר נפתח ב-24 בנובמבר 1922 כשב-5 באפריל 1923, כמה חודשים לאחר מכן, נמצאה גופתו של הרברט בבית המלון קונטיננטל-סאבוי שבקהיר. מותו הוליד את הסיפור על "קללת תות ענח' אמון". רבים מניחים שמותו נבע מאלח דם (שהתפתח לדלקת ריאות) שנגרם כתוצאה מגילוח בטעות של עקיצת יתוש נשא של שושנה, מה שגרם לפתיחת הפצע ולזיהום חמור. תיאוריה אחרת גורסת שקברו הקריר והאפל של תות ענח' אמון הכיל פטריות אספרגילוס, פטרייה נפוצה מאוד שבדרך כלל לא יכולה לעבור מערכת חיסון אנושית בריאה.
אז מה הקשר לפולין?
נחזור למלך קז'ימייז': בשנות ה-70 לארכיאולוגים לא ניתנה לעתים קרובות גישה לאתרים פולנים בעלי משמעות היסטורית. זה השתנה ב-73', כאשר הארכיבישוף של קרקוב דאז, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, העניק לצוות של 12 חוקרים לבחון את שרידי קז'ימייז'. לפי חוקרים מבית הספר לרפואה של גיא קינג וסנט תומאס, מתוך 12 המדענים שנכחו בעת פתיחת הקבר, 10 מתו תוך מספר שבועות. האם מדובר בקללת המומיה, גרסת פולין?
מאמר משנת 2015 עסק בפתיחת קברו של קז'ימייז' ואישר כי חוקרים רבים שפתחו את קריפטת הקבורה וואוול, בה נקבר המלך, פיתחו בעיות בריאותיות וכמה מהם מתו מאוחר יותר. הם הגיעו למסקנה שמדובר בפטריות שהובילו למותם. כדי לחקור את עולם המערכות האקולוגיות של פטריות קריפטה, המחברים בדקו דוגמאות מבית קברות ומקפלת הקבורה של משפחת בוכהולץ בסופראסל, פולין. הם מצאו רמות גבוהות במיוחד של עובש באוויר, שהיוו את הטמפרטורה והלחות הנכונים לצמיחת פטריות. "הערכה של פטריות בדגימות האוויר ובמשטחים שונים של הקריפטה גילתה רמות גבוהות מאוד של עובש בדגימות האוויר שעלולות להיות מסוכנות לבריאות עובדי הקברים".
עדויות לאריכות החיים של פטריות במרחבים כאלה תועדו לפחות מאז 1962, כאשר ביולוג מאוניברסיטת קהיר, אזדין טהא, מצא עדויות לרעלים מפטריות בקברים עתיקים וברקמות המשומרות של מומיות. טהא דיווח כי במקרים בהם הגיעו נבגי פטריות לריאות האדם, הם גרמו לחום גבוה, זיהומים ודלקות בדרכי הנשימה. בעוד שאין דרך לאמת את קללת המומיה, נראה שיש יותר לגיטימציה לאיום שמהוות קריפטות והאוויר המעופש שהן מכילות.