תערכות מומיות במקסיקו גרמה לפאניקה גדולה בקרב מומחים אחרי שאחד ממארגני התערוכה גילה סימני חיים באחת המומיות. מדובר בקולקציה ייחודית של מומיות מלפני יותר מ-2,000 שנה אבל בניגוד למה שאנחנו רואים בסרטים, אין סכנה שאחת המומיות תקום לתחייה ותתקוף אותנו.
אבל מארגני התערוכה הביעו דאגה מכך שבאחת המומיות נמצאו סימנים לצמיחה של פטריה. מדובר בסימן חיים שהדאיג מאוד את המומחים שמדובר בתצוגה פתוחה ולכן ישנו סיכוי לא קטן שהתיירים שמגיעים למקום יידבקו מהמומיה הזו - בגלל העובדה שאין מספיק אמצעי ביטחון במקום שימנעו גם מהמומיות האחרות להינזק ולהדבק בפטריה.
@miamiherald Signs of life in #mummy exhibit in #Mexico ♬ original sound - Miami Herald
אלחנדרו נבארו, שעומד בראש התערוכה הזו, עדכן שהמומיות הועברו אליהם מארה"ב תחת פרוטוקולים קשיחים ותוך כדי היצמדות להמלצות המומחים.
המומיות של גואנחואטו הוצגו לציבור לראשונה בארה"ב ב-2009, אבל לאחרונה עברו למקסיקו סיטי, שם במוזיאון הוצגו שש מומיות בתאי זכוכית, מה שהוביל לביקורת משום שלא ברור עד כמה הזכוכית הזו אטומה.
"זה אפילו מדאיג יותר שהמומיות עדיין מוצגות בלי אנשי אבטחה שידאגו שהתיירים לא יתקרבו יותר מדי ולא יידבקו", כך נמסר מהמכון לאנטרופולוגיה והיסטוריה במקסיקו, "לפחות על פי התמונות שפורסמו בנובמבר 2021, נראה שאחת המומיות גידלה פטריות שמסוכנות לציבור. זה מדאיג ומוזר שבדיקה לא בוצעה לפני העברתם אלינו".
על פי הפרסום במגזין popularmechanics זיהומים פטרייתיים קטלניים של מומיות הם בהחלט לא אירוע שכיח, אבל הם בהחלט קרו בעבר. 10 מתוך 12 המדענים שנכחו בפתיחת קברו של המלך קזימיר הרביעי בפולין ב-1970 מתו תוך שבועות מהאירוע, ככל הנראה מפטריות. וזו לא הדוגמה היחידה שרשומה בהיסטוריה, כשהמפורסמת שבהם היא "קללת הפרעונים" לפיה לפחות שישה ארכיאולוגים מתו באופן מסתורי אחרי שפתחו את הקבר המפורסם של תות ענח' אמון ב-1922.
אולם הסיבה לאותה אגדה אורבנית על הקללה הזו היא -פייק ניוז וסכסוך בין עיתונאים. בסרט של ערוץ 4 Tutankhamon: Secrets of The Tomb האנתרופולוגית אלה אל סמחי וחחה עם מומחים לקללה, לפרעה ולמשלחת של לורד הווארד קארטר שגילתה את הקבר ב-1922. לפי הממצאים שלה, ארתור ויגאל, אג'יפטולוג שהפך לכתב של ה"דיילי מייל", היה האיש שככל הנראה התחיל את סיפורה של הקללה מאחר שהיה עצבני על כך שכתב מתחרה של "הטיימס" קיבל גישה בלעדית לגילוי קברו של תות ענח' אמון, ולכן המציא את סיפור הקללה והפך אותה למוכרת.
אז מה ההסבר המדעי למקרי המוות?
"גילינו שייתכן שהקורבנות מתו מזיהום", היא אמרה "כנראה הפטרייה אספרגילוס פלבוס גדלה בקבר, מה שיכול היה לייחס למקרי המוות." ואכן ב-5 באפריל 1923 נמצאה גופתו של הלורד בבית המלון קונטיננטל-סאבוי שבקהיר. אמנם מותו הוליד את הסיפור על "קללת תות ענח' אמון", שנודעה גם בשם "קִללת הפרעונים", אבל מותו נבע ככל הנראה מאלח דם (שהתפתח לדלקת ריאות) כתוצאה מגילוח בטעות של עקיצת יתוש נשא של שושנה, מה שגרם לפתיחת הפצע ולזיהום חמור.
בין ההסברים שניתנו לתופעה הייתה העובדה שהתנאים בקברים שנמצאו סיכנו את בריאותם של הפוקדים אותם - חללים חשוכים ומחניקים. אחת הטענות שהועלו הייתה שהסיבה למוות היא פטריה שגדלה במקום הקברים ונדבקה לחוקרים. במאמר שפורסם בעיתונות באותה תקופה העלה הסופר סר ארתור קונן דויל את ההשערה שפטריית עובש הונחה בכוונת מכוון כדי להעניש את שודדי הקברים.
בדגימות אוויר שנלקחו מתוך סרקופג סגור דרך חור שנקדח נתגלו רמות גבוהות של אמוניה, של פורמלין ושל מימן גופרתי; הגזים האלה רעילים, וחלק מהגזים שנמצאו - כגון גז עצבים - יכולים להרע את בריאותו של הנושם אותם. כיום, ארכיאולוגים עוטים מעין מסיכות מגן כשהם נכנסים למקומות עם קברים משום שהם מודעים לכך שיש במקומות כאלו פעילות בקטריאלית שיכולה לחדור לפצעים פתוחים ולהפיץ זיהום בקרבם.
יש לזכור כי למרות האמונה בקללה, רוב מי שהשתתף בפתיחת הקבר לא מת בשנים לאחר מכן, וחלקם אף האריכו ימים. לפי ויקיפדיה, הסברים כגון פטרייה רעילה וגזים רעילים, לא מסבירים מדוע אף אחד מ-10 האנשים שהסירו את התכריכים מעל המומיה לא מת בשנים לאחר מכן. בנוסף, חלק מהמיתות שנקשרו בפרשה אירעו מסיבות שלא ניתן לקשור אותן להרעלה. כך, לדוגמה, ארכאולוג צרפתי נפל בעת הביקור ומת מפצעיו. טכנאי רנטגן שנשלח לבדוק את המומיה נפטר לפני שהגיע ליעדו. ואביו של מזכירו של קרנרבון, התאבד. אפילו מגלה הקבר עצמו, קרטר, נפטר רק בשנת 1939 בגיל 64 מלימפומה.