וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"דו-קיום" מפוקפק: ים המלח כוסה בפסולת ישראלית-פלסטינית

עודכן לאחרונה: 6.12.2022 / 18:04

חוקרים מאוניברסיטת חיפה שיצאו לאתר זיהומים בים המלח, מצאו כמויות פסולת פלסטיק עצומות בשפך נחל קדרון, ש"מסיע" זבל של ישראלים ופלסטינים כאחד מירושלים. "מדובר כנראה בזיהום שנערם במשך שנים", הם אומרים

אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח/צילום רחפן: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה

כמויות עצומות של פסולת פלסטיק נמצאו לאחרונה בשפך של נחל קדרון, הנושק לקו המים של ים המלח.

הפסולת הרבה התגלתה במסגרת מחקר לאיתור זיהומים בים המלח של חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה. "ים המלח סובל מהזנחה וניצול של עשרות שנים, ולמרבה הצער, התמונות מדברות בעד עצמן. השטח מכוסה במקרו פלסטיק שעם השנים הופך להיות חלק מרצועת החוף", אמר ד"ר גור מזרחי, אחד ממובילי המחקר. החוקרים שהגיעו לשטח, העלו רחפן לאוויר, שתיעד את המחזה הקשה, שבו אלפי פריטי פלסטיק שונים ניקדו את החוף היפה שבצפון ים המלח, שבו גם לא מעט בולענים.

אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח. ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה,
שפך נחל קדרון "מסיע" את האשפה מירושלים לים המלח/ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה
אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח. ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה,
על הזיהום בשפך נחל קדרון אחראים תושבי ירושלים (80%) והרשות הפלסטינית (20%)/ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה

"שת"פ" ישראלי-פלסטיני בזיהום ים המלח

נחל קדרון יורד מהעיר ירושלים לאורך כ-34 ק"מ בכיוון דרום-מזרח, עד שהוא נשפך לים המלח מדרום לישוב אבנת שבמועצה האזורית מגילות. בדרך, הוא "משנע" במשך שנים פסולת שזורקים תושבי ירושלים (80%) ותושבי הרשות הפלסטינית (20%), כמו גם שפכים מאזור מזרח ירושלים, שגם מט"ש (מתקן טיהור שפכים) "אוג" שליד נבי מוסא לא מצליח לקלוט תמיד.

ביוני 2020 הונחה אבן הפינה לפרויקט, שמטרתו להפנות את השפכים האלה למתקן הטיהור "אוג" שליד נבי מוסא, וטיהורם למי קולחין שישמשו להשקיה חקלאית באזור בקעת הירדן, כשצפי הסיום הוא 2023. כיום מוזרמים אל ערוץ הקדרון כ-40 אלף קוב של ביוב גולמי מירושלים ויישובי הסביבה. החיבור למט"ש אוג אמור לפתור את הבעיה הזו.

עוד בוואלה!

הצחקתם אותנו: 50% מהישראלים מעניקים לעצמם ציון 9 ו-10 בשמירת טבע

לכתבה המלאה
אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח. ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה,
מדובר ככל הנראה בזיהום שנערם במשך שנים/ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה
אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח. ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה,
החוקרים נדהמו לגלות את ערימות הפלסטיק/ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה

השטפונות השנתיים בנחל "מסיעים" את הפסולת

המחקר מתקיים במסגרת קורס שמשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, בין היתר רחפנים, אותו מעבירים ד"ר מזרחי, ד"ר יואב להן וד"ר אנה ברוק ומטרתו לאתר זיהומי פלסטיק ולבחון את ההשפעה של הזיהום וירידת המפלס השנתית על ים המלח. כשהגיעו לנקודה שבה נשפך נחל הקדרון לים המלח, הם נדהמו לגלות את ערימות הפלסטיק, שכללו בקבוקים מכל הסוגים, ניילונים, מיכלי פלסטיק ועוד.

לדברי החוקרים, מדובר ככל הנראה בזיהום שנערם במשך שנים, כאשר השטפונות השנתיים בנחל "מסיעים" בכל פעם את הפסולת קרוב יותר ויותר לים המלח. "סביר להניח שחלק גדול מהזיהום מקורו בנחל הקדרון וכנראה נחלי אכזב אחרים שמביאים ושוטפים את האשפה שאנו משאירים בשטח, או מערמות זבל בלתי מטופלות", אמר ד"ר מזרחי.

אשפה בשפך נחל קדרון בים המלח. ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה,
חוף ים המלח, ליד הישוב אבנת, מכוסה באשפה מנחל קדרון/ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה

"הנושא דורש התייחסות מיידית של הגופים המתאימים ואנו כחוקרים ואנשי סביבה מחויבים להציף את הנושא. ים המלח הוא מקום ייחודי בקנה מידה עולמי וחשוב שנעשה הכל כדי לצמצם את הפגיעה הסביבתית הקשה שאנו גורמים בניצולו והזנחתו", סיכם ד"ר מזרחי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully