לצפות בשלג מבריכה מחוממת: ריזורט הסקי החדש שנפתח בצרפת

המצביא הגדול חניבעל ודאי לא ידע ש-2200 שנים אחרי שיעבור במעבר סן ברנאר הקטן בסמוך לעיירה לה רוזייר (La Rosière) שבאלפים הצרפתיים, בדרכו לכבוש את איטליה, יפתחו במקום ריזורט חדש עם פסלי ענק של הפילים שעליהם נישא ועמם נלחם.

קלאב מד לה רוזייר שבמחוז סבואה שבדרום-מזרח צרפת, הוא ריזורט סקי (בחורף) ואופניים וטרקים (בקיץ) שרק נפתח לפני כמה חודשים. מאז פתיחתו הוא עבר טלטלות עקב הקורונה הגואה בצרפת, שהטילה הגבלות אירוח קשות שחברת ה"כל כלול" הראשונה בהיסטוריה טרם ידעה. אבל הצרפתים כמו צרפתים (למרות שהבעלים כבר מזמן סינים) יודעים לחיות וליהנות גם בעתות מצוקה, או כפי שחברי B.J אומר, "יש להם Joie de vivre", כלומר שמחת חיים.

את שמחת החיים הזו מתרגמים הצרפתים בימים אלה לספורט השנתי הפופולרי שלהם בדמות סקי, ו-Merde על הקורונה - שום דבר לא יעצור אותם. ילדים בגיל 4-3 עומדים בשורה ומגלשיים לרגליהם הקטנטנות. ספק פינגווינים, ספק טלטאביז זעירים הם נעים מצד לצד אחרי המדריך ולומדים את רזי הגלישה מגיל קטן, כשהוריהם זנחו אותם לנפשם לכמה שעות ויצאו לחרוך פתיתי שלג במדרונות הלבנים של עמק סן ברנאר(ד), שעל גבול צרפת-איטליה. מכאן גם מגיעים כלבי הענק מגזע "סן ברנארד" המוכרים לנו, שנקראים על-שם הנזיר ברנארד ממנתון, שהקים במאה ה-11 אכסניה לאלו שחצו את האלפים בדרך זו.

אלו הם ימים חמים בצרפת, למרות שעונת החורף בשיאה. ימים שטופי-שמש רצופים חיכו לי בסוף ינואר, כשיצאתי לגלוש מחדר הסקי של הקלאב, ישר אל אחד מ-160 הק"מ של המסלולי הלבנים במרחב. גם גיאם, המדריך הקבוצתי של חברת EFS, שעימה חתמה קלאב מד הסכם להדרכה בכל מועדוני הסקי שלה, סיפר שהשלג השנה בקושי מכסה את מדרונות ההרים. "זה הכל בגלל ההתחממות הגלובלית", הוא אומר, "עד לפני עשור השלג היה יכול להגיע כמעט עד לסקי-ליפט ולא היית רואה את הסלעים מבצבצים".

ועם זאת, לה רוזייר הוא הפתעה נהדרת בים של אתרי סקי במרחב האלפי שבין שוויץ-איטליה-צרפת. היתרון שלו הוא שהוא פחות מוכר מוואל טורנס, טין, לז ארק ושאר אתרי סקי שמפומפמים במשך שנים, ועם זאת זאת הוא מציע לא פחות משמונה מסלולים ירוקים, 28 כחולים, 33 אדומים ו-14 שחורים, אחד מהם גם צופה אל המון בלאן בחלקו האיטלקי. אבל מה שהוא בעיקר מציע זה נוף מדהים של עמק טראנטאז', שממנו יוצאים ההרים המחודדים הלבנים, המנוקדים בעצים מחטניים שמתעקשים לשרוד את החורף.

קבוצות הסקי בקלאב מחולקות לארבע רמות - ממתחילים ועד מקצועים. אני השתלבתי איפהשהו באמצע עם הסנובורד שלי. בהתחלה לוקח איזה יום להוריד את החלודה, אבל למחרת אתה מרגיש טוב-טוב שאותה חלודה חדרה עמוק אל השרירים שלך. וממש כמו חופשה מדברית בסיני, גם לחופשת שלג (שבקצה השני של הסקאלה) צריך זמן להתרגל.

הגלישה הקבוצתית נערכת כל יום חוץ מיום שבת (גם למדריכים מגיע לנוח) משעה 09:00 עד 11:30, ואחריה יוצאים למנוחה המיוחלת ולארוחת הצוהריים, וחוזרים שוב לסשן מ-14:00 עד 16:30. בסיומו של יום כזה אתה מותש פיזית ונפשית, ובראשך נותרה רק המחשבה על אפר'ה-סקי עם בירה בשמש שתפצה על הכאבים והתשישות. אבל לא - הקורונה וההגבלות בצרפת לקחו לגולשים גם את הנחמה של סוף יום הגלישה. זה לא אומר שאין דרינקים של אחר הצוהריים בקלאב, אבל תשכחו ממסיבות לעת עתה. עם זאת, בקלאב מנסים לפצות אותך עם בר פתוח מסביב לשעון, קוקטיילים משתנים בכל יום ונשנושים זעירים בדמות אפטייזרים של ברוסקטות, ירקות ואפילו צדפות שרק מחכות שישלקו אותן.

הקורונה נותנת את אותותיה גם על הקרייזי סיינס - אותם ריקודי א-ג-דו ותיקים שמזוהים עם הקלאב - שלא קיימים עקב החשש להצטופפות המונית. גם צוות ה-G.O's מופיע בערבים עם מסכות, האורחים דווקא ישובים ללא. אפילו די.ג'יי שניגן לאחר ההופעה, לא מצא קהל שירקוד כי היה אסור. אבל לך תמצא היגיון בחוקי הקורונה שמשתנים בכל יום. מה שעוד מחוץ לתחום כרגע, הן שתי בריכות ג'קוזי שבחוץ, כמו גם בריכה פתוחה שאמורה להיות חמה. בתוך הקלאב יש עוד בריכה מקורה ו"מחוממת" אבל היא בהחלט לא מספיק מחוממת לגוף ישראלי שמשווע למים חמים אמיתיים.

השקיעות שנשקפות מהריזורט על האלפים הן באמת מרהיבות. בשעה 17:30 לערך צובע אור כתמתם את מדרונות ההרים והקלאב, שנמצא בגובה 1,950 מטרים. או אז האורחים מתחילים לרדת מהחדרים (ויש 465 כאלה) אל הלובי היפהפה, שנותן תחושה חמה ואותנטית ועם זאת מודרנית. "אחד הדברים המיוחדים פה הוא העיצוב", מספר לי פייר ז'אן מונטאז' השף דה וילאג' של הקלאב, שמקבל את האורחים בחדר האוכל כאחד ה-G.O. "העיצוב כאן הוא ברוח האגדות סביב המקום, כמו כלבי הסן ברנרד והפילים של חניבעל שעבר פה (218 לפנה"ס - ז.ר), הצילומים בהשראת התרבות המקומית והם מאוסף של הזכיין של הקלאב שמקורו מסבואה", הוא מוסיף. אגב, אותו זכיין השקיע בקלאב 110 מיליון אירו, לפי מונטאז', וזוהי המגמה החדשה של הבעלים הסינים של קלאב מד - פחות מועדונים ברמת שלושה קלשונים, ויותר ריזורטים מפוארים ברמה של ארבעה קלשונים ומתן זכיונות להקמת קלאבים חדשים, כמו בקנדה, סיישל ואחרים שנפתחו לאחרונה.

מונטאז' אף מפתיע ומספר על קונספט חדש בקלאב שלו: בימים אלה בונים 43 סוויטות להשכרה למשך ארבעה שבועות בשנה, ומי שישכור אותן יוכל לבחור מתי לממש אותם במשך השנה. המחיר, אגב אם אתם מתעניינים, חצי מיליון עד מיליון אירו.

מקומת הלובי מוביל גרם מדרגות-עץ לחדר האוכל. G.O חביב מברך אותי בבונז'ור/בונסוואר ומזליף על ידיי ג'ל לחיטוי ידיים. כולם מסתובבים עם מסכות. כשאוכלים - מורידים. קמתם למלא שוב את הצלחת? המסכה על הפנים. את השפע הקולינרי של הקלאב אין צורך להציג, אבל ניתן פה כבוד למטבח האיטלקי שקיבל אזור משלו עם פיצות, פסטות, ריזוטו, פרמז'ן ומה לא. גם רבים מהצוות במטבח נמנים עם יוצאי ארץ המגף, שגרים ממש לא רחוק - מעבר לגבול הצרפתי.

אגב צוות, בקלאב מכינים אוכל לכ-3,000 איש כל יום (!) ביניהם 350 אנשי הצוות שבריזורט, שרובם גם לנים בזוגות בחדרים שייעודיים להם במלון. שניים מהם הם G.O מישראל - סתיו שעובדת בקבלה וסמואל שמשקשק דרינקים בבר. סתיו נמצאת פה רק חודשיים, הגיעה ללא שפה אבל כבר מדברת לא רע בפרנסייז, ואת הזמן הפנוי שלה היא מעבירה בגלישת סקי. להבדיל, "אני יותר אוהב לישון", מסביר סמואל על ניצול הזמן שלו.

כשנמאס לכם להגיע שלוש פעמים ביום לחדר האוכל, למרות שכל יום התפריט משתנה, כדאי לסור למסעדת הגורמה "סן ברנרדו" בקומה הרביעית. זוהי מסעדת גורמה שצריך להזמין אליה מקום מראש ורוב המנות בתפריט שלה ללא תשלום, אך יש גם מנות שתצטרכו להוציא עליה כמה אירו בשביל שדרוג משמעותי, כולל על היין (כוס החל ב-9 אירו).

מתחת לחדר האוכל נמצא עולם המרגוע של הקלאב. ומרגוע הוא משהו שכולם צריכים בסקי הארור והנהדר הזה. ספא "חמשת העולמות" הוא המתוג הקבוע של הקלאב, והוא שוכן לצד הבריכה המקורה וחדר הכושר. למרות שהמים בבריכה בטמפרטורת החדר, עשו לעצמכם טובה והיכנסו לראות את הנוף ההררי שנשקף מבעד לחלונות השקופים. מראה מופלא.

מי שיזמין לעצמו טיפול מבין מגוון הטיפולים בספא (החל מ-96 אירו ל-50 דקות), יוכל ליהנות מהמראה הזה בחדר ההתרגעות. מריאל אספה אותי והובילה אותי לחדר הטיפולים. זה היה היום האחרון לגלישה ורק רציתי שמישהו ימעך לי את הגב, הכתפיים והרגליים הדואבות. "תעשי בי מה שאת רוצה", אמרתי לה. לאחר 50 דקות נהדרות היא לחשה: "The treatment is finished". אבל "פורקואה???" השבתי בחצי חיוך, רוצה שזה יימשך לנצח.

הגבלות הקורונה נכנסו גם לחדר הטיפולים, כשמריאל שלחה אותי לעמוד ליד המראה והניחה לפניי שלוש קערות עם קרמים/שמנים שונים. "את הראשון תמרח בעיניים, השני במצח והשלישי שוב בעיניים", אמרה והוסיפה שאסור לה לעשות זאת עקב שמירת מרחק. ככה עמדתי מול המראה, חבוש במסכה כחולה ועם האצבע תופפתי קלות על פניי - קוסמטיקאי ביורו.

בשישי בערב התקיים המופע הגדול של צוות ה-G.O. אחריו עלה לבמה מונטאז' והציג אחד-אחד את כל מי שהשתתף במופע לקול מחיאת הכפיים של האורחים. אחריהם הגיעה משלחת של הטבחים, המגישים, מפני השולחנות וכל צוות המטבח. מונטאז' הודה לכולם על העבודה המסורה מאחורי הקלעים ונפרד מהאורחים לשלום, כשהוא מוזג יין מבעבע על פירמידה של כוסות שמפניה שחולקו לאחר מכן. עוד מחזור נגמר, וביום ראשון כבר יגיע המחזור החדש לשבוע של גלישה, אוכל, הופעות ופינוקים.

ביום ראשון בחמש וחצי בבוקר יצא האוטובוס מהקלאב לשדה התעופה שבגרנובל, מרחק של כשלוש שעות נסיעה. מונטאז' לא התעצל וקם ביחד עם כעשרה G.O, להיפרד מכ-20 ישראלים שעזבו. הם עמדו בשורה ונפרדו מכל אחד ואחד מהם והודו להם. לאחר מכן יצאו החוצה ונופפו לישראלים שישבו כבר באוטובוס וקראו: "א-טוט א-לור" ו"מרסי" ו"בון וויאז'". מונטאז' עוד הספיק לעלות לאוטובוס, תפס את המיקרופון ואמר מילות הודיה ופרידה. "סיו יו נקסט וויק" אמר, כשהתכוון לפעם הבאה.

בדרך לשדה, סוף-סוף הרגשתי שגם בי דבק, ולו במעט, ה-"Joie de vivre" הצרפתי.

• העיירה: ההליכה (בירידה) מהקלאב לעיירה אורכת 12 דקות. הבעיה היא שאין אוטובוס עד 16:00 וגם אין מוניות, לכן קחו בחשבון שמה שירדתם - גם עולים. אגב, אפשר לגלוש לעיירה על המסלול הירוק ולחזור באוטובוס חינם (אבל רק מ-16:00, כאמור).
• שופינג: בקלאב יש חנות שיש בה בעיקר ציוד סקי, מתנות לילדים, בגדים ושאר פיצ'פקעס. בעיירה לא תמצאו יותר מזה, בעיקר חנויות סקי וכמה בתי קפה. אבל יש שם גם סופר אחד, חנות גבינות ונקניקים למי שרוצה להביא הביתה ובית מרחקת שבו עושים בדיקות אנטיגן ב-25 אירו (תוצאה תוך חצי שעה).
• הגעה מ/אל שדה התעופה: העברות כלולות במחיר החבילה של הקלאב, אך קחו בחשבון כשלוש שעות נסיעה מז'נבה או גרנובל, תלוי איפה אתם נוחתים.
• ציוד סקי: ניתן לשכור בחדר הסקי בקלאב מגלשיים, סנובורד, נעליים וקסדה, לא מעבר לזה.
• פעילות: בקלאב מציעים גם טרקים בשלג עם נעליים מיוחדות, רק זה לא קורה כל יום. בידקו לפני והירשמו. צריך להירשם גם להדרכות הקבוצתיות פעם אחת בלבד, כמובן שהכל חינם. שיעור פרטי יעלה 64 אירו ל-50 דקות.
• מחיר: שבוע בפברואר - החל מ-3,441 אירו לאדם. מרץ - 2,280, אירו, אפריל - 1,990 אירו.

הכותב היה אורח של קלאב מד בלה רוזייר.