שלוש עונות ביום אחד: הישראלי שחזר מהטיול במון בלאן

3 מדינות, 11 ימים, 170 ק"מ וכמעט 10,000 מטר של עליות וירידות - תום מורן חזר מטרק סובב מון בלאן המושלג, שנחשב לאחד ממסלולי ההליכה הפופולאריים והיפים באירופה וניתן לטייל בו רק 3 חודשים בשנה. חופשת קיץ למתקדמים (מאוד מתקדמים)

מערכת וואלה!
ברוב השנה הרכס מכוסה שלג והעבירות קשה מאוד. רכס המון בלאן בצרפת (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

מסלול סובב מון בלאן (Tour du Mont Blanc) הינו מסלול הליכה מעגלי המקיף את רכס המון בלאן, במרכזו ההר הגבוה במערב אירופה (4,810 מ'). תוואי המסלול, שאותו נהוג ללכת נגד כיוון השעון, עובר בשבעת העמקים המקיפים את הרכס ולרוב נמשך 11 יום. השביל מתחיל בצרפת ליד עיירת הסקי המפורסמת, שאמוני (Chamonix), במקום הנקרא לז הוש (Les Houches), ממשיך בחלקו המזרחי באיטליה, נכנס לשוויץ בצפון וחוזר לצרפת.

מרבית המטיילים בוחרים לנחות בשדה התעופה של ז'נבה, הנמצא במרחק של כ-40 דקות נסיעה, שממנו יוצאים שאטלים אל נקודת ההתחלה. אפשריות נוספות (אך פחות פופולאריות) הן מילאנו באיטליה או העיר ליון שבצרפת. העונה המומלצת, והכמעט בלעדית, להליכת המסלול היא בקיץ, שכן הבקתות בהרים פתוחות החל מאמצע יוני ועד אמצע ספטמבר. בשאר השנה הרכס מכוסה שלג והעבירות קשה מאוד. חשוב להזמין מראש מקומות לינה לאורך המסלול, במיוחד בבקתות שבהרים שם אין אלטרנטיבות למעט קמפינג עם אוהלים בשטח.

שלג בפסגת המון בלאן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
סימון השביל TMB צהוב. החצים מתייחסים להולכים עם ונגד כיוון השעון (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
חדר משותף בבקתת וולטר בונאטי באיטליה. עד 20 מיטות בחדר (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

לוקחים בתרמיל אך ורק מה שנחוץ

מבחינת ציוד למסלול - תיק גב איכותי ונעלי טיולים גבוהות וחסינות למים הינם הכרחיים. רוב המטיילים לוקחים עמם תיק בנפח של בין 50-35 ליטר, לא יותר. שק"ש קל או ליינר ללילה. מקלות הליכה יעזרו מאוד בעליות התלולות. ז'קט וכיסוי תרמיל עמידים למים. מפה, אולר כיס, פנס ומטען נייד לסלולרי יעזרו גם כן. בעיירה שאמוני פזורות עשרות חנויות לציוד מטיילים, כך שגם אם שכחתם משהו - הסירו דאגה מלבכם.

את המסלול שלי התחלתי בנקודת הפתיחה הפופולארית, העיירה הצרפתית לז הוש. השארתי מזוודה במלון ולקחתי איתי בתרמיל אך ורק מה שנחוץ. כל גרם מיותר יזכיר לי טוב-טוב שהוא שם במהלך הימים הקרובים. כבר בתחילת ההליכה ה-TMB (ראשי התיבות של הטרק באנגלית) לא מבזבז זמן ומיד מצהיר כוונות בדמות טיפוס של 500 מטר לגובה. ככלל, רמת הקושי של המסלול מוגדרת כבינונית, לכן מומלץ לעשות הכנה כזו או אחרת בהתאם לגיל ורמת הכושר האישי שלכם, בעיקר בעליות והתרגלות לנשיאת תיק במשקל 10-9 ק"ג.

לאחר הטיפוס הנ"ל, המשך היום הראשון היה נוח וסיפק הצצה ראשונה אל הנופים המדהימים, הפסגות המושלגות ועשרות הנחלים הזורמים שלשמם הגענו. את היום סיימנו במלון בעיירה Les Contamines.

עוד באותו נושא

קמינו דה סנטיאגו: הישראלי שיצא לטרק שמתקיים כבר אלף שנה

לכתבה המלאה
מקלות הליכה יעזרו מאוד בעליות התלולות (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
לא נדרש ציוד מיוחד להליכה על הקרחון, אבל ריכוז וזהירות דווקא כ (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
אגם Campex, שוויץ (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

בקתה עם 100 מיטות ושתי מקלחות

היום השני מאתגר הרבה יותר. לאחר "חימום" בצורת הליכה מישורית קצרה וביקור בכנסייה המקומית, מתחיל טיפוס שאורך למעשה כל היום ובמהלכו אנו עולים כ-1,300 מטרים, עד לבקתת "בונהום" (Bonhomme) המפורסמת הנמצאת בגובה של 2,400 מטר מעל פני הים.

הלינה בבקתות (רפיוג'י בצרפתית או ריפוחיו באיטלקית) היא חוויה בפני עצמה. מעל 100 מיטות על שתי מקלחות יש בבונהום. בשעה 19:30 מתאספים כל הדיירים בחדר האוכל לארוחת ערב גדולה ומפנקת הכוללת סלט, מנה בשרית, תוספות חמות וקינוח. תמורת תשלום נוסף ניתן להזמין גם בירה או יין. ברור שלקחתי.

החשמל בבקתות מבוסס על אנרגיה סולארית בלבד ולכן מנסים לחסוך ובערב החדרים השונים מוארים מאור נרות. לא שתזכו ליהנות מהם יותר מדי - השמש שוקעת בשעה 21:30 בחודשי הקיץ ועד שיחשיך אתם כבר תנחרו באחד מחדרי הדורם השונים.

עוד באותו נושא

עם התרמיל והמצלמה: 8 הטרקים המרהיבים בעולם

לכתבה המלאה
ניתן להיעזר ברכבל כדי לדלג על עלייה או ירידה תלולה. רכבל Le Brevent מעל שאמוני (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
נמצאת בגובה של 2,400 מטר מעל פני הים. בקתת Bonhomme בצרפת (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

על הגבול בין צרפת לאיטליה

את היום השלישי אנו מתחילים עם ארוחת בוקר זריזה בבקתה, אוספים את ארוחת הצהריים שלנו (מרבית הבקתות מספקות תמורת תשלום צנוע "לאנץ' בוקס" לדרך - סנדוויץ', חתיכת גבינה או נקניק, פרי וקינוח) ויוצאים לדרך. במקטע זה החלטנו לקחת את הוריאנט, מונח שצריך להכיר ב-MBT, שהוא בעצם מסלול אלטרנטיבי ולרוב מעט יותר ארוך או קשה, המספק תצפית טובה יותר על הרכס או אל פסגת המון בלאן.

מיד עם הגעתנו לפסגה הקרובה מקבלים את פנינו קרחונים גדולים, המכסים את השביל ומאלצים אותנו להאט מעט את הקצב. לא נדרש ציוד מיוחד להליכה על הקרחון, אבל ריכוז וזהירות דווקא כן. ירידה תלולה אל העמק, ארוחת צהריים בשטח ומתחילים את הטיפוס לעבר ה-Col de la Seigne - מעין אוכף שהוא למעשה הגבול בין צרפת לאיטליה. אין עמדה להח,מת דרכונים. עוד שלושה קילומטר אנו מגיעים לבקתה הבאה - Rifugio Elisabetta.

עוד באותו נושא

הדרך אל החופש: המדריך לתרמילאי בחו"ל

לכתבה המלאה
אחת הבקתות בטרק הצופות לנוף ההררי (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)
מנוחת ההולכים. אחת המטרקות במסלול (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

היום הרביעי הינו הליכה ארוכה לעבר עיירת הסקי האיטלקית קורמאייר (Courmayeur), שהיא בצעם "העיר הגדולה" השנייה שבה עובר המסלול. בסוף קטע זה, כמו במספר מקומות אחרים במסלול לרוב בקרבת הערים, ניתן להיעזר ברכבל כדי לדלג על עלייה או ירידה תלולה. כאמור, ההליכה בסובב מון בלאן לוקחת לרוב 11 יום ואם מוסיפים לכך עוד יום הגעה ויום חזרה נדרשים כמעט שבועיים של חופשה מהעבודה. לכן מטיילים רבים שאין באפשרותם להעדר לתקופה ממושכת מסתפקים בחלק זה של המסלול, שהוא למעשה חצי הסיבוב הדרומי של הרכס.

לא מפסיק לטייל:
הקמינו דה סנטיאגו: תום מורן בטרק המדהים של ספרד

מקורמאייר ניתן לעבור לשאמוני שנמצאת מעברו השני של המון בלאן דרך המנהרות המפורסמות העוברות מתחת להר, אך האופציה המרשימה (והמעט יקרה) יותר היא באמצעות מספר רכבלים המספקים נופים לבנים נהדרים.

לאחר יום מנוחה בקורמאייר המשכנו את המסלול. יום גשום ומאתגר מזכיר לנו שבאמת היה חשוב לארוז גם ציוד עמיד למים. הליכה בוצית אך חווייתית לוקחת אותנו אל היעד הבא - בקתת וולטר בונאטי (הקרויה על שם המטפס האיטלקי המפורסם). במהלך ההכנות למסלול קראתי הרבה על כך שמזג האוויר במון בלאן הוא הפכפך ודוגמא מעולה לכך קיבלנו במהלך היום השישי. לאחר הגשמים של יום האתמול קמנו למראה השלג שנערם בפסגות ההרים ולשמיים כחולים ובהירים. בשעות הצהריים - רוחות גשמים ואף פתיתי שלג - ובערב שוב שמיים בהירים. שלוש עונות ביום אחד. מדהים!

טיפוס אל עבר ה-Grand col Ferret ואנחנו עוברים לשטחה של שוויץ (לא לשכוח שהמטבע המקומי הוא פרנק שוויצרי ולא אירו). תחילת הקטע השוויצרי, כפי שמתואר בספרו של קווין ריינולדס "Trekking the Tour of Mont Blanc" (שהוא למעשה התנ"ך של ההולכים במסלול), הוא מישורי ונינוח ומספק בדיוק את התמונות שעולות לכל אחד מאתנו בראש כשחושבים על נוף שוויצרי טיפוסי - פרות רועות, בתי עץ עם גמדי גינה, ארובות מעשנות והרבה הרבה דשא ירוק מסביב.

טיפוס קל ואנו מגיעים לעיירה Champex, שהיא נקודת התחלה/סיום טובה מהצד השוויצרי של המסלול. משם אנו ממשיכים ללכת את חלקו הצפוני של הסובב מון בלאן, קטע סלעי המוביל אל העיירה Trient. בנקודה זו אנו סיימנו את ההליכה, עקב קוצר בזמן והמשכנו ברכבת.

בהמשך ה"טור" מתעקל המסלול דרומה וחוזר לשטחה של צרפת, על הרכס הגבוה מעל עמק שאמוני עד לעיירה Les Houches שממנה התחלנו.


סוף מסע

אני יושב בשאמוני ומסתכל על הרכס מולי שעכשיו נראה הרבה פחות מאיים. טיילים חדשים יוצאים מתחנת הרכבת המקומית, הם יתחילו את ה"סובב" שלהם בימים הקרובים. אני ממשיך לעוד כמה ימים בצפון איטליה עד הטיסה ארצה ממילאנו. אני אוסף את המזוודה שהשארתי בשמירת החפצים וניגש לסניף הדואר לשלוח את המוצ'ילה הביתה. עד הפעם הבאה.

תום מורן וחברה בסלפי במסלול. עד הפעם הבאה... (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תום מורן)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully