יש יותר מגניב מזה?! מתחם הקרוואנים החדש (והזול) של המדבר

אומרים שכאשר אתה עוזב את שגרת היומיום ויוצא להתבודד בטבע, לוקח לך הרבה זמן להוריד הילוך ולהתרגל לשקט, לחוסר המעש, לריק. לי זה לקח דקה וחצי. אולי שתיים, גג.

ובכלל, כשאתה רואה עופות דורסים שדואים נמוך ממך, אתה יודע שהגעת למקום טוב. והמקום הזה הוא מצוקיו הציוריים, של נחל גרר בנגב המערבי, מרחק צעקה מנתיבות ואופקים (אם כי צעקה היא הדבר הכי לא הגיוני במקום החרישי הזה).

שם, הוקמה בשנות השישים "חוות הדקלים", חוות בודדים רחבת-ידיים שבה יש חאן לילה, יחידות אירוח, מתחם קמפינג וגם מתחם חיות משק, בריכה קטנה ועוד.

אבל אני אינני נמצא בלב החווה, אלא בקצה מרוחק שלה, לבדי מול נחל גרר, במתחם נפרד. כאן נחנך בתחילת חודש יולי מתחם "Sherman's Place", שבו נטועים שלושה קרוואנים המשמשים לאירוח. ואלו הם לא סתם קרוואנים, או דגמים סיניים של "בכאילו", אלא רכבים אמיתיים: דגמי טרנספורטר של פולקסווגן, בני כמה עשורים טובים, שכבר ראו דבר או שניים בחייהם הארוכים.

לכל הטוב הזה אחראי טיפוס צבעוני ומרתק בשם אילן שרמן, איש שמסוגל לייצר ספינת חלל רק מחפצים שהוא מוצא במקרה בשדה נטוש. חפשו אותו מדי שנה ב"מידברן", שם הוא תמיד יפתיע עם כלי תחבורה סוריאליסטי במיוחד, שבנוי כנגד כל חוקי הפיזיקה. את הקרוואנים הללו הוא השיג, שיפץ, הרכיב, שפצר ובמיוחד - פינק.

"אני אוהב לנסוע עם המשפחה בטרנספורטר הישן שלי, למצוא פינה נידחת ולהרים הנדברקס. אבל כיום, יותר ויותר קשה למצוא את המקום השקט המושלם", אומר שרמן, המגדיר את עצמו כמייקר.

"הפרויקט הזה לא נולד כמיזם עסקי אלא כי פשוט חיפשתי מקום להחנות את 'היפות שלי'. התחברתי עם ישראל, בעל חוות הדקלים. הוא מצדו אהב את מה שאני עושה, ואני אהבתי את מה שהוא עושה, וכך נולד המיזם. זה 'חדר הבריחה' שלי, כשאני רוצה לנשום אוויר אמיתי. אבל המקום גם מאפשר לאחרים לטעום את החוויה של ללון ברכב במקום נחשק, להדליק מדורה קטנה בלילה, וליהנות משקט מוחלט".

הגעתי לכאן ביום שישי בשעות אחר הצהריים, ומיד הרגשתי כמו ילד בחנות צעצועים: לפני ניצב רכב הטיולים הקלאסי של שנות הששים והשבעים, שהיה חביב במיוחד על היפים סתורי שיער ומעושנים כדבעי, אי אז בימים הפרועים של לפני ההתפכחות. באופן אישי, בכל פעם שאני רואה רכב מסוג זה, הדמיון משליך אותי לעבר פסטיבל וודסטוק המיתולוגי. לכן, לאחר שהנחתי את הפקלאות והכנתי לי קפה מול הנוף, הזמנתי מהפלייליסט את ג'ניס ג'ופלין, שתנעים לי את הזמן מול המצוקים המחורצים של הוואדי שמתחתיי, הצבוע בצהוב-קיץ וירוק-שארית-חורף.

קיבלתי את הקרוואן הגדול מבין השלושה, העונה לשם The Snail (השבלול). שני האחרים, המרוחקים ממנו כ-150 מטרים, נקראים בשמות מעוררי השראה לא פחות: The 80's Flashback וגם Desert Surf.

כל קרוואן ממוקם בקצה מצוק, הישר מול הנוף, ובכל אחד מהם יש מיטה זוגית, תאורה ומזגן. לכל קרוואן צמודה פינת ישיבה עם מרפסת פרטית, תאורה לילה, פינה להבערת אש, מנגל, מים זורמים ובעיקר נוף שאי אפשר לשבוע ממנו. כן, אפילו בקיץ.

ואם כבר נוף - קחו שחשבון שחובה עליכם לבקר בביתן השירותים והמקלחת, שאותו כיניתי "הטירה". לא, אין בו שום דבר מפואר, אבל מצד שני, להתקלח מול הנוף הפנורמי באופן בלתי אמצעי - זוהי חוויה בהחלט מרעננת שאותה יכולים לחוות בעיקר שוכני טירות מבודדות.

אתם אפילו לא חייבים להסתתר מאחורי הווילון, כי היחידים שיוכלו להציץ לכם הם הבזים שמעופפים מעל הוואדי האינסופי של נחל גרר. ואת הבזים האלה יותר מעניינים מכרסמים חסרי מזל מאשר אנשים שחושבים שהם היפים.

כאמור, מתחם הרטרו-קרוואנים מצוי בקצה חוות הדקלים, שבה ישנן יחידות אירוח שגרתיות יותר. אבל הוא למעשה חלק ממנה. אחרי שהתמקמתי, פתחתי את הספר שכבר חודש שלם אני לא מצליח לסיים, אך באותו הרגע הגיעה אלי אחת מעובדות המקום. היא שאלה אם בא לי להצטרף למרעה עזים, הנערך מדי יום יחד עם אורחי החווה.

בטח, מרעה עזים ביום הכי חם ביולי. ברור שהסכמתי. את המרעה הנהיג שון, קאובוי ממנהטן שדהר על סוסו וצקצק לעזים בשפתם. אליו התלוותה משפחה מקרית גת, זוג ושלושה ילדים. בעודנו יורדים לנחל גרר בעקבות העזים, בדרך-לא-דרך, פנה אלי האב ואמר, "תאמין לי, גם באמצע הקיץ, אני מעדיף ללכת עם הילדים אחרי עדר עזים באמצע שומקום, מאשר לשבת בבריכה של מלון באילת. תאמין לי". בטח שהאמנתי לו. מהסיבה הפשוטה שבאותו רגע, חשבתי בדיוק כמוהו.

לדעת עוד: מתחם הקרוואנים מיועד לזוגות בלבד. בשטח האירוח הסמוך שבחוות הדקלים, יש מטבח משותף ובו מקררים, כיריים ועוד. במקום גם ישנה בריכה קטנה אך חמודה.

מחירי לינה בתקופת ההרצה: 580 שקלים ללילה לזוג בסוף שבוע, 400 שקלים באמצע השבוע לרכב הגדול. פרטים נוספים באתר www.shermansplace.com

צפו: כך הוכשר הקרוואן הראשון במתחם
לעמוד הפרויקטים של אילן שרמן