שתי חברות צועדות בניחותא ב"שביל הגולן", אחד הטרקים הישראליים היפים בארץ. שתיהן בנות 22, שתיהן תושבות כרם שלום שבנגב המערבי ושתיהן חובבות טבע. תוך כדי ההליכה הארוכה, אחת מהן תוהה בקול רם. "למה בעצם אין שביל אזורי ארוך גם באזור שלנו, בעוטף עזה?"
וכך, בפסח 2019, נולד הרעיון לאחד המיזמים היותר אופטימיים בתחום סימון השבילים בארץ: "שביל הנגב המערבי". זהו פרי יוזמתן של מור כרמלי, קצינת סימולטור בחיל האוויר ואיתי שגיב, חניכה בקורס מדריכי טיולים. השתיים עברו במהירות מדיבורים למעשים, והחלו במלאכת התכנון של שביל הליכה בן חמישה ימים (כ-95 ק"מ), החולף ברובו על רשת מסלולים קיימים, ומאחד אותם לכדי חוויה רציפה וכוללת.
אל תפספס
"מקומות מדהימים שאפילו אנחנו לא הכרנו"
"בזמנו, היינו בטוחות שמרגע שאנחנו מתחילות, תוך חודשים ספורים כבר יהיה לנו שביל מוכן, מסומן ומסודר. אבל היינו תמימות. לא ידענו שתכנון וסימון שביל חדש כרוך בכל כך הרבה ביורוקרטיה", הן מספרות.
עם שפע של מוטיבציה והתלהבות, הן פנו לוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע והחלו להפנים את העובדה שמדובר בעניין הרבה יותר מורכב ממה שסברו בתחילת הדרך. "לכן, במקביל, פנינו גם לגורמים באזור שלנו - אתרי תיירות והמועצה האזורית אשכול. בנוסף, פנינו למורי דרך כדי לבדוק איתם אילו מסלולי טיול יתאימו להיות חלק מהשביל", אומרת איתי.
תוך כדי מלאכת התכנון, יצאו השתיים לשטח מדי סופשבוע, בדקו שבילים ואלטרנטיבות שונות. "יש פה המון אתרים שאנשים פשוט לא מכירים. הנגב המערבי הוא לא רק רקטות. הוא אנשים, הוא אתרים היסטוריים, הוא נופים מיוחדים. רק אחרי שיצאנו לדרך, במטרה לבצע את המקטעים שיהיו בעתיד חלק מהשביל - גילינו מקומות מיוחדים. אפילו אנחנו, שגרות פה, הופתענו לגלות אותם".
תנו דוגמה לאתר מיוחד שלא הכרתן
"בארות יצחק הישנה", קובעת בהחלטיות מור. "זהו המקום האהוב עלי במסלול כולו. מקום יפה עם סיפור ציוני מרגש, על אנשים שנלחמו על הקמת המולדת". עבור מי שלא מכיר, מדובר בשרידי קיבוץ שנמחה מעל פני האדמה בקרבות מלחמת העצמאות. כמעט כל שנותר ממנו הוא מגדל מים, שסימני הירי ניכרים עליו היטב. האתר שוקם לפני שנים ספורות, וכיום יש בו שביל מסודר, שילוט משופע במידע ושדות חקלאיים שמקיפים את הכל. מאזור זה גם ניתן להבחין בעזה.
"ועבורי, היה מפתיע לגלות שהאזור הזה מאכלס לא רק אנדרטאות, אלא כמות גדולה של אתרים היסטוריים מתקופות שונות - מתקופת הנבטים ועד מלחמת העצמאות", מוסיפה איתי.
חניוני לילה עם מיגוניות?
אתן לא חוששות שאנשים יירתעו לטייל באזור?
"לשאול אותי למה לטייל פה זה כמו לשאול אותי למה לגור פה", אומרת איתי. "אני אישית רוצה לטייל במקום שבו אני גרה. יש לנו תכנונים רבים. אפילו חשבנו על הקמת חניוני לילה לאורך השביל, שבהן יהיו כמובן מיגוניות. אבל זו מחשבה לעתיד היותר רחוק".
ואם מישהו רוצה לבצע את השביל באופן רציף, איפה ישנים?
"יש חניון לילה מוסדר בפארק אשכול, ומעבר לזה, השביל עובר קרוב מאוד ליישובים, כך שאין בעיה ללון ביחידות אירוח באזור. בקיצור, שום דבר לא מונע ממך לקחת תרמיל ולצאת לחמישה ימים בשטח".
כל מקטע של השביל מתפתל לאורך של כ-20 ק"מ, שמיועדים ליום הליכה. עם זאת, הן מספרות כי ההליכה עצמה קלה ברוב המקרים, מאחר שהאזור עצמו מישורי ברובו. "העלייה הקשה היחידה פה היא העלייה לתל גמה. וגם עליה אפשר לוותר, אם כי אני ממש לא ממליצה באמת לוותר על תצפית מהתל היפה הזה", אומרת איתי.
תל גמה הוא אחד האתרים המיוחדים בשביל. התל משתרע על פני עשרות דונמים, והוא יושב לראשונה בתקופה הכנענית. מראש התל הגבוה, בו אף ישבו הפלשתים, ישנה תצפית נהדרת אל מרחבי הנגב המערבי. אך זוהי רק נקודה אחת מתוך רבות, הממתינות למטיילים בשביל, שאותו ניתן לבצע באופן רציף או רק "לדגום" בו קטעים קצרים של שעות ספורות.
5 מקטעים - גו!
המקטע הראשון מתחיל בחוף זיקים ומוביל לשדרות, תוך שהוא חולף בשמורת כרמיה, מאגר שקמה, דגם קרבות תש"ח בקיבוץ יד מרדכי ועוד. לחצו לסיפור דרך של המקטע.
המקטע השני משדרות לחניון אסף שמחוני - כולל אתרים כמו מוזיאון המים והביטחון של קיבוץ ניר-עם, נחל חנון, נחל מפלסים ועוד. לחצו לסיפור דרך של המקטע.
המקטע השלישי מחניון מחניון אסף שמחוני ועד לתל גמה, תוך שהוא חולף בבארות יצחק הישנה, נחל סחף, בתרונות בארי ונחל בשור. לחצו לסיפור דרך של המקטע.
המקטע הרביעי לוקח את המטיילים מתל גמה לבאר רבובה, דרך מצפור שי, תל שרוחן ופארק אשכול. לחצו לסיפור דרך של המקטע.
והמקטע החמישי והאחרון יוצא מבאר רבובה, עובר בנקודות מעניינות, כגון הגשר התלוי מעל נחל הבשור, ומסתיים במצפה גבולות. לחצו לסיפור דרך של המקטע.
"אנחנו צריכות שתגיעו לטייל בשביל המהמם שלנו"
השתיים החליטו כי צבעי השביל יהיו כתום-אדום-לבן. "הכתום מסמל את הנגב המערבי, האדום מסמל את מרבדי הפריחה של 'דרום-אדום', והלבן הוא התקווה לימים שקטים ובטוחים", אומרת איתי.
מתי להערכתן יסומן השביל בשטח?
"כמובן, אסור לסמן לבד. סימון עצמאי זו בעצם השחתה של הנוף, ממש כמו לעשות גרפיטי בטבע. לכן, חשוב שהדבר ייעשה על ידי גוף מוסמך, כלומר הוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע", מסבירה איתי. "חשוב לנו שכל הגורמים פה יהיו מעורבים, כולל המועצות האזוריות. כל הזמן יש לנו פגישות עם גורמים שונים. כך למשל, בקרוב אנחנו נפגשות עם קק"ל. ובכלל, אנו מגלות שהמון אנשים רוצים לעזור לנו, ומקשרים אותנו לאנשי מפתח. זה מחמם לי את הלב".
"ועדת סימון השבילים בעד הפרויקט, אבל הם רוצים לוודא שיש ביקוש, שאנשים אכן מגיעים לטייל כאן", מוסיפה מור. "היעד שלנו הוא שיגיעו לפחות 300 מטיילים עד סוף אוקטובר, כדי שנראה להם שהביקוש אכן קיים. מי שמטיילים בקטעי השביל, גם מתבקשים למלא אחר משוב מקוון כדי שנדע מה לשפר ונלמד על החוויות שלהם".
"אנחנו צריכות שתגיעו לטייל בשביל המהמם שלנו, ולאחר שתטיילו קטע מהשביל (יכול להיות מכמה שעות לכמה ימים) תמלאו משוב שנשלח לכם", כתבו השתיים בדף הפייסבוק שהקימו לטובת העניין. "רק אחרי שתגיעו בהמוניכם, תטיילו ותשלחו לנו את המשוב, אנו נראה לוועדה לסימון שבילים את כמות המטיילים שהגיעו - ורק אז נוכל להתחיל בסימון השביל!"
אתן נשמעות כה נלהבות. מאיפה מגיעה כל המוטיבציה הזו שלכן?
"אנחנו פשוט רוצות לראות יותר ויותר אנשים שמטיילים בנגב המערבי, אומרת מור. "זה אזור יפהפה, עם טבע מעניין ואתרים רבים שאינן מוכרים לציבור. אנו רוצות שבדומה לאזורים אחרים בארץ, גם הנגב המערבי ייכנס לתודעה של המטיילים בארץ".
לדף הפייסבוק של המיזם: "שביל הנגב המערבי"