גיא לומר ויקטרינה גלזירינה בטיול גלישה בקרוואן בפורטוגל. גיא לומר, אתר רשמי
צילום: גיא לומר, אתר רשמי

על הגל בפורטוגל: מסע הסיקסטיז של גיא וקטיה

גיא ובת זוגו קטיה חלמו על חופשה בפורטוגל, אז הם רכשו קרוואן ישן, שיפצו אותו ויצאו לטיול שבו גולשים ביום, ובלילה ישנים על צוק המשקיף לים. הם סיימו בפסטיבל הטראנס הגדול בעולם, ולנו נותר רק לקנא

פורטוגל היא הלהיט של הישראלים מזה כמה שנים, והגחל הלוהט הזה מסרב לדעוך. היא מציעה היסטוריה ענפה של מגלי ים, מזג אוויר ים תיכוני, יין מעולה, מוזיקה הפאדו המרגשת ועוד. אבל עבור גיא גיא לומר, בן 33 מחולון, ובת זוגו יקטרינה (קטיה) גלזירינה, בת 28 ממוסקבה, היא גם יעד גלישת גלים מטריף. אז הם רכשו לעצמם קרוואן ישן וקלאסי, שיפצו אותו ויצאו לטיול גלישה רומנטי שהצילומים ממנו שומטי-לסתות.

גיא הוא צלם וידאו ובימאי שמתעסק בקידום עסקים ולייף סטייל. מזה שנתיים הוא מתגורר עם יקטרינה, שעובדת למחייתה כמאפרת ומעצבת שיער מקצועית וגם כדוגמנית.

"הרעיון היה להגשים את חלום שנות ה-60, ולטייל בקראוון רטרו אמיתי של פולקסווגן, עם שני הלונגבורדים שברשותנו בפורטוגל", הוא מסביר את הרקע לטיול. "מסתבר שזה לא כל כך פשוט, כי כל הקראוונים המשופצים שנמצאים ברשת היו מוזמנים מראש, או יקרים ברמה לא הגיונית לטיול של חודש שלם".

עד שהם מצאו את Nuno מ-Jack Vanheart, שהציע להם מרצדס האנומאג משנת '76 (Hanomag76). "ברגע שראינו תמונה של הקראוון - לא חשבנו פעמיים וסגרנו איתו חצי שנה מראש", אומר גיא.

טיול קרוואן בפורטוגל (גיא לומר)

"פתחנו את הווילון, ונגלה אלינו האוקיינוס במלוא יופיו"

את הטיול הם התחילו באריסרה (Ericeira), עיירת דיג קטנה שהפכה לתיירותית ונמצאת כ-40 דקות נסיעה מליסבון, שם אספו את הקראוון בשעת ערב מאוחרת, תדלקו, קנו מספר מצרכים בסיסיים בסופר, העמיסו את הגלשנים ומזוודה לתוך הקראוון ויצאו לחפש מקום שאפשר להעביר בו את הלילה. "כל החניונים המסודרים בתוך עיירות הגלישה מוגבלים בגובה, ולכן חניה בתוך העיר לא באה בחשבון והתחלנו לנסוע לאורך הים החשוך", מתאר גיא. "לאחר כעשר דקות נסיעה מחוץ לעיירה מצאנו מן חניון עפר לא מוסדר שבו חונים מספר קרוואנים, חנינו במקום היחידי שהיה פנוי, בישלנו פסטה חמה ונרדמנו. עם אור הבוקר פתחנו את הווילון ששומר על פרטיותינו, ונגלה אלינו האוקיינוס האטלנטי במלוא יופיו למרגלות הצוק עליו חנינו".

הם יצאו מהקראוון, וגילו שמתחתיהם נמצא חוף גלישה (Foz Do Lizandro), כך שבלי לדעת הם מיקמו את הקרוואן במקום מושלם מבחינתם. "ירדנו לבדוק את הגלים (ואת השירותים באחת המסעדות) והבנו שמעכשיו הטיול מתחיל במתכונת הזו", מוסיף גיא.

וכך החלה לה שגרת החופשה של הזוג, כשביום הם גולשים ובלילה מחפשים איפה לישון, ונהנים מהיתרונות והחסרונות של הוואן. "לוקח זמן להתרגל לכל הקשיים של להסתדר בחלל מאוד קטן, שכולל את חדר השינה, המטבח, ארון הבגדים, המקלחת והאוטו שלך", מסביר גיא.

קמים, אוכלים ויורדים לים. גיא וקטיה בשגרת היום בקראוון (צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)

קמים, מחפשים שירותים ומוציאים את הגלשנים החוצה

סדר היום שלהם בתוך הקראוון התנהל כך: קמים בבוקר מצחצחים שיניים, לאחר מכן מחפשים איפה לעשות שירותים. אם הטבע קרא להם בלילה אז זה היה יותר קל, אבל בבוקר זה היה הרבה יותר מאתגר כיוון שמסביבם התעוררו כולם, ומדובר בעוד לא מעט קראוונים והרבה עיניים שרואות הכל. "צריך ללכת לאחד מבתי העסק", מסביר גיא. "אם יש ואם הם פתוחים, וכמו צוענים לשאול על ארוחת בוקר, להתעניין, לבצע שיחה קלילה עם בעל העסק ובמקרה הטוב לגשת לשירותים, במקרה הרע להזמין ארוחה ובמקרה הממש רע, בעל העסק מגרש אותך ואומר שאין כניסה לבעלי קראוון (תופעה מוכרת באזורים התיירותיים והיוקרתיים יותר)"

לאחר מכן הם בישלו את ארוחת הבוקר, לא לפני שסידרו את המיטה כשהם מפנים מקום בקרוואן ומוציאם את הגלשנים החוצה, כך שיהיה להם מקום לבשל. לאחר מכן סידרו את שולחן האוכל והכסאות, הכינו הקפה ולאחר הארוחה שטפו כלים בכיור עם זרם מים קטן. "התהליך הזה שלוקח ביום יום 20 דקות, לוקח שלוש שעות בקראוון", הוא אומר. לאחר מכן, או שהם היו הולכים לגלוש אם יש גלים, או ממשיכים לנוע למקום הבא. את המים שלהם הם קיבלו ממיכל המים בקראוון ששימש לשטיפת כלים, שטיפת חליפות הגלישה ולמקלחת. מעת לעת, הם עצרו למלא בו מים בתחנות דלק, בערך כל שלושה ימים, כשהם מקפידים לא לחזור לאותה תחנה פעמיים שלא יגרשו אותם. "צוענים, אמרנו?" אגב מקלחות, הן התאפשרו רק בצהריים כשהשמש מחממת את המיכל. בערב הטמפרטורות צונחות והמים קרים מאוד.

"אחרי הסוואל (גלי עומק - ז.ר) הראשון, הגיעו ימים של גלים נמוכים", מספר גיא על חיפוש הגלים. "נהג אוטובוס מקומי שראה אותנו מסתובבים באחת העיירות והתלהב מהוואן שלנו, עצר אותנו ואמר לנו שאם אנחנו רוצים גלים טובים כדאי לנו לנסוע לדרום, לזאגרש (Sagres)", וכך הם עשו. הם נסעו לזאגרש, עירו של "אנריקה הנווט", נסיך מהמאה ה-15 ששלח ספינות רבות מאירופה לחופי אפריקה, הידועה כלוקיישן מצוין לגולשים עקב מיקומה בקצה יבשת אירופה ועל חוף האוקיינוס האטלנטי. לפי גוגל, הדרך אמורה היתה לארוך שלוש שעות, אבל בקראוון משנות ה-70 הזמן לא בדיוק היה זהה. "במישור הקרוואן נוסע במהירות של 50 קמ"ש, ובעלייה 30 קמ"ש", מתאר גיא את המסע. "הגענו אחרי נסיעת לילה ארוכה שארכה כשבע שעות".

(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)

שמורת טבע ענקית באורך 70 ק"מ של חופש

בבוקר בזאגרש התגלתה לעיני הזוג פורטוגל אחרת, זו שמונחת על צוק ענק ובלתי נגמר למרגלות האוקיינוס. "למעשה, זאגרש היא העיירה הדרומית ביותר בפורטוגל, שנמצאת בחבל אלגארבה (Algarve), שכל הרצועה המערבית שלו היא שמורת טבע ענקית באורך 70 ק"מ של חופש, יופי, צוקים, טבע בתולי וגלים נהדרים", מספר גיא. "בכל לילה ישנו בצוק אחר, קו ראשון למים, לפעמים לגמרי לבד אל מול הטבע הענק ולפעמים בחברת מטיילים אחרים. ביום היינו מחפשים גלים. כבר לא ידענו איפה אנחנו ומה השמות של המקומות שאנחנו רואים, פשוט המשכנו לנסוע על שביל העפר לאורך הים עד שראינו חוף שניתן לגלוש בו. כך למעשה מצאנו לא מעט חופי 'סיקרט' (סודיים - ז.ר) שלא ניתן לחשוף את מיקומם, אך כל אחד שייקח רכב ויטייל באופן חופשי באותה רצועה ימצא לעצמו "סיקרט" משלו".

אחת מהחוויות הכי גדולות שזכורות לו, היא כשהם מצאו חוף גלישה מושלם עם גלים ארוכים שלא נגמרים. "היינו בו הגולשים היחידים!" הוא אומר ומתאר שהכניסה לחוף היא מתוך צוק, מה שמצריך לקפוץ לתוך נהר, וזרם הנהר מוביל אותך לתוך האוקיינוס. בהחלט נשמע מטורף.

לאחר מכן, הם הגיעו לעיירת גלישה בשם אריפאנה (Arrifana), ולידה עיירה נוספת בשם מונטה קלריגו (Monte Clerigo). "הגלים, האוכל והאווירה שם היו כל כך טובים שנשארנו לישון באזור הזה כשבוע ימים. זה החלק הכי יפה ונוח של טיול בקראוון", אומר גיא. "אין שום תכנון, איפה שטוב לך אתה נשאר, כמה שנוח לך ומתי שנמאס פשוט ממשיכים הלאה".

(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)

ואז הגיע בום

אבל לכל טיול יש גם סוף. עבור גיא ויקטרינה זה הגיע אחרי שלושה שבועות בדרכים, אבל עדיין לא לגמרי הסוף. הם חזרו לליסבון, בירת פורטוגל, כדי לפגוש את חבריהם מישראל לקראת פסטיבל "בום" המפורסם. בדרך הם עוד הספיקו לעצור לארוחת מלכים בסינש (Sines), עיר נמל בחבל אלנטחו (Alentejo) שבה עיר העתיקה יפהפייה עם גגות טיפוסיים מצופי קרמיקה פורטוגלית.

"בליסבון לא היה לנו איפה לשים את הקראוון, אז פשוט חנינו במרכז העיר ושילמנו על חניה בכל שעתיים עגולות", נזכר גיא. "לא היה בנאדם אחד שנשאר אדיש למראה הקראוון העתיק שחונה במרכז העיר התיירותית". והעיר מביאה איתה גם "פינוקים", ולראשונה אחרי שלושה שבועות הם זכו למקלחת חמה ונורמלית בדירה ששכרו חברים. לאחר שהייה של יומיים בליסבון ובטירות הערפיליות של סינטרה (Sintra), הם יצאו לפינאלה של הטריפ שלהם - פסטיבל "בום".

הם "רתמו" את הקרוואן הישן והטוב שלהם לקראת הנסיעה, ולאחר חמש שעות נסיעה ועוד חמש שעות של פקק בכניסה לפסטיבל, הקימו סוף-סוף את המאהל שלהם. פסטיבל "בום" מתקיים במזרח פורטוגל למרגלות אגם באידנהה א נובה (Idanha a Nova), והוא נחשב לפסטיבל הטראנס המפורסם ביותר בעולם. "זה בעצם עיר ענקית של אוהלים, מיצגים, אנשים יפים וצבעים לא נגמרים עם שלוש רחבות ענקיות של מוזיקה (טראנס ואלקטרוני)". מסביר גיא. "בישראל הפסטיבל הזה מאוד מוכר ומפורסם ואכן אחוז נכבד מבאי הפסטיבל הם ישראלים".

(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)

התכנון המלא של המסע של גיא ויקטרינה היה לראות את פורטוגל מצפון ועד דרום. לצערם זה לא התאפשר בחודש ימים. "בשביל באמת ליהנות מכל מקום ולהרגיש את ה'ווייב' שיש לו להציע, דרושים יותר מ-30 ימים", הוא מסכם. אבל בזמן שנשאר להם, הם קפצנו לראות את המקום שמפורסם בגלים הגבוהים בעולם, נאזארה (Nazare), ואת מוזיאון "הגלשנים השבורים" שנשברו בזמן שאנשים גלשו שם על מפלצות בגובה 20 מטרים. "הספקנו לגלוש עוד יומיים בעיירת הגלישה המפורסמת פניש (Peniche), אך היינו עייפים ובעיקר עצובים שהטיול הגיע לסופו. אפשר להגיד בבטחון מלא, שאילו זה היה אפשרי היינו ממשיכים את החוויה הזו שנה שלמה", מסכם גיא וכבר מתכנן את טיול הגלישה הבא שלהם.

מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי החוויות שלהם באינסטגרם - גיא וקטיה

(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)
(צילום: אתר רשמי, גיא לומר)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully