סיפור שסיפר לי אורן דה ולנסה. לפני כמה שנים הוא היה אמור לצאת עם קבוצה לטיול לצפון איטליה. כנהוג, כמה ימים לפני מועד הטיול, הוא התקשר לנוסעים על מנת לתת להם פרטים ולענות על שאלות. עם הנוסעים נמנו גם נעמה (שם בדוי), שנרשמה לטיול עם סבתה המבוגרת, סילביה (שם בדוי).
"אני נורא שמחה שהתקשרת", אמרה נעמה לאורן, "נרשמנו לטיול הזה כדי להגשים חלום לסבתא שלי". מסתבר, שבתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, עלתה הסבתא לישראל עם אוניה שהפליגה מוונציה. הסבתא שהיתה אז בת 18, הגיעה לוונציה מהונגריה ומאז לא יצא לה להיות באיטליה. "סבתא שלי היום בת 86", המשיכה נעמה, כל השנים עד היום לא יצא לה לשוב לאיטליה. החלום שלה זה להיות באיטליה ולהגיע לוונציה, לשוט בגונדולה ולסגור מעגל", סיפרה. היא הוסיפה שאת הטיול קנתה המשפחה לסבתא לקראת יום הולדתה ה-86 ושהסבתא מאוד נרגשת.
אורן קצת חשש מנוסעת כל כך מבוגרת, אבל נעמה הרגיעה אותו ואמרה שהסבתא בריאה, שומרת על כושר ובכלל בראש צעיר.
עוד סיפורים על מטיילים ישראלים בחו"ל:
רק על הפסים: הישראלית ששיתקה את המטרו בפריז
עלילות סלובניה הפרועה: הישראליות שצפו בפורנו במלון ולא שילמו
הישראלי שהבריז מהחתונה, ופגש בארוסתו בטיול מאורגן לחו"ל
"כל השנים חיכיתי להזדמנות להיות שוב בוונציה"
יום הטיול הגיע, הנוסעים הגיעו לנתב"ג ואורן פגש לראשונה את סילביה ונעמה. סילביה התגלתה בדיוק כמו שנעמה תיארה, בכושר טוב, חייכנית, בעלת חוש הומור וכולה ציפייה לקראת הטיול.
סילביה שאלה את אורן מתי הם אמורים לטייל בוונציה. אורן ענה לה שביום הלפני האחרון של הטיול. "אני הכי מחכה לזה", אמרה סילביה, "זה יהיה היום מאושר בחיי, כל השנים חיכיתי להזדמנות להיות שוב בוונציה, והנה עכשיו זה קורה". מסתבר שלפני כשלוש שנים נפטר בעלה, הסבא של נעמה, והוא במשך כל השנים לא רצה לטייל באיטליה. "הוא תמיד אמר שהוא לא סובל את האיטלקים ושהוא לא רוצה לטייל פה", סיפרה נעמה בחיוך.
הטיול בצפון איטליה היה נפלא ובלט מאוד הקשר המיוחד שבין הנכדה לסבתא. סילביה נהנתה בכל האתרים, אבל ניתן היה להרגיש שהתרגשותה הולכת ועולה ככל שקרב יום הטיול לוונציה. בערב, לפני היום שתוכנן בוונציה, ניגשה סילביה לאורן ואמרה שיש לה בקשה: "אני מבקשת, אם אפשר, שתבדוק אם נוכל לשוט בגונדולה מספר 3. אז, כשהייתי בוונציה שטתי בגונדולה הזו והחלום שלי זה לשוב ולשוט בה". אורן הבטיח לבדוק.
לפני מאות שנים היו בוונציה כ-10,000 גונדולות, כיום נותרו 420 בלבד. גונדולה מספר 3 משמעה שהיא השלישית בהיסטוריה של ונציה שקיבלה רישיון. אורן בירר והסתבר שהגונדולה הזו משתייכת לחברה שאליה הוא אמור להגיע ממילא והוא וידא שלמחרת הגונדולה תהיה זמינה לחברי הקבוצה שלו. כשהוא סיפר זאת לסילביה בבוקר הטיול, התרגשותה הרקיעה שחקים.
הגשמת החלום של סילביה
אורן סיפר שהיה נהדר בוונציה ולאחר הסיור בכיכר סן מרקו, הוא הוביל את הקבוצה למעגן הגונדולות. "איפה גונדולה מספר 3", שאל אורן את האחראי, וכיוון את הסבתא והנכדה לגונדולה המיוחלת. "אוי אוי, אני נורא מתרגשת", מלמלה סילביה.
כל חברי הקבוצה שידעו על הגשמת החלום של סילביה, צילמו אותה ללא הפסק וקראו לה קריאות עידוד. הגונדולייר הושיט את ידו לסבתא וסייע לה להיכנס לסירה. היא אחזה בידו וברגליים רועדות תפסה את מקומה. הגונדולייר שחש שקורה משהו, שאל את אורן אם הכל בסדר. אורן סיפר לו על הגשמת החלום של סילביה. "תגיד לה", אמר הגונדולייר שענה לשם ג'יאני, "שאני הבן של דוידה, שהיה הגונדולייר בשנות ה-50". אורן תירגם להן והסבתא כמעט התעלפה. היא זכרה את הגונודלייר כאיטלקי כגבוה עם שיער בהיר. ג'יאני אישר שכך נראה אביו שהלך לעולמו כבר לפני כ-20 שנה. אורן ונעמה התפעלו מהזיכרון המדהים של הסבתא המאושרת.
במהלך השיט הסבתא כאילו ריחפה: היא הצטלמה עם ג'יאני, צילמה את נעמה איתו וביקשה שוב ושוב שאורן יצלם את שלושתם. נראה היה שלהתרגשות ולאושר שלה אין גבולות. בתום השיט הן נפרדו בחיבוקים ובנשיקות מג'יאני והסבתא הבטיחה לו, שאת יום הולדת ה-90, היא תחגוג שוב על הגונדולה שלו.
"שמת לב שנעמה דומה קצת לג'יאני?"
בתום היום החווייתי הגיעה הקבוצה למלון, ללילה האחרון באיטליה. אחרי ארוחת הערב ראה אורן את סילביה יושבת לבדה בלובי של המלון, מעיינת בטלפון הסלולרי. הוא נופף לה בידו והיא הזמינה אותו לשבת לצידה. לאחר שהתיישב, הראתה לו סילביה את התמונות שצולמו בגונדולה. היא נישקה את אורן והודתה לו שוב על שהגשים לה את החלום.
אורן הביט בתמונות ואמר בחיוך לסילביה, "שמת לב שנעמה דומה קצת לג'יאני, גם היא גבוהה ובהירה". הסבתא החווירה והצמידה בחשש את כף ידה לפיה. אורן לא הבין מה קרה. "אתה אומר את זה ברצינות?" גמגמה הסבתא, "כן", השיב אורן, "תראי בעצמך", מנסה להרגיע אותה.
הסבתא אחזה את אורן בפניו וקירבה את ראשה אל פיה, "אתה היחיד בעולם ששמת לב לזה חוץ ממני. אז, לפני 65 שנה בוונציה, ביליתי את הלילה עם דוידה, האבא של ג'יאני ואף אחד לא יודע שהבת שלי, האמא של נעמה, היא הבת שלו וג'יאני הגונדולייר הוא הדוד של נעמה. אפילו דוידה לא ידע כי מאז אותו לילה לא הייתי איתו בקשר".
הסתבר שבעלה של סילביה שנפטר, ידע על העניין, הוא שמר על סודה ולכן הוא לא רצה לטייל באיטליה. אורן נותר המום במקומו.
לנין אמר אמר, "השקר מוצדק בהתאם למטרתו", ובמקרה הזה, המטרה היתה בהחלט ראויה.
*חיים קוזניץ הוא מדריך טיולים ומספר סיפורים, מחבר הספר "מה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל"