בעידן שבו כל יעד נגיש בלחיצת כפתור והשמיים פתוחים, מיליוני אנשים יוצאים מדי שנה לכבוש את מוקדי התיירות המפורסמים בעולם. למעשה, הנהירה הפכה כה קיצונית, עד שמקומות אייקוניים נאלצים להילחם על חייהם. מפורטופינו באיטליה שאוסרת על פיקניקים ברחוב ועד לטאג' מהאל בהודו שמגביל את מספר המבקרים - נראה שלפעמים העולם הולך ונסגר בפנינו רק כי אהבנו אותו יותר מדי.
אבל יש סוג אחר לגמרי של מקומות אסורים. לא כאלה שצריך להזמין אליהם כרטיס חצי שנה מראש, אלא כאלה ששום סכום כסף, קשרים או אומץ לא יכניסו אתכם אליהם. אלו הן פינות מסתוריות בכדור הארץ שנשמרו מחוץ לתחום באופן הרמטי; קפסולות זמן, שמורות טבע קטלניות או אתרים מקודשים שנותרו הרחק מחוץ להישג ידנו. אלו המקומות שמציתים את הסקרנות שלנו, לאו דווקא בגלל מה שיש בהם, אלא בגלל שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם.
הנה הצצה נדירה אל מאחורי הגדר, אל שבעת הפלאים האסורים של העולם.
1. מערת האמנות הקטלנית: מערות לאסקו, צרפת
הסיפור מתחיל כמו בסרט הרפתקאות: בשנת 1940, נער צרפתי בן 18 בשם מרסל רווידאט יצא לטיול עם כלבו. הכלב נעלם לפתע לתוך חור באדמה, ומרסל, שזחל בעקבותיו, גילה עולם תת-קרקעי עוצר נשימה: מערה מכוסה בציורי קיר פרהיסטוריים מרהיבים, בני 17,000 שנה לפחות. אחרי מלחמת העולם השנייה, המקום הפך לאטרקציה עולמית.
ההצלחה של המקום הייתה גם הקללה שלו. הנשימות של 1,200 המבקרים היומיים, יחד עם התאורה המלאכותית, יצרו לחות שגרמה לעובש ופטריות להרוס את האמנות העתיקה. ב-1963, הרשויות סגרו את המערה לציבור הרחב לנצח. היום, כל מה שתוכלו לראות זה העתק מדויק שנבנה בסמוך. קרוב, אבל לא הדבר האמיתי.
2. הסלע המקולל של אוסטרליה: אולורו (איירס רוק)
הסלע האדום העצום הזה הוא אולי הסמל המוכר ביותר של אוסטרליה. פעם, מאות אלפי תיירים היו מטפסים על פסגתו מדי שנה. אבל עבור האבוריג'ינים המקומיים, "אולורו" הוא מקום קדוש, כזה שאסור לדרוך עליו.
ב-2019, אחרי שנים של מאבק, קולם נשמע והטיפוס על הסלע נאסר סופית. אולי זה לטובה, כי אגדה אורבנית מקומית מספרת על קללה שרודפת את כל מי שלוקח אבן מהמקום. כמה זה רציני? ובכן, רשות הפארקים הלאומיים מקבלת בדואר חבילות מתיירים מבוהלים שמחזירים אבנים שלקחו כמזכרת, לאחר שחוו גל של מזל רע בחייהם. מצמרר.
3. האי שהזמן שכח (ועדיף שתשכחו ממנו גם אתם): אי צפון סנטינל, האוקיינוס ההודי
בתמונות לוויין, האי הזה נראה כמו גן עדן טרופי. במציאות, ביקור בו הוא גזר דין מוות כמעט ודאי. האי, ששטחו כ-60 קמ"ר, הוא ביתם של הסנטינלים, אחד השבטים המבודדים והמסוכנים בעולם, שדוחה כל קשר עם הציוויליזציה המודרנית. ממשלת הודו אוסרת להתקרב למרחק של פחות מחמישה קילומטרים מהחופים.
מי שמפר את הכלל, משלם בחייו. ב-2006, שני דייגים שסירתם נסחפה אל החוף נרצחו על ידי בני השבט. ב-2018, מיסיונר אמריקאי צעיר בשם ג'ון אלן צ'או ניסה ליצור איתם קשר ונהרג ממטחי חיצים. המסר ברור: אל תבואו.
4. פומפיי של הקריביים: העיר פלימות', מונטסראט
פעם, פלימות' הייתה בירת האי הקריבי שטוף השמש מונטסראט, עיר שוקקת חיים עם כ-4,000 תושבים ואפילו אולפן הקלטות מפורסם שאירח את אלטון ג'ון. ואז, ב-1995, הר הגעש סופרייר הילס התעורר.
במשך כמה שנים, הר הגעש פלט אפר וזרמי לבה שקברו את העיר כליל. 19 בני אדם נהרגו, ושני שלישים מאוכלוסיית האי נאלצו לברוח. כיום, יותר ממחצית האי הוא "אזור אסור" סטרילי, עיר רפאים קפואה בזמן מתחת לשכבת אפר עבה.
5. הלב הרומנטי ביותר בעולם (שאסור לגעת בו): שונית הלב, אוסטרליה
ב-1975, טייס שחג מעל שונית המחסום הגדולה גילה מראה מדהים: מקבץ אלמוגים בצורת לב מושלם. "שונית הלב" הפכה מיד לסמל רומנטי עולמי ולאתר פופולרי להצעות נישואין.
אבל יש קאץ'. כדי להגן על האלמוגים העדינים, הרשויות אסרו על צלילה או שנורקלינג באזור. אז אם אתם רוצים להציע נישואין מעל הלב המפורסם בעולם, אתם יכולים לעשות זאת - אבל רק ממסוק או מטוס קל.
עוד מקומות שרצוי לא לבקר בהם
אלו הם המתקנים הצבאיים הסודיים שהממשלות לא רוצות שתכירו
כביש המוות, מפל הדמים ומערות החרקים: אתרי תיירות מצמררים לאנשים שלא מפחדים מהמוות
6. אינדיאנה ג'ונס, מאחוריך: כנסיית גבירתנו מרים מציון, אתיופיה
בסרט "שודדי התיבה האבודה", אינדיאנה ג'ונס מוצא את ארון הברית במצרים. אבל אם תשאלו את הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הוליווד טועה ובגדול. לטענתם, הארון המקורי, המכיל את לוחות הברית הקדושים, שוכן בכנסייה קטנה בעיר אקסום.
האוצר הקדוש מוחזק בקפלה נעולה, ורק אדם אחד בעולם מורשה להיכנס: "הנזיר השומר". על פי השמועות, סביב הקפלה מוצבים נזירים נוספים שאומנו באמנויות לחימה כדי למנוע מכל אחד אחר, כולל ארכיאולוגים הרפתקנים, אפילו להציץ.
7. ברוכים הבאים לאי הנחשים (אין יציאה): אילה דה קווימדה גרנדה, ברזיל
יש אנשים שאוהבים טבע וחיות בר. אבל גם חובב הטבע הגדול ביותר לא ירצה לנפוש באי הברזילאי הזה, שזכה לכינוי הלא-רשמי "אי הנחשים". הסיבה? הוא משמש בית למין קטלני במיוחד של צפע זהוב, שהארס שלו כה חזק עד שהוא מסוגל להמיס בשר אדם ולגרום למוות תוך פחות משעה.
החלק המפחיד באמת הוא הצפיפות: ההערכות מדברות על נחש ארסי אחד על כל מטר רבוע של האי! אי הנחשים הוא ביתם של בין 2,000 ל-4,000 צפעי ראש חנית זהובים באי ששטחו כ-430 דונם. ממשלת ברזיל אוסרת על מבקרים לדרוך שם, ואפילו צוותי מחקר מורשים להיכנס רק בליווי צמוד של רופא. ליתר ביטחון.
איך הם הגיעו לשם? האגדות המקומיות טוענות שפיראטים הציבו אותם שם כדי לשמור על אוצר קבור. אבל האמת הרבה פחות מלהיבה - הנחשים הללו נלכדו על האי לפני אלפי שנים בעקבות סיום עידן הקרח האחרון כאשר עליית מפלס האוקיינוס ניתקה את האי מהיבשת. לחצי הברירה האבולוציוניים שנוצרו אז איפשרו לנחשים להתפתח בצורה אחרת משאר קרוביההם, להסתגל לסביבתם החדשה, אוכלסייתם גדלה במהירות והפכה את האי למה שהוא היום.