פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כביש המוות, מפל הדמים ומערות החרקים: אתרי תיירות מצמררים לאנשים שלא מפחדים מהמוות

      אנחנו לא מדברים אתכם על מקומות "רדופי רוחות" או כפרים מעוטרים בגולגלות מאיימות, אלא בדבר האמיתי: אתרי תיירות מפחידים, מבחילים, מסוכנים ואפילו כמה שנאסרה הכניסה אליהם מסכנה אמיתית למוות. הביקור על אחריותכם בלבד

      כביש המוות, מפל הדמים ומערות החרקים: אתרי תיירות מצמררים לאנשים שלא מפחדים מהמוות
      Door To Hell - Darvaza Gas Crater, Turkmenistan

      בסרטון - ה"שער לגיהנום" בטורקמניסטן

      לא מזמן סיפרנו לכם על אי הבובות, אי במקסיקו שמוקף בבובות הרוסות שלכאורה קמות לתחייה בלילה. בואו נדבר בכנות - מצמרר ככל שיהיה, הבובות לא באמת מתעוררות לחיים והן תלויות שם כדי למשוך תיירים. לא שזה לא יעד שווה לביקור - אבל אם אתם באמת נרקומנים של אימה ואדרנלין - וסיור בעוד מבנה נטוש "רדוף רוחות" כבר לא עושה לכם את זה, אתרי התיירות הבאים לא רק מפחידים במהותם - הם גם מסוכנים ועשויים לעלות לכם בחייכם. לא בצחוק: מקרי המוות שקרו בהם מדברים בעד עצמם. הצלחנו להקריפ אתכם לגמרי, נכון? יופי, אז קבלו את כמה מהמקומות המסוכנים ותופעות הטבע המאיימות ביותר שקיימות על הפלנטה שלנו.

      "כביש המוות", בוליביה

      מסלול הררי צר ומפותל באורך של כ-65 קילומטרים המקשר בין לה פאס לקורויקו שבבוליביה. "כביש המוות" (המכונה גם דרך צפון היונגאס) נסלל בידי שבויי מלחמה מפרגוואי במהלך מלחמת הצ'אקו הקטלנית של שנות השלושים במאה הקודמת. נעבור למידע המעניין יותר - ב-1995 "כביש המוות" הוכרז כדרך המסוכנת ביותר בעולם, כשעל פי הערכה נהרגו בה בין 200 ל-300 מטיילים בשנה, ביניהם 13 ישראלים. רק בשנת 2006 נפתחה דרך חלופית ובטוחה יותר שאפשרה לרבים לוותר על מסלול המוות ולהשאיר אותו רק לחובבי הרפתקאות ורוכבי הרים חובבי אקסטרים. הסכנה הפכה את המקום ליעד תיירותי פופולרי שמושך אליו מעל 25 אלף מבקרים בשנה. המבקרים יכולים למצוא על המסלול מצבות וצלבים המסמנים את מקום נפילתם של כלי רכב ורוכביהם. תעזו לעשות את הדרך משם?

      ככה נראית נסיעה בכביש המוות

      מערות גומנטונג שורצת החרקים, מלזיה

      מערות גומנטונג שבסאבה, מלזיה, הן לא מקום שתשמחו לשוטט בו. שימו לב לזה: גומנטונג הוא ביתם של יותר משני מיליון עטלפים, כשאדמת המערה מצופה כולה בגללים שלהם. הארומה הייחודית של המקום זכתה לשם "הריח הגרוע ביותר שידעה האנושות". בנוסף לזה, מיליוני תיקנים מלזיים (כן. ג'וקים) זוחלים על הקירות ולא מאפשרים למבקרים לחצות את המערה בשלום, אבל זה לא הכל - המערות הן גם ביתם של נחשים, עקרבים, חולדות, סרטני מים מתוקים ונדלים ארסיים שמגיעים לגודל של שבעה וחצי סנטימטרים. בהצלחה עם זה.

      אלו הם החיות הקריפיות שחיות במערות

      אי הנחשים, ברזיל

      השם אומר הכל - זהו אי מוקף בנחשים. האי קווימדה גרנדה הוא שטח אדמה קטן, 40 קילומטרים מחופי ברזיל, שלבני אדם אסור לבקר בו על פי חוק. אתם לא באמת רוצים לבקר שם אלא אם כן יש לכם משאלת מוות - שכן בין 2,000 ל-4,000 נחשים ארסיים חיים על האי ששטחו 430 דונם. הנחשים נלכדו שם כשעלייה במפלס המים כיסתה את האי והעבירה אותם ליבשת. אחד הנחשים הקטלניים בעולם, הגומצן ראש-חנית זהוב, שנשיכתו יכולה להרוג תוך שעה אחת, חי על האי ולמעשה זה המקום היחיד בו אפשר למצוא את הנחש הארסי הזה. אגדה מקומית מספרת כי הדייג האחרון שהעז להתקרב לחופי האי, נמצא מאוחר יותר מת בשלולית דם בסירתו. מי יהיה הראשון שישרוד כדי לספר?

      זה מה שקורה באי הנחשים

      ה"שער לגיהינום", טורקמניסטן

      "שער הגיהנום" של דרווזה נמצא בלב מדבר קאראקום שבטורקמניסטן ומשמש אטרקציה תיירותית נחשקת - במקום יש מכתש ענק שבוער בלהבות מזה כמעט 50 שנה ללא הפסקה ורבים מאמינים שהוא פועל כך כי זוהי אש הגיהנום שעולה מתוך האדמה, כשלמעשה מדובר בתופעת טבע מאוד מיוחדת שנגרמה בגלל טעות תמימה של כמה גאולוגים סובייטים שלא העריכו נכון (בהגזמה) את כמות הגז הנפלטת במקום.

      המכתש הבוער מגיע לקוטר של 70 מטרים ולעומק של 30 מטרים והוא ממוקם ליד כפר דרווזה, אזור עשיר במרבצי גז טבעי. האש בוערת שם ברצף משנת 1971, כשהגאולוגים קדחו אל תוך האדמה וציוד הקידוח שלהם קרס פנימה בעת הרחבת הבור. אז הם גילו שהבור מלא בגז רעיל וכדי להיפטר ממנו ולקחת חזרה את הציוד ששקע לבור - הם החליטו לכלות את הגז ע"י הדלקתו. הם העריכו שהגז יגמר תוך מספר ימים - אבל בפועל הגז עדיין ממשיך לדלוף במקום ולהבעיר אש עד היום.

      "שער הגיהנום" של דרווזה (צילום מסך , Alessandro Belgiojoso)
      (ספק: צילום מסך, Alessandro Belgiojoso)
      שער הגיהנום בטורקמניסטן (אתר רשמי , Door To Hell - Darvaza Gas Crater, Turkmenistan)
      שער הגיהנום בטורקמניסטן (ספק: אתר רשמי, Door To Hell - Darvaza Gas Crater, Turkmenistan)

      "שדות העכביש", אוסטרליה

      תופעה ביזארית מכה את העיר וואגה ואגגה שבמדינת ניו סאות' ויילס, אוסטרליה, מדי שנה - כשאלפי עכבישים מכסים את השדות בקורים. היצורים בעלי שמונה הרגליים נודדים בהמוניהם כדי להימלט מהשיטפונות שבאביב. בשנת 2012 היו הצפות כה גדולות שכמות העכבישים המהגרים לא אפשרה לאנשים ללכת ברחוב. תמונות סוראליסטיות של האזור מציגות שדות וגדות נהר מכוסות בקורי עכביש עדינים, שבפני עצמם מאוד יפים - אך בתוספת העכבישים קצת פחות באים לנו טוב בעין.

      ככה זה נראה ב-2012

      כביש המוות, מפל הדמים ומערות החרקים: אתרי תיירות מצמררים לאנשים שלא מפחדים מהמוות
      רויטרס

      וככה נראית עונת העכבישים במקום

      "מפל הדמים", אנטארקטיקה

      במשך עשרות שנים תהו מדענים מדוע צוק קרח באנטארקטיקה הוכתם בצבע אדום. בהתחלה האמינו כי זרם המים הנע לכיוון מערב אגם בוני נגרם כתוצאה מאצות המשנות את צבע המים, אך לא ניתן היה לאמת את ההשערה הזאת. רק לאחר פרסום מחקר של אוניברסיטת אלסקה פיירבנקס בשנת 2017, הוכח שהצבע האדום מגיע למעשה מברזל שחומצן במי מלח מלוחים. זה אותו תהליך כימי שהופך ברזל לאדום כשהוא מחליד. גם עכשיו, כשיש לנו הסבר הגיוני למראה מפל הדמים - אנחנו עדיין חוטפים צמרמורת רק מלהביט בו.

      הנה ההסבר לקיומו של מפל הדמים