ככה נראית חופשה של שני גייז ישראלים במדינה ערבית

לפני שנסענו לדובאי, השיחות סביבנו היו רוויות באזהרות ופחדים. "זה מסוכן לישראלים", אמרו לנו, "ובטח לזוגות הומוסקסואלים". חששנו, מודים. אבל כמו שכל מיתוס טוב נועד להישבר, כך גם כל החששות שלנו התפוגגו ברגע שדרכנו על אדמת העיר המרהיבה הזו - מרהיבה בלשון המעטה.

ראשית, בואו נדבר על הביטחון. אם יש דבר אחד שדובאי יכולה ללמד את העולם, זה איך נראית עיר בטוחה באמת. לא הרגשנו אפילו רגע אחד של חוסר נוחות. הרחובות נקיים בצורה מעוררת הערצה, הרעש היחיד שתשמעו הוא רשרוש העלים מהרוח, והאנשים? מנומסים ברמות שהיו גורמות אפילו לבריטים להסמיק.

שנית, בואו נפריך את השמועות לגבי להט"בים. נכון, דובאי אינה סן פרנסיסקו. אין שם מצעדי גאווה או מועדוני קהילה גאה. אבל זה לא המקום לתצוגות פומביות של חיבה, לא להטרוסקסואלים ולא ללהט"בים. זה חלק מהתרבות ומהכבוד ההדדי. כל עוד אתם מכבדים את הכללים המקומיים, תגלו שאין כאן שום בעיה.

עוד על דובאי:
מצאנו מלונות 5 כוכבים בדובאי עד 400 שקלים ללילה
ביקרנו, בדקנו, כתבנו: הכתבה הכי חשובה שתקראו על חופשה בדובאי
בדיוק חזרנו מדובאי, אז הכנו מדריך על כל מה שחדש שם

ומה לגבי היחס לתיירים ישראלים? גם כאן הופתענו לטובה. אחד הדברים שמיד בולטים בדובאי הוא היעדר מוחלט של פוליטיקה במרחב הציבורי. אין דגלים מלבד הדגל הלאומי, אין הפגנות ואין שיח חטטני על לאום. למעשה, נאסר על כל התבטאות פוליטית, וזה יוצר תחושת נטרליות מרעננת במיוחד. ביקרנו לאחרונה באמסטרדם ובלונדון, ואפילו הערים הללו יכולות ללמוד המון מדובאי - פחות הפגנות פוליטיות ברחובות משאירות יותר מקום לנשום, לשתות קפה בשקט ולהשאיר את הדרמות לפוסטים באינסטגרם.

דובאי היא עיר שחיה ונושמת מודרניות, אבל עושה את זה עם כבוד הדדי וסדר שיגרום לכם לתהות אם אתם באמת ערים. סדר מופתי? תחשבו על המושג הזה ואז תבינו שדובאי לקחה אותו, נתנה לו פוליש, והעלתה אותו לדרגת אומנות. למרות החששות, דובאי הוכיחה לנו שהיא לא רק יעד אפשרי, אלא יעד חלומי לכל אחד.

אחרי שחלפו הימים הראשונים של ההלם החיובי, התחלנו לחקור את העיר לעומק וגילינו שמאחורי החזות הנוצצת מסתתרת גם נפש עדינה ומכילה. הטבע האנושי של תושבי דובאי הוא מה שמייחד אותה - תחושת הקבלה, הנועם והכבוד ההדדי.

לדוגמה, כשנכנסנו למסעדות, הקפידו לברר אם אנחנו שומרי כשרות או שיש משהו מיוחד שצריך לדעת. בחנויות, המוכרים לא לוחצים ולא מנסים "לדחוף" מוצרים, אלא באמת מקשיבים לצרכים שלך (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, כמו המוכרים בביתני הבישום ברחוב שמנסים בכל דרך למכור לכם בשמים עם תמציות שמן מקומיות). נהגי המוניות, שתמיד חששנו מהם בערים גדולות, יכולים ללמד את נהגי המוניות כאן בישראל איך להתנהג, והלוואי וזה יקרה.

כשמדברים על דובאי, אי אפשר להתעלם מהעוצמה האסתטית שלה. גורדי השחקים המרהיבים שנוגעים בשמיים, האיים המלאכותיים שמעוצבים כמו יצירת אמנות, והמלונות היוקרתיים שנראים כאילו יצאו ממגזין עיצוב עתידני. אבל היופי של דובאי לא מסתכם רק בחזות, כי הוא נמצא גם בפרטים הקטנים ביותר. לדוגמה, השירותים הציבוריים מבריקים ומריחים נפלא, התחבורה הציבורית? לא רק יעילה, אלא גם מסודרת ברמה שגורמת למטרו בלונדון להרגיש כמו שיעור בהתנהלות בכאוס.

ובזמן שערים אחרות מתעסקות בהפגנות פוליטיות ורעש בלתי פוסק, דובאי בוחרת להתמקד במה שבאמת חשוב: איכות חיים. הרחובות שקטים, האנשים מנומסים, חייכנים ותמיד נכונים לעזור. אם חשבתם שנתקלתם בשירות טוב, חכו עד שתגיעו לדובאי. החל מהמלצרים ועד נהגי המוניות, כולם גורמים לך להרגיש כאילו אתה הסעיף היחיד ברשימת המשימות שלהם.

לקחנו את זה לקצה והזמנו טיול VIP במדבר, שכלל ג'יפים שמטפסים על דיונות כאילו הן מסלול מרוצים, רייזרים שגרמו לנו להרגיש כמו כוכבי אקשן, ובשיא הערב - ארוחה זוגית לשני גברים בלב המדבר. כן, רק אנחנו, המדבר האינסופי, והשף הפרטי שהכין לנו מטעמים כאילו אנחנו מינימום על סט של "מאסטר שף", זה היה הרגע שבו הבנו שאם יש מקום שבו זוג גייז יכול להרגיש כמו מלכים באמצע שומקום, זה דווקא בדובאי.

דובאי היא לא רק עיר. היא חוויה. היא הוכחה לכך שכאשר שמים דגש על כבוד, סדר ושירות מעולה, אפשר ליצור מקום שכולם ירגישו בו בבית ולא משנה מאיפה הם באים, או את מי הם אוהבים. אז לכל הספקנים: תנו לדובאי צ'אנס, היא תפתיע אתכם ואפילו תלמד אתכם דבר או שניים על חיים טובים באמת.

הכותב לא היה אורח מטעם גוף כלשהו, שילם מכספו וחזר כדי לשתף.