לא רק בני אדם נהנים מהכלניות של "דרום אדום" החודש, אלא גם צבוע מפוספס שתועד לאחרונה בין הכלניות של צפון הנגב.
התיעוד המיוחד, שצולם על ידי פקח רשות והטבע והגנים עזרא חדד, מראה את הצבוע מביט לעבר המצלמה של חדד וברקע כלניות אדומות שמוסיפות קצת צבע לצבוע.
לדברי חדד, "בעשור האחרון עלה מספרם של הצבועים בישראל בצורה מרשימה והעדות לכך היא כמות הדריסות בכבישים". מנתוני מאגר רשות הטבע והגנים ומתצפיות נוספות בין השנים 2020-2008 נדרסו 520 צבועים בישראל. "ההערכות שלי הן שאוכלוסיית הצבוע המפוספס בישראל מונה כ-1,000 פרטים", הוא מוסיף.
מנפץ הגולגלות: צבוע מפוספס אוכל פגרים, אבל עד הסוף
באמצע המדבר: תיעוד נדיר של שני צבועים מפוספסים בקרב אימתני
תיעוד נדיר בערבה: צבוע טורף עופר צעיר, והכל תועד במצלמה
תושב עוספיה שיסה את כלביו בצבוע, שמת בייסורים קשים, וייכנס לכלא
העלייה במספר הצבועים מקורה באשפה שהאדם משליך
"הצבוע המפוספס נפוץ ברוב שטחה של ארץ ישראל, מהחרמון ועד אילת", אומר חדד. "בשנים האחרונות גורם התמותה העיקרי של הצבועים הוא דריסה בכבישים, והסיבה לכך כי צבועים רבים נוהגים לאסוף פגרי בעלי חיים שנדרסים בכבישים ובכך הם מסכנים את עצמם ונדרסים".
לדבריו של חדד, בשנים האחרונות נצפו צבועים מחפשים מזון בפחי אשפה בתוך ישובים. בשנות ה-70 של המאה הקודמת העריך הזואולוג גיורא אילני את אוכלוסיית הצבועים בישראל ב-135-80 פרטים. בספר האדום שפורסם בשנת 2002 הוערכה אוכלוסיית הצבועים בישראל בכ-200 פרטים.
"בשנים האחרונות התרבו התצפיות בצבוע המפוספס בישראל, ונראה שאוכלוסיית הצבועים בישראל גדלה. תצפיות נוספות דווחו גם במקומות שלא נצפה בהם בעבר או שהיה נדיר מאוד, כמו הכרמל, וכן בערים וביישובים במישור החוף המרכזי. ההערכה היא כי העלייה במספר הצבועים ובתפוצתם קשורה בכמויות האשפה שבני האדם משליכים, במספר הדריסות של בעלי חיים בכבישים כמו תנים, ובמספר פגרי הצאן והבקר וכן פגרי הציד שנותרים בשטח (לדוגמה חזירי בר), המושכים גם הם צבועים. גדר ההפרדה בגבולות ישראל תרמה בהגנה על הצבועים, ויצרה מקלט מהסכנות הרבות שאורבות לצבוע המפוספס.
פעיל לילה ונחבא מפני בני אדם
בישראל וברוב תחום המחייה שלו, הצבוע המפוספס נמצא בבית גידול פתוח או בשטחים בהם יש שיחים ועצים בדלילות, הוא נכנס גם לאזורי חורש ויער בעיקר בשטחים בהם יש קרחות יער. אזורי סלעים עם ריכוזי מערות, מנצל אתרי עתיקות ואזורי חרבות. בישראל במיוחד נמצא גם בקרבת ישובים באזור שיש ריכוזי אוכלוסייה. באזור המדברי מעדיף הצבוע מדרונות סלעים גיאיות עם מצוקים וסלעים המשמשים לו למחבוא, הוא נמצא גם באזורים עם צמחיה דלילה. הוא בעיקר פעיל לילה ונחבא מפני בני אדם, ובכל זאת הוא נמצא בקרבת מקומות יישוב. וחודר לישובים רבים בשרון ובשפלת יהודה ונכנס גם לערים גדולות כמו מודיעין, בית שמש, באר שבע, חיפה וגם לערי מישור החוף חולון ובת ים ובדרום בקרבת בסיסי צבא.