כריש בסכנת הכחדה חולץ מרשת דייגים בחוף באשדוד

דייג אוהב כרישים? פחות, אבל דייגים בסירת דיג שפרסה רשת קרוב לחוף מצפון לשפך המים החמים באשדוד (אזור שבו מתקבצים כרישים בעונה הזו), העלו ברשתם שני כרישים מסוג סנפירתן, אחד מהם הצליח להשתחרר ואילו השני הועלה לסירה על ידי הדייגים.

"קיבלתי הבוקר דיווח מדייגי חכות (בחוף), שניסו להזהיר את הדייגים בסירה שלא יפרסו רשת באזור מכיוון שהבחינו בכרישים בקרבתם, אך הרשת נפרסה בכל זאת מאחר ואין מגבלת דיג באזור זה", סיפר גיא לויאן פקח יחידה ימית ברשות הטבע והגנים. לאחר כמה דקות הם הבחינו שנתפסו שני כרישים ברשת, ואלו ניסו להשתחרר והשתוללו. ואכן לאחר זמן קצר, כריש אחד הצליח להשתחרר. "הגעתי לחוף וניסיתי לאתר את הכריש השני בעזרת רחפן, אך לא הצלחתי כי המים היו עכורים מאוד, מוסיף גיא. "לאחר כשעתיים, סירת הדיג חזרה ובסיוע של עמותת סיירת החוף, הם הוכוונו לנקודה ברשת בה נתפס הכריש. הדייגים החלו להרים את הרשת ואכן ראו שנתפס בה כריש מסוג סנפירתן שהיה עדיין חי. הם העלו אותו לסירה ושיחררו אותו חזרה לים כדי שיתאושש".

כריש הסנפירתן הוא שחיין אקטיבי בקרבת קרקעית בוצית וחולית בעומק של 20-65 מטרים, ולפעמים אף עד לעומק של 230 מטרים. הוא שוכן גם באזורים חופיים וגם באזורים פלאגיים (בים הפתוח). אורכו מגיע עד 2.5 מטרים. בדרך כלל הנקבות חיות עד גיל 21 שנים וזכרים עד גיל 15, אך ידוע גם על כרישים שהגיעו לגיל 34 שנים. מין זה מאופיין על ידי סנפיר גבי גבוה, גדול וזקוף. לפעמים הסנפירים בעלי קצוות כהים מעט.

כריש הסנפירתן ניזון מדגי גרם, מכרישים קטנים, מבטאים, מראש-רגלאים, מחסילונים ומחלזונות ימיים. הצעירים ניזונים בעיקר מסרטנאים. אף כי הוא פעיל יותר בשעות הלילה, מין זה ניזון גם ביום וגם בלילה.

ההיריון אורך 12-8 חודשים והנקבות מתרבות מדי שנתיים עד שלוש שנים. בסוף ההיריון הנקבות משריצות 18-5 ולדות חיים באורך של 75-50 ס"מ. הם יגיעו לבגרות מינית בגיל 4-3 שנים, כאשר אורכם יהיה 150 ס"מ. בדרך כלל כרישי הסנפירתן חיים בלהקות של זוויגים נפרדים. ישנם אזורי השרצה במפרץ גאבס בתוניסיה ובמפרץ גקובה טורקיה.

בחלק מאזורי התפוצה של כריש הסנפירתן הוא עורך נדידות עונתיות ארוכות טווח. עורן של נקבות בוגרות ומתבגרות הוא עבה יותר, וייתכן שעור עבה מעין זה תורם להגנה מפני נשיכות חיזור של זכרים וכן מפני פגיעה משוניות. כרישים אלה נידוגים בשל סנפיריהם, בשרם ועורם. הם נתפסים כשלל לוואי ברשתות עמידה ובמערכי חכות (שאראק).

בים התיכון ההערכות מצביעות כי בין 2015-2005 התרחשה ירידה של 90% בגודל האוכלוסייה ועד שנת 2066 האוכלוסיות עשויות לרדת ב-99.99%. בשנות ה-80 של המאה הקודמת היה זה המין הנידוג ביותר במזרח הים התיכון בקרב הכרישים

כרישים הנם ערכי טבע מוגנים. במידה והם נתפסים ברשת או בחכה יש לשחרר אותם מיידית חזרה לים.