הכרישים של ישראל

במשך זמן רב כרישים נתפסו כחיה אכזרית וזדונית - תודעה שעוצבה רבות בעקבות הסרט "מלתעות" שיצא בשנות ה-70 - ורבים ניצודו מתוך רצון "להשיב" את תחושת הביטחון של האדם בים. בפועל, בני האדם מסוכנים לכרישים הרבה יותר, משהם לנו: כ-100 מיליון כרישים בשנה נידוגים ומיוצאים, גם מהים התיכון, בעיקר עבור מרק סנפירים הנצרך בסין ודרום אסיה. בדומה לשנהב הפילים, הכריש ניצוד רק עבור צריכת חלק מזערי, וכל השאר מושלך חזרה לים.

חשוב שתבינו: כתוצאה מפעילות אדם לא מבוקרת בים ובעיקר כתוצאה מדיג מכוון או בלתי מכוון, רוב מיני הכרישים הגדולים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. למעשה, מתוך מאות המינים המוכרים בעולם, 1 מתוך 4 מינים נמצאים כיום בסכנה. בים התיכון שוחים יותר מ-30 מינים שונים של כרישים, וחלקם גם לאורך החופים שלנו.

המינים המוכרים ביותר אצלנו הינם הסנפירתן והכריש העפרורי אשר יוצרים התקבצות ייחודית ביציאת המים החמים של תחנות הכוח החופיות בחודשי החורף. מינים נוספים באזור לרוב נמצאים בים הפתוח או במים העמוקים ולכן נצפים בתדירות נמוכה יותר.

מחקרים רבים גילו שים בריא ומאוזן הוא ים שבו יש טורפים (כמו כרישים) במספרים גדולים. לאחרונה, בעקבות מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבין-לאומי לחקר הים, זכינו להצצה אל תגלית נדירה בים העמוק של ישראל - בעומק קילומטר ובחושך מוחלט התגלה בית גידול עשיר במיוחד ובו ריכוז של עשרות אלפי ביצי כרישים ומאות כרישים חיים. מדובר במין קטן הנקרא גלדן שחור פה, ומין נוסף - טריזן צניני, המצויים באזורינו רק בעומקים גדולים. האזור בו הם נמצאו נקרא "הפרעת פלמחים", והוא נמצא מול חופי מרכז הארץ, במים הכלכליים של ישראל.

תתפלאו לשמוע, שגם במעמקי הים הכרישים חשופים לאיומים רבים. עד לאחרונה, המשאבים המתכלים שנצרכים מהים, בעיקר דגה למאכל ומקורות אנרגיה כגון נפט וגז, נוצלו בעיקר באזור החופי. בעקבות התמעטות משאבים אלו, מאמצי הכרייה והדיג מופנים לעבר מים עמוקים יותר. כיום, 40 אחוזים מדיג המכמורת הגלובלי נעשה מעבר למדף היבשת. דיג שכזה בקרקעית הים העמוק נחשב ל"חד פעמי", כי השטח שנחרש על ידי המכמורתן כמעט ואינו מצליח להתאושש.

פעילות זו אף מתרחשת לעיתים באזור "הפרעת פלמחים". בנוסף, האזור מאויים באופן ישיר בעקבות רישיון לחיפושי גז ונפט, שמשרד האנרגיה העניק לחברת אנרג'יאן היוונית, בדיוק באותה הנקודה. לכן, החברה להגנת הטבע עתרה לבג"צ בדרישה להוציא את השטח הרגיש הזה מתחום הרישיון, אך זו נדחתה. אם וכאשר תוגש בקשת קידוח פרטנית, אנחנו נעמוד על המשמר.

כרישים מוכרזים בישראל כערך טבע מוגן ולכן אינם סובלים מדיג מכוון. עם זאת, כרישים רבים נתפסים בישראל כשלל-לוואי (תפיסה של חיה ימית שהדייג לא התכוון ללכוד) ולעיתים אף בפעילות דיג בלתי חוקית. דפוס ההתקבצות של כרישים ודגי סחוס אחרים באזורים החופיים של ישראל חושף אותם ללחץ דיג גבוה - הם נלכדים ברשתות מכמורת בתדירות ממוצעת של 1.5 פרטים בשעת גרירה, נידוגים ברשתות עמידה של דייגים חופיים ואף בחכות מהחוף. למרות שברוב המקרים, הכרישים משוחררים לאחר התפיסה, חלקם לא שורדים ורבים סובלים מפציעות. זה אומר שאלפי כרישים נידוגים בישראל "בטעות", בגלל שיטות דיג לא סלקטיביות.

ואכן, אנחנו רואים כרישים רבים בהתקבצויות בתחנות הכוח, שוחים עם קרס בפה או בסנפירים, או פסולת דיג אחרת שמשתרכת אחריהם. בנוסף, הכרישים המגיעים למים הרדודים מושכים ישראלים רבים שמגיעים מהחוף, בצלילה ושנירקול, על גבי סאפים, קיאקים וכלי שיט ממונעים, באופן בלתי מוסדר, היישר למרכז ההתרחשות. למרות שהתיירות הזו שואפת לשמירה והגנה על כרישים, יש לה פוטנציאל להשפעות שליליות על אוכלוסיות הכרישים, המוכרות זמן רב במחקר.

כיום, החברה להגנת הטבע פועלת להסדיר את השימוש האנושי במרחב רגיש זה, על מנת להגן על הכרישים מחד ולמנוע קונפליקט בטיחותי לאדם בעקבות ריבוי המשתמשים מאידך. מסמך מקיף בנושא פורסם לאחרונה, וההמלצה המרכזית בו היא להכריז על השטח הימי במוצא המים החמים בחדרה כאזור מוגן עונתית, ובו יאסר הדיג ותנוהל הפעילות לצפייה בכרישים.

תקנות הדיג שאושרו בשנת 2016 אוסרות על דיג מכמורת בכ-40 אחוזים משטח המים הריבוניים. החברה להגנת הטבע ממשיכה לקדם את השלמת רפורמת דיג בר קיימא בישראל, ובראשה השבתה כוללת של ענף דיג המכמורת בישראל, תוך פיצוי ראוי לדייגים והבטחת איסור דיג בעונת הרבייה של הדגים. בנוסף, מקודמת תכנית לשמורת טבע ראשונה מסוגה במים הכלכליים של ישראל, שתגן על האזור המיוחד של "הפרעת פלמחים" ועל אזור הרבייה של כרישי העומק באתר.

לכרישים תפקיד ייחודי בשמירה על איזון במערכת האקולוגית הימית. אוקיינוסים וימים מתפקדים, חיוניים להמשך חיינו על פני כדור הארץ. לכן, כל כך חשוב להגן על כרישים והמגוון הביולוגי הימי. עם עליית המודעות לחיות הבר המדהימות האלו וחשיבותן לבריאות האוקיינוסים, חשוב שכל אחד מאיתנו יכיר את מצב הכרישים בארץ ובעולם, את האיומים הרבים להמשך קיומם וכמובן - מה עושים כדי להגן עליהם.

מידע נוסף על כרישים
מידע נוסף על כרישים ובטאים
מידע נוסף על שמורת הים העמוק בהפרעת פלמחים

הדס גן-פרקל היא רכזת מוקד SeaWatch בחברה להגנת הטבע