את יהודייה, לא יוונייה": התקרית האנטישמית שחוותה חברת הכנסת ביוון

תקרית אנטישמית מטרידה אירעה במהלך ביקורה של חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין ביוון. אישה מבוגרת שנכחה במוזיאון קטן באחד האיים ניגשה אליה לאחר ששמעה אותה משוחחת בעברית עם חברותיה, ובמהלך העימות הטיחה בה שורה של אמירות אנטישמיות, ובהן: "את יהודייה, לא יוונייה".

נחמיאס-ורבין, המכהנת כיום כיו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית וכיו"ר מיזם החירום JReady של הסוכנות, תיארה את האירוע כ"רגע אחד קשה שכנראה ילך איתי עוד הרבה זמן".

עוד בנושא:
ישראלית באתונה: אחרי השואה אני שואלת "איך זה קורה שוב?"
בלב השנאה, גרפיטי קטן הזכיר לי את האמת
המוני ישראלים נוסעים לאי היווני זקינתוס. מעטים יודעים: התרחש כאן סיפור הצלה בלתי ייאמן

לדברי נחמיאס-ורבין, היא שוחחה בעברית עם חברותיה במהלך ביקור במוזיאון. "לפתע הגיעה אישה מבוגרת שהבחנתי בה קודם", סיפרה. "היא הגיחה ושאלה אותנו אם אנחנו מדברות עברית. כמובן שהשבתי בחיוב ובחיוך. אני תמיד מחייכת".

אלא שאז, לדבריה, צעקה האישה לעברה: "אני תומכת בפלסטין". נחמיאס-ורבין השיבה: "אין דבר כזה. אני דור עשירי בארץ ישראל".

לדבריה, היא לא ראתה בדברים ניסיון לפתוח בדיון פוליטי או בשיחה על המצב במזרח התיכון. "כל תפילה לשלום, להיפרדות ומה לא, פשוט לא עניינו אותי. זה הרי לא ויכוח, אלא ישר האשמות", כתבה.

לדבריה, האישה התקרבה אליה והעימות החריף. "חברותיי טוענות שהיה בה משהו מאיים. אני לא הרגשתי כך, אבל היה בעיניה רעל שאני לא זוכרת כל כך מקרוב", כתבה. האישה, לדבריה, צעקה כי למדה מדע המדינה ולכן היא "יודעת הכול". נחמיאס-ורבין השיבה לה כי היא "בורה גמורה".

"הכול מתנהל בגסות נוראה מצדה, כשאני מנסה להרחיקה ולהרגיע את הרוחות", סיפרה. "אמרתי לה: את עם ילד קטן, אני מנסה לשמור על נימוס בגללו".

כשנחמיאס-ורבין ציינה כי היא חצי יוונייה, השיבה לה האישה: "את יהודייה, לא יוונייה". נחמיאס-ורבין ענתה: "אגב, שניהם נכונים". הרגע הקשה ביותר, לדבריה, הגיע כאשר האישה פנתה לילד שהיה איתה ואמרה לו: "הן יהודיות".

"למי שמפקפק בכך שיש אנטישמיות היסטורית, שורשית ועמוקה, שלא קשורה בשום צורה לישראל - זאת הייתה ההמחשה", כתבה.

נחמיאס-ורבין אמרה לאישה כי ממשלת יוון תומכת בישראל, אך הדגישה כי מבחינתה לא היה מדובר במחלוקת שאפשר לנהל עליה שיחה עניינית. "כשאני מנהלת ויכוחים אני תמיד-תמיד עסוקה בנקודת המבט של הצד השני. כאן בפירוש לא. זאת הייתה רדיפה ואין שום סיבה להתמסר לה במאמץ 'להבין גם אותה' - בחיים לא".

"זה דוחה ומקומם": המסר של שרת התיירות היוונית לישראלים

נחמיאס-ורבין וחברותיה המשיכו בסיור במוזיאון, אך כששבו לקומת התצוגה ניגשה אליה האישה פעם נוספת. "בעיניים זרועות רוע", תיארה נחמיאס-ורבין, היא ניסתה להראות לה תמונה. "באותה שנייה זה כבר היה באמת מטורף. אמרתי לה שתתרחק ולא תעז להתקרב אליי יותר. נאלצתי להרים את הקול והרגשתי נורא ממה שהיא מאלצת אותי לעשות".

מבקרות שנכחו במקום הציעו לסייע לנחמיאס-ורבין, ואחת מעובדות המוזיאון ביקשה מהאישה להתרחק והציעה להביא לה מים. "הייתי נרעשת וכאב לי. ממש. בעיקר מהעובדה שברור לי שהיא מגדלת את הדור הבא של שונאי היהודים", כתבה.

לפני שעזבה את המוזיאון ניגשה נחמיאס-ורבין להודות לעובדות על היחס שהפגינו כלפיה. "דמעה זלגה על לחיי", סיפרה. אחת העובדות, ששמעה אותה מספרת כי היא חצי יוונייה, אמרה לה ביוונית: "יוונים אינם בוכים". נחמיאס-ורבין השיבה לה: "אני חצי יוונייה ויהודייה, אז עין אחת בוכה ועין אחת לא".

בהתייחסות שמסרה לוואלה תיירות אמרה נחמיאס-ורבין כי היא אוהבת מאוד את יוון ומרגישה קשר אישי עמוק למדינה. "אני אוהבת גדולה של יוון. חלק משורשיי נטועים כאן, כיהנתי בכנסת כיו"ר שדולת הידידות ישראל-יוון ואני מנהלת קשרים חמים עם יוונים רבים. אף שהחוויה הייתה קשה, רוב ביקוריי כאן הם מחממי לב, גם אחרי שנות המלחמה הארוכות".

לדבריה, האירוע החזיר אותה גם להיסטוריה המשפחתית שלה. "לא יכולתי שלא להיזכר בכך שסבא וסבתא שלי, אזרחי יוון, נאלצו לברוח מסלוניקי ב-1933 בשל האנטישמיות הקשה שחוו. הקושי הגדול היום נבע מכך שראיתי במו עיניי כיצד אישה אחת מפזרת את זרעי השנאה ומגדלת את הדור הבא של האנטישמים".

ישראלית באתונה: אחרי השואה אני שואלת "איך זה קורה שוב?"

לצד הדברים הקשים, ביקשה נחמיאס-ורבין להדגיש כי אינה רואה באירוע תקרית שמייצגת את יוון או את יחסם של היוונים לישראלים. "אני מודה מאוד לנשות המוזיאון, שעשו כל שניתן כדי להרחיקה מאיתנו, ומודה לממשלת יוון על החברות האמיצה עם ישראל".