חוקרים הצליחו לפענח לוח בבלי ועליו המפה העתיקה ביותר של העולם, כפי שהכירו אותו אז (בעיקר מסופוטמיה ומה שהבבלים האמינו ששוכן מעבר לגבולותיה), ומצאו גם מידע אודות יצורים אגדיים בהם האמינו באותה תקופה.
מפת ה"אימאגו מונדי" נוצרה על פי החוקרים לפני 2,600 עד 2,900 שנים (במאה ה-6 לפני הספירה) והיא מספקת לחוקרים הצצה ייחודית לאמונות ולפרקטיקות של הציוויליזציה העתיקה. על הלוח הבבלי הייתה מפה מעגלית עם פיסות טקסט כתובות בכתב יתדות (סימני כתב שמורכבים מטביעות בצורת יתד העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות( - והיא המתארת את בריאת העולם המוקדמת.
המפה תיארה את מסופוטמיה - או "הארץ בין הנהרות" - אזור היסטורי של המזרח התיכון שנחשב אז כל "העולם הידוע", כשלמעשה זו בערך עיראק של ימינו. המפה מתארת גם את מה שהבבלים האמינו שנמצא מעבר לעולם הידוע של אותה תקופה. המפה העתיקה, שהתגלתה בחפירות בעיר סִיפָּר ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת, אישרה גם את אמונתם של המקומיים באל הבריאה האדיר, מרדוך, ובייצורים ומפלצות מיתיות כמו עקרב-אדם ואנזו - הציפור יורקת האש בעלת ראש האריה.
ה"אימאגו מונדי" נוצרה בתקופה שבה האימפריה הבבלית הייתה מובילה עולמית בארכיטקטורה, תרבות, מתמטיקה והישגים מדעיים מוקדמים. הם היו ידועים ביצירת מערכת מספרים מתקדמת למתמטיקה והיו הראשונים שיצרו תיאוריה פונקציונלית של כוכבי הלכת, כולל שימוש בגיאומטריה כדי לעקוב אחר כוכב הלכת צדק.
מעל המפה יש גוש טקסט המתאר את בריאת העולם על ידי מרדוך, האל הראשי של בבל. התיאור מונה יותר מתריסר בעלי חיים - כולל עז הרים, אריה, נמר, צבוע וזאב - וכן כמה שליטים בולטים, כמו אוטנאפישטים, המלך ששרד את המבול.
המפה התגלתה במקור בשנת 1882 על ידי הארכיאולוג הנודע הורמוזד רסאם בתל אבו חבה (Tell Abu Habbah) כ-60 ק"מ מצפון לעיר בבל ו-30 ק"מ מדרום מזרח לעיר בגדאד..על אף שראסאם גילה את הלוח לפני כמעט 150 שנה, ה"אימאגו מונדי" נשאר בקופסה של ממצאי החפירה שלו עד שנתגלה מחדש בעיראק לפני 29 שנים.
עוד בתיירות:
התגלה ציור המערות העתיק ביותר בעולם - והוא לא נוצר ע"י בני אדם
נמצא לוח השנה העתיק ביותר בעולם ובו האירוע שהיווה את המקור לדת ולציוויליזציה
הלוח נמצא כעת במוזיאון הבריטי בלונדון. מאז שהמפה נרכשה והועברה לשם, חוקרים במוזיאון הבריטי אמרו שהם הצליחו לקבל בעזרתה תובנות חדשות לגבי אמונתה של האימפריה הניאו-בבלית ביצורים מיסטיים והשליטה שלה באזור.
במרכז התחתון של המפה יושבת מסופוטמיה, אבל מה שמיוחד שם הם שני המעגלים התוחמים את העיר. המפה מציגה את מסופוטמיה מוקפת בטבעת כפולה - אותה כינה הסופר הקדום "נהר מר", נהר שיצר את הגבולות סביב עולמם הידוע של הבבלים.
העולם מוקף בנהר ומה שמעבר לו אינו ידוע
"הטבעת הכפולה חשובה מאוד כי יש בה כתב יתדות שאומר 'נהר מר' והמים הללו נחשבו כמקיפים את העולם הידוע", אמר מומחה מטעם המוזיאון הבריטי ד"ר אירווינג פינקל בסרטון יוטיוב.
חוקרים אישרו שהעיגול על הלוח שהקיף את מסופוטמיה תומך באמונה של הבבלים שהאזור הוא מרכז העולם, על אף שהם אכן הבינו שמסופוטמיה היא רק חלק מאזור אדמה גדול יותר.
בתוך הנהר המר, עיגולים ומלבנים קטנים מייצגים ערים ושבטים שונים במסופוטמיה כולל בבל ומלבן נוסף מייצג את נהר הפרת, שחצה את מסופוטמיה העתיקה מצפון לדרום. "זו טבעת מים חשובה מאוד", אמר פינקל, "מאחר שזה נועד עבור הבבלים, זה נתן להם מושג על גבולות העולם שבו הם חיו בערך במאה השישית".
בתוך המפה מופיעות כתובות בכתב יתדות המציינות את שם העיר או השבט שחי שם, כולל אשור, דר ואוררטו. "אז יש לכם, מובלע בתרשים המעגלי הזה, את כל 'העולם הידוע' שבו אנשים חיו, פרחו ומתו", אמר ד"ר פינקל.
והנה פתאום - סיפור נוח והמבול
במפה הזאת יש הרבה יותר מידע מאשר רק מיקומם של אזורים מסופוטמיים: משולשים מהפינה הימנית של הלוח שהיו נקודת קסם ומסתורין עבור הבבלים. מספר אנשים שיערו שהמשולשים הם איים רחוקים, אולם ד"ר פינקל אמר בסרטון שהם "כמעט בוודאות הרים". הטקסט בכתב היתדות מתייג את האזור כנקודה "שבה לא רואים את השמש", מה שהיה הגיוני בהתחשב בהרים שהיו חוסמים אותה מהעין.
"המיקום שלהם בשילוב עם כתב היתדות שמעליו גיבו עוד יותר את התיאוריה, כי הרעיון הוא שאם אתה חוצה את המים, אתה רואה את הדברים הבולטים והמחודדים האלה מעל האופק שהם ארצות נידחות הרבה מעבר לגבולות העולם הידוע".
הסופר הבבלי גם מיפה את מה שהם האמינו שקיים מחוץ לעולמם, כולל יצורים וארצות מיתיים וכן התייחסות לסיפור מוכר: הגרסה הבבלית של הסיפור המקראי על תיבת נח. הבבלים הקדמונים האמינו ששרידי התיבה הענקית שנבנתה בשנת 1800 לפני הספירה על ידי נח, או בגרסתם - אותנפישתים, בהוראת אל המים הבבלי, אאה והם נמצאים מעבר לנהר המר על גב ההר - אותו ההר שעליו התרסקה תיבת נוח, לפי התנ"ך.
מיתוסים של סיפורי מבול נפוצים בעמים ובתרבויות שונות ורבות, בכל רחבי העולם. כמה מסיפורים אלו התגלו בממצאים ארכאולוגיים בני 3000 שנה ויותר. ישנם קווי דמיון בולטים בין סיפור המבול המקראי לכמה סיפורי מבול מאזורים סמוכים, בייחוד הסיפורים העתיקים ממסופוטמיה ונראה שהם הושפעו אלו מאלו בעת העתיקה.
כאמור, מקור קדום במיוחד לסיפור מבול מסופוטמי כלול בעלילות גילגמש, בלוח 11 מבין 12 לוחות שאוחסנו במוזיאון הבריטי. בעלילה זו ניכר דמיון לסיפור המקראי - כמו הספינה, המיקום הגאוגרפי (בקרבת הר אררט), הצלת הגיבור ובעלי החיים בחסדי האל, שליחת הציפורים (בהן יונה ועורב) לראות אם כלו המים וקרבן התודה המוקרב בסוף הסיפור.
אולם לצד הדמיון הבולט בין סיפורי המבול המסופוטמיים לסיפור המקראי, קיימים גם הבדלים רבים ביניהם. מעבר להבדל בשם של נוח ואותנפישתים, בבבל נקרא הכלי "ספינה גדולה" או "היכל" ולא "תיבה"; גם המידות והחלוקה הפנימית שונים; הספינה פחות גדולה; התיבה לא נחה על הרי אררט אלא דרומה מהם - על הר נציר. אותנפישתים שלח יונה, סנונית ואז עורב, והעורב הוא שלא שב; הבדל גדול נוסף הוא במשך זמנו של המבול - בעוד שלפי המקרא נמשך המבול שנה תמימה (מתוכם הגשם ירד במשך 40 יום, וכעבור 150 יום נעצרה התרבות המים), בסיפור הבבלי הוא נמשך שבעה ימים בלבד.
חלק מכתב היתדות רומז גם לאמונתם של הבבלים שיצורים מיתיים הכוללים סוס עם כנפיים, נחש ים, איש עקרב ואיש שור חיו באזורים שונים ברחבי הארץ.
המוזיאון הבריטי דיווח כי הטקסט שעל הלוח "נראה כתיאור של התושבים - אלוהיים, אנושיים, חייתיים או מפלצתיים - של האזורים שמעבר לכדור הארץ, בין אם שמונת ה'אזורים' או 'הנהר המר' או אולי עולם תחתון או מי עולם תחתון".
מכיוון שהלוח מקוטע במקומות מסוימים, לא ניתן היה לפענח את הטקסט המלא, אולם המוזיאון הבריטי דיווח שהוא מדבר על "ערים הרוסות בהן מרדוך צופה". לפי המיתולוגיה המסופוטמית, מרדוך היה אלוהי הבריאה ופטרון האל של בבל ונחשב גם כאל הצדק, החמלה, הריפוי והקסם.
פינקל אמר שהמפה הבבלית העתיקה "העניקה לנו תובנה עצומה לגבי היבטים רבים של החשיבה המסופוטמית".