ממשלת קולומביה השיקה מוקדם יותר השנה פרויקט להצלת ספינה טרופה בת 300 שנה, שלפי הערכות מחזיקה באוצר בשווי 20 מיליארד דולר. נשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, הורה לממשלתו להוציא את מה זכה לכינוי "הגביע הקדוש של הספינות הטרופות" - הספינה הספרדית סאן חוזה - מקרקעית הים הקריבי בהקדם האפשרי, כך מסר שר התרבות במדינה ל-Bloomberg.
פטרו רוצה להעלות אל פני הקרקע את הריסות הספינה בעלת 3 התרנים ו-62 התותחים, לפני סיום כהונתו ב-2026 - וביקש ליצור שותפות ציבורית-פרטית כדי לממש את הפרויקט. מסתורין אופף את הבעלות על המאגר העצום בספינה של זהב, כסף ואבני אזמרגד (ברקת) ששוויו מוערך בין 4 ל-20 מיליארד דולר, לפי תביעה משפטית.
כעת קהילות של ילידים בבוליביה, צאצאיהם של כורים שחפרו זהב, מתנגדים לתוכניותיה של ממשלת קולומביה לחלץ את שרידי הספינה מהמאה ה-18 - וקראו לספרד ולאונסקו להתערב ולעצור את הפרויקט. קולומביה מקווה להתחיל לשחזר את חפצי האמנות מהריסת הסאן חוזה כבר בחודשים הקרובים, אך קהילות קרנגה, צ'יצ'ה וקילקה שבבוליביה טוענים שהספינה ותכולתה שייכים להם.
על פי ההערכות, חלק ניכר מהאוצר שהיה על סיפון הסאן חוזה נכרה באמצעות עבודות כפייה של העמים הילידים בבוליביה, כך שתוכניותיה של קולומביה לחלץ את השרידים מבלי להיוועץ בצאצאיהם יפרו את החוק הבינלאומי, אמרו הקהילות במכתב ששלחו לאונסקו בשבוע שעבר.
"חוסר הסכמתנו, השתתפותנו ומבלי לקחת בחשבון כיצד זה ישפיע על ההווה והעתיד של הקהילות שלנו הוא חסר אחריות ומנוגד לצדק", הם כתבו, "אין לנו את הזכות לשכוח, וגם לספרד או לאף אחת מהרפובליקות האמריקאיות אין את הזכות למחוק או לשנות את הזיכרון שלנו".
הסאן חוזה, שאורכה היה 46 מטרים, נשאה שפע עצום של זהב, כסף ואזמרגד מאמריקה הלטינית חזרה לספרד בשנת 1708, כאשר היא הוטבעה על ידי ספינת צי בריטי מול חופי קרטחנה. מאז שההריסות שלה אותרה 600 מטר מתחת למים ב-2015, התגלית הייתה "שקועה" בסכסוכים משפטיים בינלאומיים, כולל תיק מתמשך בהאג.
עוד בנושא
חוקרים גילו באוצר עתיק פריטים ממתכת שהגיעו מחוץ לכדור הארץ
תעלומת הספינה שטבעה עם 32 חברי הצוות שלה נפתרה אחרי 120 שנים
קולומביה, ספרד וחברת חילוץ אמריקאית טוענות כולן לבעלות על ההריסות - שזכו לכינוי "הגביע הקדוש של הספינות הטרופות" - והמטען שלה. ממשלת קולומביה הודיעה בפברואר כי בקרוב תתחיל לחקור את הספינה הטרופה ובסופו של דבר היא מקווה לבנות מוזיאון שיוקדש לכלי השיט והממצאים שהיו עליו.
הממשלה הקדישה 7.3 מיליון דולר לשלב החקר הראשון שיחייב רובוטים טכנולוגיים מתקדמים לסרוק את קרקעית הים. אולם, הקהילות הילידיות של בוליביה טוענות שלקולומביה אין בכלל את הזכות לחקור את סן חוזה מבלי לכלול את צאצאיהם של אלה שכרו את המתכות היקרות שנמצאות באוצרות שבספינה. הם מאמינים שחלק גדול מהמטען של סן חוזה נחפר ממכרות פוטוסי בדרום בוליביה, מה שהופך אותו ל"מורשת היסטורית ותרבותית משותפת", הם אמרו.
מכרות פוטוסי היו הגדולים בעולם והיוו את המנוע הכלכלי של האימפריה הספרדית. היסטוריונים מאמינים שלפני שההרים הופשטו לגמרי מהמתכת היקרה הם היו המקור ליותר ממחצית מהכסף שבעולם. העושר העצום הזה נחפר ונכרה על ידי הילידים ועבדים שהובאו מאפריקה, לאחר מכן הכסף הועבר על גבי לאמות לחוף ומשם לאירופה בציי אוצר ספרדיים כמו סן חוזה כדי לממן את המלחמות הקולוניאליות.
"אנחנו חושבים שלחלץ שברים חשובים מאותה תקופה מקרקעית האוקיינוס זה כמו לגלות אי, ובאי הזה חיים הזיכרונות שלנו והחפצים שיצרו עבודת אבותינו", אמרו נציגי שלוש קבוצות הילידים בבוליביה.
עוד בנושא:
תעלומת הספינה שטבעה עם 32 חברי הצוות שלה נפתרה אחרי 120 שנים
ספינה שנעלמה במסתוריות לפני 130 שנה נמצאה ממש במקרה
מנהלת המכון הקולומביאני לאנתרופולוגיה והיסטוריה, אלחנה קייסדו, אמרה לאחרונה ל"גרדיאן" כי בהתאם לבקשותיה של אונסק"ו, המדינה לא תמכור חפצי אמנות יקרים שישוחזרו מהספינה. ההדרה של קהילות ילידים בדיון על גורלו של סן חוזה הינה "בלתי מוסברת", אמר חוסה מריה לנצ'ו, עורך דין במדריד המייצג את שלוש הקבוצות הבוליביניות. "יש לנו מספיק זכויות, מספיק ניסיון היסטורי ואני רוצה להאמין מספיק מוסר כדי שנוכל לקבל ולהכיל את הטענות של אותן קהילות... התערבות באתר ללא הסכמת האנשים האלה תהיה סוג של גזל", הוא אמר והוסיף שספרד וקולומביה החמיצו "הזדמנות היסטורית" לפיוס.
אם ממשלת קולומביה תסיר אלמנטים כלשהם מהסן חוזה ותשתמש בהם למטרות רווח, גם אם הם יוצבו במוזיאון, יש לשלם לקהילות הילידים "פיצוי הוגן על השימוש במורשת התרבותית שלנו", טענו נציגי הקהילות הבוליביניות במכתבן. .
משרד התרבות הקולומביאני לא הגיב למכתב אך נציג מטעמו אמר כי הזמין קהילה ילידית נוספת, Qhara Qhara, להשתתף בתוכניות לחקור את שרידי הספינה. בעוד שהקרנגה, הצ'יצ'ה והקילאקה טוענים לאוצר של סן חוזה בטענה שאבותיהם נאלצו לחפור ולעבד את הכסף, ה-Qhara Qhara תובעים את האוצרות הארכיאולוגיים באמצעות זכויותיהם על הארץ.