נעם יחיא פקח רשות הטבע והגנים, שירת כמו רבים בימים אלה במילואים. היחידה שלו נמצאת בימים אלה ליד הישוב גלגל שבבקעת הירדן, ובמהלך משמרת לילה הוא סרק את השטח במצלמה תרמית.
"ראיתי לפתע תנועה חשודה, הבנתי שאני זוכה לתעד תיעוד נדיר של זוג צבועים בלילה. לאחר מספר דקות ראיתי שהם מזדווגים אירוע מרגש מאוד ונדיר לתיעוד".
הצבועים שנראים במצלמה הטרמית כשני פרטים שחורים על רקע לבן, נראים במהלך ההזדווגות, כשהזכר עולה על הנקבה, כשזו מנסה כנראה להשתחרר או "להקשות" מעט על המחזר שלה. לבסוף הם נפרדים והנקבה ממשיכה לבדה, ואילו זכר נח במקומו (כמו כל זכר בסיום האקט :).
עוד על צבועים בוואלה!
באמצע המדבר: תיעוד נדיר של שני צבועים מפוספסים בקרב אימתני
תיעוד נדיר בערבה: צבוע טורף עופר צעיר, והכל תועד במצלמה
דרום אדום ומפוספס: צבוע תועד בשדה כלניות בצפון הנגב
עם אפוד קרמי: חיילים מצאו גורת צבוע פצועה, ונשאו אותה לבית חולים
"ידועים מקרים של קבוצות קטנות שהתקבצו כדי להתרבות"
"פעילות הצבועים היא ברובה בלילה, הם נסמכים בעיקר על תקשורת כימית", אומר לוואלה! תיירות עזרא חדד פקח רשות הטבע והגנים. "צבועים מפוספסים נחשבים יחידאיים, אך ידועים מקרים של קבוצות קטנות שהתקבצו כדי להתרבות. הזכרים חיים בגפם או בקבוצות קטנות בטריטוריות גדולות יותר, כדי לאפשר להם להזדווג עם נקבות שבטריטוריות האלה. כל הצבועים מסמנים את תחומי המחייה שלהם באתרי צואה, הנקראים 'בתי שימוש' בקרבת המאורה, ובהפרשות מבלוטות הריח האנאליות שלהם. הנחת הפרשות ריח על גבי אבנים, סלעים ושיחים. התדירות בה הצבועים מורחים את ריחם משתנה מאוד בין המינים השונים ובתוך המין. כאשר הם מגיעים לקרבה פיזית עם אחד מבני מינם, כל הצבועים גם מתקשרים ישירות האחד עם השני על ידי זקירת רעמתם וזנבותיהם, וכן על ידי רפרטואר עשיר של הבעות פנים. מבחינות רבות שפת הגוף של הצבועים דומה מאוד לזו הנצפית אצל הכלביים. גודלו של הרפרטואר הקולי, וכן החשיבות של התקשורת הקולית בחיים החברתיים, משתנה רבות בקרב הצבועים".
עזרא מוסיף, כי הצבוע המפוספס נפוץ ברוב שטחה של ארץ ישראל מהחרמון ועד אילת בשנים האחרונות. גורם התמותה העיקרי של הצבועים הוא דריסה בכבישים והסיבה לכך היא שצבועים רבים נוהגים לאסוף פגרי בעלי חיים שנדרסים בכבישים ובכך הם מסכנים את עצמם ונדרסים. המין התאושש במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום מצב האוכלוסייה בישראל די טוב. בישראל ובשונה ממקומות אחרים בעולם הצבועים חיים גם בסמיכות לישובים ובתוכם. בשנים האחרונות נצפו צבועים מחפשים מזון בפחי אשפה בתוך ישובים.
הצבוע המפוספס בישראל - קיימים כ-1,000 פרטים
לדבריו של עזרא, בשנות ה-70 של המאה הקודמת העריך הזואולוג גיורא אילני את אוכלוסיית הצבועים בישראל ב-135-80 פרטים. בספר האדום שפורסם בשנת 2002 הוערכה אוכלוסיית הצבועים בישראל בכ-200 פרטים. בשנים האחרונות התרבו התצפיות בצבוע המפוספס בישראל, ונראה שאוכלוסיית הצבועים בישראל גדלה, יש דיווחים ותצפיות רבות בצבועים שנכנסים לתוך יישובים כדי לחפש מזון באשפה שבני האדם זורקים. תצפיות נוספות דווחו גם במקומות שלא נצפה בהם בעבר או שהיה נדיר מאוד, כמו הכרמל, וכן בערים וביישובים במישור החוף המרכזי. ההערכה היא כי העלייה במספר הצבועים ובתפוצתם קשורה בכמויות האשפה שבני האדם משליכים, במספר הדריסות של בעלי חיים בכבישים כמו תנים, ובמספר פגרי הצאן והבקר וכן פגרי הציד שנותרים בשטח (לדוגמה חזירי בר), המושכים גם הם צבועים. גדר ההפרדה בגבולות ישראל תרמה בהגנה על הצבועים, ויצרה מקלט מהסכנות הרבות שאורבות לצבוע המפוספס.
בעשור האחרון עלה מספרם של הצבועים בישראל בצורה מרשימה והעדות לכך היא כמות הדריסות בכבישים, מנתוני מאגר רשות הטבע והגנים ומתצפיות נוספות בין השנים 2020-2008, נדרסו 520 צבועים בישראל. וההערכות שלי הן שאוכלוסיית הצבוע המפוספס בישראל מונה כ-1,000 פרטים.