וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיטת מחקר חדשה מאמתת: אירוע כיבוש גת מספר "מלכים" אכן קרה

28.1.2024 / 0:02

לחוקרים ישראלים יש כעת גיבוי מדעי לאירוע כיבוש גת פלשתים בידי חזאל, מלך ארם דמשק, המוזכר בספר "מלכים ב'". הם חשפו שיטת מדידה של שדה מגנטי שהתקבע בלבנה דרכה בדקו האם העיר נשרפה בכיבוש או התמוטטה עם השנים. זה מה שהם מצאו

תל צפית/@georgiadronepros

באמצעות שיטה מדעית חדשה, סייעו חוקרים מארבע אוניברסיטאות ישראליות לארכיאולוגים לאשש אירוע המתואר בתנ"ך: כיבוש העיר הפלישתית גת (תל צפית) על ידי חזאל, מלך ארם דמשק, כפי שמתואר בספר מלכים ב' פרק י"ב" :"אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם"

החוקרים, מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת אריאל, אומרים שבניגוד לשיטות קודמות, הטכניקה החדשה שלהם יכולה לסייע בזיהוי חומרים שרופים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות והערכת טמפרטורות השריפה שלהם.

"הממצאים שלנו חשובים מאוד לפענוח עוצמת השריפה והיקף ההרס בגת, העיר הגדולה והחזקה בארץ ישראל באותה תקופה (המאה התשיעית לפני הספירה), וכן להבנת שיטות הבנייה שרווחו באותה תקופה", אמר פרופסור אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

את המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE, הוביל ד"ר יואב וקנין ממכון סוניה ומרקו נדלר לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, השיטה החדשה שלהם יכולה לספק תשובות חותכות לגבי האם לבני בוץ כמו אלו שחקרו שימשו כבנייה בלבד או בעימות.

"באותו עידן, תושבי ארצות אחרות, כמו מסופוטמיה שבהן היה קשה להשיג אבן, היו יורים לבני בוץ שבושלו בכבשנים (סוג של תנור) כדי להגביר את חוזקם ועמידותם", אמר וקנין, "טכניקה זו מוזכרת בסיפור מגדל בבל בספר בראשית". החוקרים האמינו ששיטת הלחימה הזו הגיעה לישראל רק עם הכיבוש הרומאי ועד אז השתמשו רק בלבני בוץ מיובשות בשמש.

שיטה חדשה למדידת השדה המגנטי שנרשם בלבנים שרופות סייעה לחוקרים לאשר אירוע המוזכר בתנ"ך. ד"ר יואב וקנין, אתר רשמי
שיטה חדשה למדידת השדה המגנטי שנרשם בלבנים שרופות סייעה לחוקרים לאשר אירוע המוזכר בתנ"ך/אתר רשמי, ד"ר יואב וקנין

השיטה החדשה מסתמכת על מדידת השדה המגנטי שנרשם, או "ננעל" בלבנה בזמן שהיא נשרפה והתקררה. לאחר שהוכיחו את תקפות השיטה, החוקרים יישמו אותה על מחלוקת ארכילוגית ספציפית: האם לבנה שהתגלתה בתל צפית, שזוהתה כעיר גת הפלשתית, ביתו של גוליית, נבנתה מלבנים שנשרפו מראש או נשרפו במקום?

ההשערה המקובלת מייחסת את הרס המבנה לו שייכת הלבנה לחורבן גת על ידי חזאל, מלך ארם דמשק, בסביבות שנת 830 לפני הספירה. עם זאת, מאמר קודם של חוקרים, כולל מאיר, הציע כי הבניין לא נשרף, אלא קרס במשך עשרות שנים, וכי הלבנים שנמצאו במבנה נורו בכלל לפני הבנייה. אם ההשערה הזו הייתה נכונה, זה היה המקרה הקדום ביותר של טכנולוגיית שריפת לבנים שהתגלה בישראל.

כדי ליישב את הוויכוח, צוות המחקר הנוכחי יישם את השיטה החדשה על דגימות מהקיר בתל צפית ועל ההרס שנמצא לצדו. הממצאים אכן היו חד משמעיים: השדות המגנטיים של כל הלבנים ושאריות ההרס הציגו את אותו כיוון - צפונה ומטה.

לעוד סיפורים ביזאריים ומעניינים מהעולם - בואו לערוץ הווטסאפ שלנו >>>

עוד בנושא:
התגלית שחשפה סופית: כך נבנו הפירמידות לפני אלפי שנים

חוקרים מצאו את תיבת נח? "הייתה כאן פעילות אנושית בזמן המבול"

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית. פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת, אתר רשמי
ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית/אתר רשמי, פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהלבנים נשרפו והתקררו במקום, בדיוק במקום שבו נמצאו, כלומר בהתלקחות במבנה עצמו, שקרס תוך כמה שעות", אמר וקנין, "אילו המבנה היה מתמוטט לאורך זמן, לא באירוע שריפה אחד, הפסולת שהתמוטטה הייתה מציגה כיוונים מגנטיים אקראיים".

הוא הסביר: "בלבני בוץ מיובשות בשמש המגנטים הללו מסודרים בצורה כמעט אקראית, ובמידה רבה מבטלים זה את זה, כך שהאות המגנטי של הלבנה הוא חלש ולא אחיד. חימום לטמפרטורה של 200 מעלות ומעלה, כמו שקורה בשריפה, משחרר את האותות המגנטיים של החלקיקים ומעניק להם חופש תנועה, ואז, סטטיסטית, הם מתיישרים לפי השדה המגנטי של כדור הארץ באותו מקום ובאותה עת. כך נוצר סביב הלבנה שדה מגנטי חזק יחסית ובעל כיוון אחיד שניתן למדידה באמצעות מגנטומטר - והוא מעיד על כך שהלבנה אכן נשרפה"

הוא הוסיף: "אנו מאמינים שהסיבה העיקרית לפרשנות השגויה של עמיתינו הייתה חוסר יכולתם לזהות שריפה בטמפרטורות מתחת ל-500 מעלות צלזיוס".

"חשוב לסקור מסקנות ממחקרים קודמים, ולפעמים אפילו להפריך פרשנויות קודמות, גם אם הן הגיעו ממוסד הלימוד שלך", אמר מאיר.

פרופסור ארז בן-יוסל ממכון סוניה ומרקו נדלר לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב אמר כי לממצאים יש יותר מסתם משמעות ארכיאולוגית והיסטורית. למחקר שלהם יש "השלכות אקולוגיות משמעותיות".

"טכנולוגיית ירי הלבנים דורשת כמויות אדירות של חומרי בעירה, ובימי קדם זה עשוי היה להוביל לכריתת יערות עצומה ואף לאובדן מיני עצים באזור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully