פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ממצאים חדשים בגת ייתכן ומסבירים את קרב דוד וגוליית

      ממצאים חדשים לגבי גודל האבנים והביצורים הגדולים בעיר גת הפלשתית, מעלים תיאוריה לפיה גוליית וענקים אחרים אכן חיו בה, כפי שכתוב במקרא, ומעלים שוב סברות על אמיתות הקרב המפורסם בין דוד הקטן לענק הפלשתי

      ממצאים חדשים בגת ייתכן ומסבירים את קרב דוד וגוליית
      משלחת חפירות חורבת אל ראעי

      בווידאו: האם נמצאה העיר צקלג המקראית ליד קרית גת?

      אחד הסיפורים התנ"כיים הגדולים ביותר, קרב דוד וגוליית, מקבל לאחרונה אזכורים חדשים בנוגע לקיומו, בעקבות ממצאים חדשים שהתגלו בעיר גת פלשתים המקראית, הידועה גם כתל צפית.

      מזה 23 שנים חופר פרופ' אהרן מאיר מאוניברסיטת בר אילן בגת - אחת מחמש ערי הפלשתים במרחב של מישור החוף הדרומי ושטחו של שבט יהודה לפני יותר מ-3000 שנים. בעבר גילה פרופ' מאיר ממצאים החל מתקופת הממלכה הכנענית ועד לימי חזאל מלך ארם, שהחריב את העיר בשנת 830 לפנה"ס, באירוע שמוזכר בספר מלכים ב'. עד כה, היה נהוג לחשוב שגת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה"ס - תקופת ממלכת דוד ושלמה.

      אולם בעונת החפירה האחרונה שהסתיימה בקיץ, גילתה משלחת החופרים של פרופ' מאיר עדויות לכך שהעיר גת היתה גדולה עוד יותר כבר לפני המאה ה-10, כנראה במאה ה-12-11 (תקופת הברזל הקדומה) כמו גם לפני סיפור דוד וגוליית שכנראה התרחש במאה ה-10. לפי הממצאים האחרונים, גודלה של גת בתקופת גוליית במאה ה-11 היה כ-500 דונמים - גדולה פי שניים מכל עיר פלשתית במרחב - וגם האבנים ששימשו לבניית העיר היו גדולות יותר - עד שני מטרים לאבן - מאשר חצי מטרים בתקופות מאוחרות יותר.

      "אנחנו יודעים שתל צפית זו גת פלשתים - ביתו של גוליית - ובמשך שנים חשבנו שהאתר הגיע לשיאו במאה ה-10 לפהנ"ס", סיפר לוואלה! פרופ' מאיר, "אבל גילינו שהעיר גדולה עוד יותר ממה שחשבנו ובנויה בצורה מונומנטלית. ולכן ייתכן שבמקרא, בהקשר של גוליית ובהקשר של דמויות אחרות בגת המתוארות כענקים, הן לא באמת חיו, אלא זו היתה מיתולוגיה שהגיעה לאחר מכן, אבל השאלה איך צמחה אותה מיתולוגיה".

      ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית (אתר רשמי , פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      צילום אווירי של ביצורי גת בימי גוליית (צילום: פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית (אתר רשמי , פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      חדר עם טיח ומקום לדלת מהמאה ה-11 לפנה"ס בגת (צילום: פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)

      "רק ענקים היו מסוגלים להרים אבנים כאלו"

      לפי ספר יהושע פרק יא/22, גת היא אחת משלוש ערי הפלשתים שבהן נשארו ענקים, לאחר שיהושע הכרית אותם ברחבי ישראל: "לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ". בעקבות חשיפת גודלה החדש של העיר, מציע מאיר תיאוריה לפיה אנשי יהודה, שהגיעו לאזור אחרי שגת נחרבה על ידי חזאל, ראו את שרידיה שכללו ביצורים גדולים הבנויים מאבנים גדולות - ונתנו פרשנות שהשרידים הגדולים האלו נבנו על ידי ענקים שיכלו להזיז אבנים גדולות.

      לדבריו, הפרשנות הזו, המשייכת בנייה של אתרים גדולים לענקים אינה חדשה, ושאובה מתרבויות שונות לאורך התקופה העתיקה. "יש לנו דוגמאות לכך מתרבויות עתיקות אחרות, כמו ביוון הקדומה שבה ראו את התרבות המיקנית ואת סוג הבנייה שלה כבנייה קיקלופית (יצורי ענק דמויי אדם עם עין אחת מהמיתולגיה היוונית- ז.ר). זה נכון גם לגבי לתרבויות אחרות, למשל הפירמידות שאותן חשבו שבנו אנשים מהחלל החיצון", מסביר מאיר.

      "השרידים המרשימים של גת הן כנראה מה שהוביל למיתוס הזה, ואין לנו מקבילות כאלו בערי פלשתים אחרות", אומר מאיר. "כשחזאל הרס את העיר, חלק גדול ממנה לא יושב מחדש ולכן אנשים חשבו במשך שנים שהביצורים הגדולים היו משוייכים לענקים ושהם בלבד היו מסוגלים להזיז ולהרים את האבנים הגדולות האלו". מכאן, ככל הנראה, הסיקו תושבי יהודה שגרו בגת בתקופת חזקיה (מאה 8 לפנה"ס) ולאחר תקופת גוליית, שענקים אכן חיו בגת העתיקה.

      ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית (אתר רשמי , פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      נחרבה במאה ה-9 לפני הספירה. שער בגת, תל צפית (צילום: פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית (אתר רשמי , פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      חדר מתקופת הברזל הקדומה כפי שנחפר בגת (צילום: פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      ממצאי העיר גת הפלשתית תל צפית (אתר רשמי , פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)
      הביצורים נתגלו כגדולים יותר. ממצאים מגת במאה ה-11 לפנה"ס (צילום: פרופ' אהרן מאיר, משלחת החפירות לתל צפית/גת)