האם גוליית, הענק המיתולוגי של סיפורי המקרא, היה רק גבוה מעט יותר מכדורסלן ממוצע? כך לפחות טוענים מספר חוקרים שמתבססים על ממצאים ארכיאולוגים. גוליית מתואר בספר שמואל כלוחם פלישתי עצום שהובס בקרב על ידי דוד המלך, וגובהו היה כמעט שלושה מטרים (במקרא נאמר שגובהו של גוליית היה "שש אמות וזרת". אורכה של האמה המוזכרת בפסוק היה 5.44 סנטימטר; הזרת הייתה שווה ל־2.22 סנטימטר. אם כן, גוליית התנשא לגובה של 90.2 מטרים). אך ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מעידים כי גוליית היה למעשה בגובה של 2.38 מ' - לא בדיוק "ענק", אם כי כיוון שהמין האנושי נטה להיות נמוך יותר בימים ההם אז יתכן שגובהו היה ענק בהשוואה אל האדם הממוצע שחי אז.
לשם השוואה שחקני ה- NBA הגבוהים ביותר בכל הזמנים, מאנוט בול וגאורגה מורשאן, שניהם התנשאו לגובה של 2.31 מ'. האיש הגבוה ביותר בהיסטוריה המתועדת, רוברט וודלו, היה מגמד את גוליית כיוון שהוא הגיע לגובה של 2.72 מטרים. כך גם סולטן קוסן, מי שמחזיק כיום בתואר האיש החי הגבוה בעולם, ומתנשא לגובה של 2.51 מטרים.
חפירות באתרים תנ"כיים חושפות לעתים קרובות עדויות המצביעות שחלק גדול מהתנ"ך התבסס על עובדות שהוגזמו כדי ליצור אפקט דרמטי. כך גוליית מתואר בחלק מגרסאות תרגום השבעים בגובה של רק "ארבע אמות וזרת" שזה בערך 1.90, אבל בכל מקרה קביעת הגובה הסופי מסתבכת כיוון שעל פי גילויים אחרונים לאמה היו פירושים שונים ואורכים שונים באזורים שונים של העולם באותן שנים.
גם על פי ד"ר אלישע פרוינד "גובהו של גוליית היה בכלל כ- 190 ס"מ. (אמה = 30 ס"מ וזרת 10 ס"מ) . גם גובה זה היה באותם ימים יוצא דופן בהנחה שמרבית האוכלוסייה לא הגיעה לגובה העולה על 150 ס"מ.(ראה גם פרק ה' בבראשית, על ממדי תיבת נח: אם אמה היא כ 50 ס"מ, הרי שאורך תיבת נח היה כ- 150 מטר - כאורך משחתת ממוצעת)".
פרופ' ברגינר, נוירולוג מאוניברסיטת בן-גוריון, שחקר את הנושא של ממדי גוליית, הגיע למסקנה כי הוא סבל ממחלה המוכרת כיום כ "אקרומגליה" או "גיגנטיזם". התסמונת נובעת מגידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפרישה את הורמון הגדילה. הפרשת יתר של ההורמון גורמת לממדי גוף גדולים מהרגיל (כולל גולגולת גדולה ולעיתים מעוותת). בנוסף לכך גורם הגידול ללחץ על עצבי הראיה, דבר המביא להפרעה בשדה הראיה".
עוד ב"אסור לפספס"
ככה נראה הקרב בין דוד לגוליית?
האם אלה הממצאים שקובעים סופית מה היה גובהו של גליית?
כעת נראה שיש סוף למחלוקת לגבי גובהו - או לפחות עוד תשובה אפשרית. בחפירות שנערכו בשנה שעברה בתל א-תאפי (תל צפית), תל בקרבת כפר מנחם המזוהה כגת הפלשתית - עירו של גוליית, נחשף שער שהחומות שלו נמצאו במרחק של 2.38 מטר זו מזו - או המקבילה המודרנית לארבע אמות וזרת. הארכיאולוג ג'פרי צ'דוויק מאוניברסיטת בריגהאם יאנג ביוטה אומר כי מדובר בהוכחה אפשרית לגובהו של גוליית.
"כותבי התנ"ך רצו להמחיש את גודלו העצום וכוחו של הלוחם ולכן השוו אותו למחסום ההגנתי של גת", אמר פרופ' צ'דוויק בפגישה השנתית הווירטואלית של בתי הספר האמריקאיים למחקר המזרח שנערכה בשבוע שבעבר ב -19 בנובמבר."הסופר המקראי השתמש במידה ארכיטקטית אמיתית מאותה תקופה לתיאור גובהו של גוליית, ככל הנראה כדי להצביע על כך שהוא גדול וחזק כמו חומות העיר שלו", אמר. התיאוריה שלו התקבלה בעניין רק על ידי מומחים אחרים לחקר התנ"ך, אף שהחוקר גארי ארבינו אמר כי פרופ' צ'דוויק "יצטרך לעשות יותר מחקר כדי שזה יהיה משהו יותר מרעיון מעניין", כך דווח בדיילי סטאר. לדבריו, יש גם צורך לקבוע כי "ארבע אמות וזרת" היה ביטוי נפוץ באותה תקופה שמשמעותו גדול וחזק.
"רק ענקים היו מסוגלים להרים אבנים כאלו"
מזה 23 שנים חופר פרופ' אהרן מאיר מאוניברסיטת בר אילן בגת ובשנה שעברה הוא מצא עדויות לכך שהעיר גת היתה גדולה עוד יותר כבר לפני המאה ה-10, כנראה במאה ה-12-11 (תקופת הברזל הקדומה) כמו גם לפני סיפור דוד וגוליית שכנראה התרחש במאה ה-10. לפי הממצאים האחרונים, גודלה של גת בתקופת גוליית במאה ה-11 היה כ-500 דונמים - גדולה פי שניים מכל עיר פלשתית במרחב - וגם האבנים ששימשו לבניית העיר היו גדולות יותר - עד שני מטרים לאבן - מאשר חצי מטרים בתקופות מאוחרות יותר.
"אנחנו יודעים שתל צפית זו גת פלשתים - ביתו של גוליית - ובמשך שנים חשבנו שהאתר הגיע לשיאו במאה ה-10 לפהנ"ס", סיפר לוואלה! פרופ' מאיר, "אבל גילינו שהעיר גדולה עוד יותר ממה שחשבנו ובנויה בצורה מונומנטלית. ולכן ייתכן שבמקרא, בהקשר של גוליית ובהקשר של דמויות אחרות בגת המתוארות כענקים, הן לא באמת חיו, אלא זו היתה מיתולוגיה שהגיעה לאחר מכן, אבל השאלה איך צמחה אותה מיתולוגיה".
לפי ספר יהושע פרק יא/22, גת היא אחת משלוש ערי הפלשתים שבהן נשארו ענקים, לאחר שיהושע הכרית אותם ברחבי ישראל: "לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ". בעקבות חשיפת גודלה החדש של העיר, מציע מאיר תיאוריה לפיה אנשי יהודה, שהגיעו לאזור אחרי שגת נחרבה על ידי חזאל, מלך ארם דמשק, ראו את שרידיה שכללו ביצורים גדולים הבנויים מאבנים גדולות - ונתנו פרשנות שהשרידים הגדולים האלו נבנו על ידי ענקים שיכלו להזיז אבנים גדולות.
לדבריו, הפרשנות הזו, המשייכת בנייה של אתרים גדולים לענקים אינה חדשה, ושאובה מתרבויות שונות לאורך התקופה העתיקה. "יש לנו דוגמאות לכך מתרבויות עתיקות אחרות, כמו ביוון הקדומה שבה ראו את התרבות המיקנית ואת סוג הבנייה שלה כבנייה קיקלופית (יצורי ענק דמויי אדם עם עין אחת מהמיתולגיה היוונית- ז.ר). זה נכון גם לגבי לתרבויות אחרות, למשל הפירמידות שאותן חשבו שבנו אנשים מהחלל החיצון", מסביר מאיר.
"השרידים המרשימים של גת הן כנראה מה שהוביל למיתוס הזה, ואין לנו מקבילות כאלו בערי פלשתים אחרות", אומר מאיר. "כשחזאל הרס את העיר, חלק גדול ממנה לא יושב מחדש ולכן אנשים חשבו במשך שנים שהביצורים הגדולים היו משוייכים לענקים ושהם בלבד היו מסוגלים להזיז ולהרים את האבנים הגדולות האלו". מכאן, ככל הנראה, הסיקו תושבי יהודה שגרו בגת בתקופת חזקיה (המאה ה-8 לפנה"ס) ולאחר תקופת גוליית, שענקים אכן חיו בגת העתיקה.