את הודו אי אפשר לאכול בבת אחת, יש לטעום אותה בנגיסות קטנות ועדיף למולל אותה ארוכות כי אפשר בקלות לפספס טעמים חבויים.
הודו היא כלכלת ענק עם אוכלוסייה אדירה. היא מדינה מורכבת מאוד ונדמה שכל תייר יימצא ויתחבר שם למה שמתאים לו או לה. ומאחר שהתפריט ארוך ומגוון, הגענו אל מומבאי (לשעבר בומביי) לקראת פתיחת הקו הישיר (והחוזר) של אל על בחודש הבא, שבאמצעותו תוכלו "לבקר" במסעדה ההומה הזו בטיסה מהירה של חמש שעות וחצי מתל אביב.
הקרב על הודו: עם מי הכי זול לטוס - אל על, אייר אינדיה או ארקיע?
ותודה ל"הסכמי אברהם"
עבר הרבה זמן מאז שביקרתי בהודו בפעם הראשונה, ועד שהצליחה לאחרונה להנחית חללית לא מאוישת בקוטב הדרומי של הירח. הייתה תקופה שהדבקנו פתקיות צהובות דביקות על הלוח בפינות הישיבה בחנוית "למטייל", ליד ספרי המסע הצבעוניים של הלונלי פלאנט, ראף גיידס וכדומה. חיפשנו שותפים/ות הרפתקנים/יות למסע במזרח או דרום אמריקה, וקיווינו לטוב.
כיום הכל נמצא באפליקציות ובאינטרנט והמידע זמין ונגיש מאוד, רק דבר אחד לא השתנה - הטיסה להודו היתה ארוכה ויקרה. אל על ניצלה את ההזדמנות, שנחתמו "הסכמי אברהם" עם מדינות המפרץ ואפשר לטוס מעל עומאן וסעודיה, וקיצרה את זמן הטיסה לחמש שעות וחצי במקום כשמונה שעות לפני כן. עד עתה רק חברת התעופה ההודית אייר אינדיה הציעה טיסה בנתיב המקוצר הזה. ומאחר שמטוסי אל על יצרכו פחות דלק, יזהמו פחות את האויר, נפתחה האפשרות שהישראלים כל כך אוהבים - טיסות במחיר סביר לסופ"ש ארוך או חופשה של שבועות.
הקסם הקולנועי של הודו
מומבאי היא אחת משתי הערים בהודו (השנייה דלהי) שאל על תפעיל אליהן קווי טיסה אליהן. בדקנו מה יש לעיר התוססת הזו להציע לתייר הישראלי שזמנו קצוב וכבר מתגעגע למנת הפלאפל שלו. מלבד מקדשים קטנים, שמוקדשים לכל מיני אלים ושווקים צבעוניים, שכמותם יש בכל עיר בהודו, למומבאי יש אטרקציה ייחודית והיא עיר הסרטים גורגאון (Goregaon) או בשמו העממי בוליווד, שהפכה לשם נרדף לקסם הקולנועי של הודו.
בפארק העצום הזה שוכנים האולפנים שמפיקים עשרות סרטים בשנה. בשערי כל אולפן עומדים שומרים עם מדים חומים מגוהצים שתפקידם לסנן את העם הפשוט מהשחקנים הנערצים שמגיעים למעמד של אלים בהודו. לתייר הם פותחים את השער ובלבד שהוא חלק מסיור מתואם מראש.
לנו היה מזל להיות נוכחים בהפקת וידאו קליפ מושקע במיוחד. עשרות רקדנים בלבוש צבעוני מסנוור פיזזו למשמע הוראות בימוי, שבקעו מרמקולים בתקרה ונשמעו כמו פקודות קצרות של האח הגדול בטלוויזיה. לפני צילום כל סצנה אנשי ההפקה הבעירו קטורת ובתנועות סיבוב עדינות פיזרו שובל עשן דקיק מסביב לפסל צבעוני קטן של האל גאנש ומתחת למצלמות הקולנוע השחורות. הטקס הקטן הזה מהווה כנראה ערובה להצלחת הצילומים, הוא נלקח ברצינות רבה. מחוץ לאולפנים פזורים עשרות אתרים ובחלקן מבנים משוחזרים של מקדש, כנסייה או מבצר קטן. אלו הם תפאורות הענק שבו יצולמו סצנות פעולה שונות. האתגר של כל הפקה הוא לשוות מראה שונה לכל אתר. ההודים הם צרכנים גדולים של סרטי קולנוע, שמהווה כמו לכולנו בריחה מהמציאות ובמיוחד במקום הומה כל כך שבמבט ראשון נראה כמו ציור גועש, מין בליל צבעוני ושכבות של מחיקה וסימני שאלה.
סיורי הזריחה
אני אוהב לראות ערים קמות משינה ואין שעה יפה יותר מאשר לפני הזריחה. כדי להבין טוב יותר איך עיר ענקית כמו מומביי מסתדרת על 12 מיליוני תושביה. סוכני התיירות מאפשרים הצצה למרקם המורכב הזה של אורבנזים פקוק שקיים בו סדר במה שנראה בהתחלה כאי סדר. הם מציעים סיורי "זריחה" שעובר במקומות שונים בעיר, שבהם מתרחשות פעולות שמבטיחות המשך חיים שגרתי ותקין בעיר כמו ביקור בדוכני המזון שמציעים מאכילי רחוב לנוסעים משכימי קום בתחנות הרכבת, או האנשים המבוגרים שיושבים במרכז חלוקת עיתונים, שתפקידם למיין את העיתונים שמגיעים אליהם מבתי הדפוס בשבע ניבי שפה שונים וכל זאת לפי מראה הפונטים השונים. חלקם, אגב, אינם יודעים קרוא וכתוב.
אף שממשלת הודו מנסה להרחיב את הגישה לאינטרנט, רק לכעשרה אחוזים מהאוכלוסייה יש אינטרנט זמין, עובדה שדוחה את שקיעתה של העיתונות המודפסת שם לעומת מדינות מפותחות אחרות. את סיורי הזריחה האלו מסיימים בביקור בשוק הפרחים התוסס דאדר (Dadar), שמיליוני פרחים נמכרים בו מדי יום. הרוכלים עומדים בין ערמות ענק של פרחים צבעוניים שמופרדים מהגבעולים. רוב הפרחים נמכרים למבקרים במקדשים או לקישוט שערן של הנשים באירועים חגיגיים שונים.
הזמן הודי, הפאר אנגלי
כשרוצים להרגע מהמולת השווקים, תמיד אפשר להרגיש קולוניאליסט ולבקר באזור הקאלה גודה (khal Ghoda), שהאנגלים בנו בזמנו במעין מתחם מבודד להזכיר להם את הבית. אפשר לראות שם מבנים עם מאפייני אדריכלות גותית מרשימה, פארקים ומוזאונים שביניהם שוכנים בתי קפה מרשתות ביו לאומיות מוכרות ומסעדות שף שונות.
אפשר לסיים בביקור במלון הטאג' מאהל הידוע ששיכן בחדריו יידועי עולם, לשבת בבית הקפה בקומת הלובי ולקוות שהסנדוויץ' שהזמנתם יגיע בזמן. לנו זה לקח שעה ו-40 דקות. הזמן הוא הודי, הפאר אנגלי. שאנטי שאנטי.
אל על תפעיל שש טיסות שבועיות להודו החל מה-29 באוקטובר: ארבע טיסות שבועיות ישירות למומביי, ושתי טיסות שבועיות ישירות לדלהי. מחיר החל מ-399 דולרים (בדקנו באתר וזה המחיר לטיסה עם טרולי, תיק גב וארוחה).
הכותב היה אורח של חברת אל על ומשרד התיירות של הודו במומבאי.