חאניה בכחול-לבן: אל היעד הקסום בכרתים - מעכשיו בטיסה ישירה

יש מקומות ששימוש היתר בהם עושה להם עוול ושוחק את ערכם התיירותי. כרתים, למשל, היא כבר שנים אחד מיעדי הנופש הגנריים. שמה מודבק בעמוד הבית של כל סוכנות נסיעות ישראלית. אפשר להבין את זה - היא קרובה, גדולה דיה כדי להכיל כמות יפה של תיירים והיא בעיקר זולה - מפלט נוח לסימון וי על החופשה המשפחתית. הבעיה: היעד "הרקליון" (או כמו שאבא שלי קורא לה - הרקוליון), כבר נשמע המוני מדי, והמוני זה לא כיף.

חאניה העתיקה, הממוקמת כ-150 ק"מ מערבית להרקליון, גדושה במורשת היסטורית ומושכת תיירים מכל העולם. הישראלים, שפוקדים בהמוניהם את יוון בכלל ומזרח כרתים בפרט, החלו לגלות ביקוש גם בצד הזה של האי. זה לא שחאניה התגלתה אתמול, בעבר היו פשוט לוקחים רכב ונוסעים שלוש שעות מקצה לקצה, אבל זו לא נסיעה פשוטה והצורך בטיסה ישירה הפך להכרחי. בשנים האחרונות הוציאו מספר חברות זרות טיסות לחאניה בקיץ, והשנה הפכה ישראייר למובילת הטרנד, כשחנכה את טיסת הבכורה שלה ביום שישי הראשון של יוני. הטיסות של ישראייר יוצאות בבוקר יום שישי ואחר הצהריים ביום שני - מושלם לסופ"ש ארוך.

בארץ שרר באותו יום, ה-2 ביוני, שרב חולני, הפסקות חשמל עוררו תחושת אפוקליפסה. זה היה זמן מצוין לברוח. עלינו על המטוס וכעבור פחות משעתיים נחתנו בחאניה, לא לפני שהספקנו להתרשם מציבור הנוסעים - קהל שקט ובוגר, שמשגר רמז ראשון לכך שלא מדובר ביעד למסיבות רווקים והוללות. לא ייאמן שלאחר זמן כל כך קצר של טיסה פגשנו במזג אוויר הפוך ב-180 מעלות, או אם לדייק, 17 מעלות וגשם שוטף, משל אנחנו באמצע דצמבר.

נכנסנו לטרמינל, ככל שניתן לקרוא כך למחסן הזה שהוזרקו לו סטרואידים והפך לאולם קבלה לנוסעים, מקום שמעורר געגועים לשדה התעופה הישן של אילת. כדי להמתין למזוודה שלכם אתם צריכים בשלב ראשון לנחש על איזה מסוע היא, כי מסכים שמסמנים לכם היכן להמתין פשוט אין. אם זה לא היה מצחיק זה היה... בעצם, עזבו, זה לגמרי מצחיק.

הגשם השוטף פסק ועד מהרה עלתה הטמפרטורה בכמעט עשר מעלות. ככלל, התנודות במזג האוויר די נפוצות כאן, אם כי בשיא הקיץ זה פחות ישנה - זה ינוע בין "חם מאוד" ל"חם מאוד מאוד". התמקמנו בריזורט איסלה בראון (Isla Brown Chania), הריזורט החדש של רשת בראון. ישראייר נכנסה שותפה בבתי מלון וריזורטים מחוץ לגבולות ישראל, ביניהם מלון זה שבחאניה ברמת חמישה כוכבים. קשה להאמין שרשת בראון הישראלית, שהחלה את דרכה לפני פחות מ-15 שנה כמלון בוטיק קטן בתל אביב, חולשת כעת על עשרות בתי מלון בקפריסין, קרואטיה, יוון ובארץ.

לאחר שפתחה בשנה שעברה בקורינתיה שבפלופונז את המלון הראשון תחת מותג העל Isla, בראון חנכה את המלון השני בקטגוריה בחאניה. הרבה גאוות ישראליות התגלו בעבר כקליפה ריקה, אבל למרבה השמחה הרושם הראשוני הוא שפה יש הבטחה שנועדה להתקיים - המלון מוקפד ומציב סטנדרט גבוה. כשתסתיים תקופת ההרצה הוא יהיה עוד יותר טוב, אבל כשתסתיים תקופת ההרצה המחיר גם יאמיר פלאים. המבין מביניכם בהחלט יבין.

• יוני: החל מ-3,000 שקל
• יולי: החל מ-3,200 שקל
• אוגוסט: החל מ-4,000 שקל
• ספטמבר: החל מ-2,500 שקל
• אוקטובר: החל מ-2,500 שקל

המלון ממוקם בסטברוס (Stavros), כפר המרוחק כ-15 ק"מ מחאניה. אם אין לכם רכב, על מנת להגיע לעיר תוכלו לעלות על שאטל (2 יורו) שמגיע בתדירות מאוד נמוכה או להזמין מונית (30-40 יורו לכיוון, תלוי בכושר המיקוח שלכם). אופציה נוספת וגם המועדפת בעיניי היא לשכור רכב. ככלל, לא משנה לאן ביוון אתם מגיעים, זו מדינה שצריך להרגיש כל צעד ושעל בה, קל וחומר באזור הזה של חאניה. גם אם השכרת רכב היא לא סיפור זול, כדי למצות את האזור שבו אתם נמצאים עדיף להיות ניידים. וכן, יש לכם גם את האפשרות לוותר על כל המסביב, לגור במרכז וללון בחאניה עצמה, על כל היתרונות והחסרונות שטמונים בכך.

הגענו לעיר. הבה נדבר קצת על ההיסטוריה של חאניה, על בית הכנסת העתיק שלה... סטופ, סטופ. אם אתם רוצים לקרוא על דברים משעממים, לכו לוויקיפדיה, אנחנו כאן כדי ליהנות ולא לחפור על מונומנטים היסטוריים. באופן כללי, הרחוב המרכזי בחאניה מזכיר שילוב בין הטיילת של נתניה לאלנבי בתל אביב. לא מבריק, אבל פנייה קטנה לסמטאות תשלח אתכם לעיר העתיקה, ושם מגיע השוס האמיתי - רחובות צרים, כיפיים ומגניבים, גדושים בחנויות ומצב רוח טוב.

כבכל מרכז תיירותי, המחירים פה לא זולים. אולי לא יקר כמו בישראל, אבל מציאות אמיתיות תתקשו להשיג כאן. הגישה של המוכרים המקומיים היא זו שעושה את ההבדל. אני לא זוכר מתי נתקלתי באמירה כמו "אם אתה לא שלם עם זה אל תקנה. עדיף לקנות רק משהו שאתה באמת רוצה", מצד אנשים שהתפקיד שלהם הוא להכניס כסף לעסק. לעתים תהיתי אם זו לא תחבולה, הרי עם כל הנחמדות הזאת אני חייב עכשיו לצאת עם משהו. ואכן יצאתי עם משהו. הפסיכולוגיה ההפוכה ניצחה בגדול.

קשה להחליט מתי חאניה יפה יותר - בשעות היום, תחת אור השמש השוזף את החומות המהממות שלה, או בלילה, כשהטברנות והברים נפתחים והשמחה הופכת להיות גדולה יותר. לכולנו יצא לראות נחילים של אנשים בנמל תל אביב, באתונה, בקרקוב ובסופיה, אבל משהו בחאניה מרגיש חופשי ונכון יותר. ואולי אני סתם רומנטיקן.

ועכשיו, לשאלת השאלות: מה תוכלו לקבל באזור חאניה?

חופי הטורקיז של יוון עשו להם שם וחאניה אינה נבדלת מהם. מחוץ לעיר יש שניים שבולטים במיוחד ועוררו אפילו בשונא ים כמוני את החשק לטבול. האחד הוא קלאתאס (Kalathas), חוף מהפנט שופע לגונות. השני הוא סטאברוס ביץ' (Stavros Beach), שלא בכדי קיבל את השם "חוף זורבה" - זהו החוף מהריקוד המפורסם של אנתוני קווין ב"זורבה היווני" (קלאסיקה או לא, ניסיתי פעם לראות את השעמומון הזה. לא שרדתי). החוף הזה זורק לימים אחרים, ולי אישית הזכיר דווקא את התמונה המפורסמת מ"בארטון פינק" של האחים כהן. רוצה לומר - לא משנה מה יקרה, ברגע שהוא יתגלה לנגד עיניכם הוא יצית בכם משהו. לראות ולבכות, איי שיט יו נוט.

Kournas Lake - האגם המפורסם והנהדר הזה שוכן כשעה נסיעה מחאניה, על גבול רתימנו, אבל שווה בהחלט להגיע אליו (אמרתי לכם שצריך רכב). המים מתמזגים בשלמות לנוף ההררי, והמקום הזה מרגיש כמו האח הבוסרי של האלשטאט, העיירה האוסטרית הקסומה שמעטרת את שומר המסך שלכם - אולי קצת פחות מרהיב, אבל הרבה יותר חם ומעניק חוויה מושלמת.

ארגירופולי - בכפר הקטן הזה, הסמוך לקורנאס, יש פלגים חביבים שמתוכם תוכלו לשתות מים צוננים ומרעננים היישר מהטבע. הטברנה Athyvoles נחשבת לאחת הטובות באזור חאניה ולא בכדי - האוכל מעולה, חוויית הישיבה נעימה והם מציגים לראווה את הצלייה האיטית של נתחי הכבש שזה עתה שחטו. מראה פחות מלבב, אבל ככה זה בבלקן - מבחינתם זה קסם. מומלץ בהחלט, ובלבד שאתם לא צמחונים.

פארק המים Aqua Creta Limnoupolis - עדיין לא הומצא פארק מים שלא נתקע בניינטיז, וזה של לימנופוליס לא ממש שונה מהמימדיון או מימית ספארק, בהבדל אחד - המחיר. הוא עולה 23 יורו לראש, כשילדים עד גיל 5 נכנסים בחינם. בארץ מדובר ב-130-150 שקל ותשלום על ילד מעל גיל שנתיים. בהחלט מקום נחמד ומשתלם כלכלית, שמספק תמורה מלאה לכסף.

שיט בחאניה - ניתן לעלות בעיר העתיקה על סירה עם רצפה שקופה. המחיר - 15 יורו לשעה או 25 יורו לשלוש שעות וחצי. משתלם בענק.

העיר העתיקה מלאה בשדרות של חנויות, שהבולטת שבהן היא "שדרת הנעליים" - ניחוח של עור נודף ממנה ובכל חנות הסחורה היא hand made יחד עם שבועה של המוכר/ת ש"זו חנות של המשפחה שלי, כבר כמה דורות". להאמין? לא להאמין? למי אכפת, זה נראה טוב ומריח איכותי. מחוץ לעיר העתיקה, במרחק ברדיוס של כמה מאות מטרים, תמצאו חנויות מודרניות יותר כמו ספורה, בנטון, H&M וזארה, יחד עם חנויות מותגים נבחרים כמו Boss או Gant. המחירים בהתאם.

אם אתם חושקים בשמן זית, דווקא בחנויות שמובילות ללייק קורנאס יש מגוון מעולה במחירים אטרקטיביים, הכי טובים שראיתי באזור. ומה לגבי יין? במנזר וינוליו, המרוחק כ-10 דקות נסיעה מסטברוס, יש חנות משובחת של יינות יווניים, הכוללת גם אפשרות לסדנת טעימות. מומלץ לחובבי מקומות ימי-ביניימיים, המזכירים את הכפרים העתיקים של טוסקנה. מחיר היין הממוצע, אגב, הוא 13-15 יורו לבקבוק.

בשווקי האיכרים לא הספקתי לבקר, אבל שווקי איכרים נוטים להיות החיים עצמם. בעיר יש מספר שווקים, אחד מהם פתוח רק ביום שני, האחרים ארבעה ימים בשבוע. עקבו, התעדכנו וצאו לספוג ירוק.

צאו, צאו. יש הרבה שמחה וכיף וירוק פה.

הכותב היה אורח ישראייר ורשת מלונות בראון