מסע בעקבות טורפי העל של האוקיינוסים

לקראת חודש נובמבר אני מתחיל לעקוב אחר פעילות ספינות הדיג שנמצאות באוקיינוס האטלנטי, בפתחם של הפיורדים הנורבגיים. כניסתם פנימה לפיורדים תצביע על העומד להתרחש.

מדי חורף להקות של דגי הרינג (מליחים) נודדות מלב האוקיינוס לקרבת החופים, על מנת להתרבות. האורקות, לווייתני קטלן, לצד לווייתנים רבים נוספים ישנו את מסלולם ויתורו אחר אותן להקות דגים לתוך הפיורדים הציוריים של המדינה הסקדנדינבית ויספקו מחזה עוצר נשימה וייחודי לאזור זה בעולם.

קו החוף המפורץ של נורבגיה הוא אולי אחד המקומות היחידים בעולם, בהם ניתן לחזות מקרוב במאות אורקות ביחד, בסביבתם הטבעית. במהלך השבוע זכינו להפליג כל יום לצידם, להתבונן בהתנהגות החברתית של בעלי החיים המופלאים הללו, לראות כיצד האמהות מלמדות את הגורים שלהן לצוד ולשרוד, והשיא היה כאשר נכנסנו איתם למים וזכינו לתעד את שיטת הציד הייחודית, ששמורה רק לאורקות של נורבגיה.

המסע מתחיל בשלוש טיסות דרך אירופה אשר מסתיימות בעיר טרומסה אשר ממוקמת כ-344 קילומטרים מצפון לחוג הקוטב. עם ההנמכה לנחיתה, הקברניט מכריז באדישות: "נוסעים יקרים, אם תסתכלו לימינכם תוכלו ליהנות מהזוהר הצפוני...". במהרה יתברר לנו שנחתנו לתוך סערה גיאומגנטית מהחזקות שחוו ב-20 שנה האחרונות - תופעה הנגרמת בכדור הארץ, כתוצאה מהתפרצות סולארית בשמש! ברגע שהגענו למלון יצאנו החוצה לחלקו האחורי הפונה לנמל ופשוט נדהמנו לראות את שמי העיר "מתפוצצים" וצובעים הכל בירוק בוהק ועוצמתי, שנראה מכל כיוון בשמיים.

לקראת שעת ערב עלינו ל"אקספלורר", האנייה שתהפוך לביתנו בשבוע הקרוב. בבוקר התעוררנו עם הזריחה לנופי הפיורדים בגווני הוורוד-כתום האופייניים לחורף והתחלנו לחפש את האורקות לראשונה. לאחר זמן קצר כרזו בספינה: "חברים, אורקות לפנינו, גשו להתארגן...". באותו הרגע עוברת צמרמורת בכל הגוף והחיוך נתקע על הפנים: זה קורה! יש סיכוי לפגוש בלהקה!

ההתארגנות כוללת לבישת שכבת ביגוד תרמי מחממת, מעליה חליפה "יבשה" אשר תשמור על גופנו יבש ומבודד, מכיוון שטמפרטורת המים עשויה לרדת עד ל-3 מעלות בחוף הנורבגי. וכמובן כפפות עבות וכובע צלילה.

כעת נשאר רק לרדת לסיפון ולהמתין לירידה לסירות הגומי שיקחו אותנו קרוב ככל הניתן ל"משפחה" - להקת האורקות. סוף-סוף מתקבל האישור שהאורקות אכן מתקרבות אלינו ואפשר לרדת בשקט למים. אנחנו מתארגנים בדממה ומחליקים בשקט מדופן הסירה על מנת שלא להבריח את הלווייתנים. ברגע אחד אנחנו מבחינים במשפחה המונה שבעה פרטים שעוברת מתחתנו. איזו פתיחה נפלאה למסע!

החורף הנורבגי הוא בלתי צפוי וכל בוקר עשוי להיראות שונה לגמרי מקודמו. הבוקר השלישי למסע נראה אחרת לגמרי. רוחות עזות של כ-40 קשרים (!) וגלים של כ-3 מטרים מנעו מאיתנו לשחות עם הלווייתנים באותו היום. בדיוק כש"ירדנו מכוננות" והתיישבנו לשתות מרק חם בסלון הספינה, הגיחה להקה ע-נ-ק-י-ת של כ-30 לווייתנים גדולי סנפיר מול הספינה. הלווייתן גדול הסנפיר, בשונה מהאורקה, הוא אינו טורף, אלא מסנן בעלי חיים זעירים מהמים, כמו מרבית הלווייתנים הגדולים. הלווייתנים הצעירים שבחבורה החלו בתרגילי אקרובטיקה וקפיצות ענק מעל פני המים, שלא השאירו אף אחד מאיתנו אדיש. העוצמה של הטבע והעובדה שהוא כל פעם מפתיע מחדש - זה מה שכל כך מושך ומרגש אותי בטיולים הללו. ברגע אחד תחושת אכזבה או תסכול מתהפכת לגמרי לרגעי שמחה ואושר טהור שקשה לתאר במילים.

 

התעוררנו בבוקר הרביעי למסע למזג אוויר נפלא; השמיים נצבעו באינסוף צבעים, הים היה רגוע לגמרי ובמהרה מצאנו עצמנו שוב בסירות הגומי מפליגים אל עבר להקת האורקות התורנית. במרחק של כ-100 מטרים מבחין רועי, אחד החברים בקבוצה, בהתנהגות מעט שונה של האורקות ומצביע אל עבר נהג סירת הגומי. הלהקה יחסית במקום ונדמה כי אנחנו צופים בשיטת הציד שנראית לרגע כמו אזור מלחמה. מאות השחפים אשר חגו מעל חיזקו את התחושה שאנחנו עדים לתופעה שלא דמיינו שנזכה לחוות.

הלהקה המיומנת הזו פיתחה טקטיקת ציד שאותה היא מעבירה מדור לדור. תחילה הם מקבצים את דגי המליח (הרינג) לעיגול גדול המכונה, בתרגום חופשי - "כדור פתיון" (Bait ball) על ידי כך שהם מקיפים אותם, מתהפכים על הגב ובעזרת הבטן הבוהקת שלהם שמצליחה לבלבל את הדגים הם גורמים להם להתכנס לצורת כדור. בשלב השני הם יתנו מכת זנב שתהמם את הטרף ומכאן הדרך לסעודת מלכים קצרה ביותר.

ברגע הכניסה למים אנחנו מבחינים מיד בחלקי דגים בכל מקום, ונדמה שאנחנו מתקרבים לאקשן. הדופק על 200, וההתרגשות בשיא. אנחנו מתקרבים. פתאום אורקה באורך של כתשעה מטרים, עם סנפיר גב באורך שני מטרים חולף על פנינו במרחק נגיעה. הוא בדרך לסעודה.

ברגע אחד נחשף בפנינו כדור ענק בקוטר של עשרות מטרים אשר מורכב מאלפי דגי הרינג שצופפו ביעילות לטובת האכילה מוקפים בכעשרה לווייתנים שמתהפכים על הגב, מצליפים בזנב, עולים לפני המים וצוללים חזרה כדי ליהנות מהטרף הקל. ווואאאאווווו איזה מחזה משוגע! נשארנו במים במשך כמעט שעה, בוהים ברגע הנדיר הזה, שנראה כמו סצנה שלקוחה מסרט בדיוני.

הייתי משוכנע שכבר כמעט ראיתי הכל מתחת למים, אך ללא ספק המחזה הזה לימד אותי שאפשר לבכות מהתרגשות גם מתחת למים. האלגנטיות והאינטלגציה, לצד העוצמה האדירה בה הם נעים במים גורמת ללב להחסיר פעימה. זה ללא ספק אחד הרגעים שיחרטו אצלי עמוק בזכרון.

טיולי טבע אשר מאפשרים הצצה מקרוב להתנהגות בעלי החיים הפראיים ביותר בעולם, הפכו לנגישים לקהל הרחב בשנים האחרונות ולמעשה כל אחד יכול. בין אם מדובר בטיול יבשתי רכוב ביבשת אפריקה שבו תוכלו לצפות באריות שצדים זברה, למשל, ובין אם תפליגו לאיי טונגה המרוחקים באוקיינוס השקט שם תוכלו לצפות בלווייתני גדול הסנפיר מתקבצים להם בעונת ההזדווגות ותוכלו לשחות במרחק מטרים ספורים לצד אמא וגור לווייתנים - האפשרויות הן רבות ומופלאות, ואת הכל אפשר לחוות בתנאי נוחות, עם ספינה ברמה גבוהה, ולודג'ים מפנקים.

באופן דומה, למסע הזה הצטרפה אליי קבוצה נפלאה של אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא אהבה לים, לטבע והחלום מגיל ילדות לצפות באורקות מתחת למים. במהלך הטיול עוברים את ההדרכה הדרושה על השימוש בחליפה יבשה וכיצד לרדת ולעלות מסירת הגומי לים, וחזרה.

אלון צנגוט הוא צלם תת-ימי, ומארגן הרפתקאות צלילה וטבע ליעדים בכל העולם במסגרת קבוצת "הגמל המעופף" שהקים