בשם הפיתוח: מצרים תפגע באתר המקראי של הר סיני וסנטה קתרינה

רוב הישראלים שמעו או ביקרו במנזר סנטה קתרינה שבחצי האי סיני, אבל המנזר המפורסם הוא רק חלק זעיר בשמורת טבע רחבת ידיים, המשתרעת על פני יותר מ-4,200 קמ"ר, ומהווה מקום מקלט בטוח בעבור מאות מיני בעלי חיים - כולל נמרים בסכנת הכחדה חמורה. כעת, עולים חששות שהמרחב הבלתי מופרע של שמורת טבע סנטה קתרינה, יינזק באופן בלתי הפיך בשל פרויקט פיתוח ממשלתי אדיר, הכולל הקמת מאות מבנים חדשים.

בין שפע ערכי טבע במקום, שמורת הטבע כוללת גם את ההר שבו על פי האמונה הנוצרית קיבל משה רבנו את לוחות הברית, הלוא הוא "הר סיני", הקרוי בפי המוסלמים גם ג'בל מוסא (הר משה). לצד פסגתו, מצוי גם המנזר הנוצרי הקדום מסוגו בעולם, הלוא הוא מנזר סנטה קתרינה, שאף הוכרז בשנת 2002 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

זהו אחד האזורים הבודדים בעולם הנערץ על ידי מוסלמים, נוצרים ויהודים, וכן המקום שבו ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, בתקווה להתפלל לצד מנהיגים יהודים ואיסלמיים עם הכניסה לאלף החדש.

כאמור, זהו גם ביתם חיות בר נדירות, בהם Sinai Baton Blue, אחד הפרפרים הזעירים בעולם, המתגורר רק באזור זה. בעלי חיים נדירים נוספים כוללים מיני כגון נמר המדבר (מין שהיה בעבר מצוי גם במדבר יהודה ובנגב, אך נכחד מנופי ישראל) וכן יעלים וקרקלים.

הפרויקט החדש של ממשלת מצרים מאיים על מינים אלו ורבים אחרים, כאשר התכנון כולל בניית חמישה בתי מלון, אולם מופעים, מרכז כנסים, רחבת אירועים תחת כיפת השמים, מוזיאון ומרכז פעילות לנוער. כל אלו - במרחק של קילומטרים ספורים מההר הידוע.

אתר החדשות הבריטי inews מדווח ששרים שרואיינו לצורך העניין, מסרו שהמיזם החדש נועד להוסיף לאזור מתקנים תיירותיים ובכך גם לקשר את האזור לשארם-א-שייח', המהווה אתר תיירותי פופולרי במרחק של כ-80 ק"מ בלבד מסנטה קתרינה. שארם צפויה לארח את ועידת האקלים העולמית COP27 שתיערך בנובמבר הקרוב.

השלב הראשון של הפיתוח אמור להסתיים עוד החודש, בעלות של ארבעה מיליארד לירות מצריות (713 מיליון שקלים). עם זאת, נזירים המתגוררים במנזר סנטה קתרינה טוענים, כי לא קיבלו כל מידע מקדים או התראה לפני שעובדי הבנייה של הפרויקט הגיעו לשטח. דובר המנזר אמר כי "הנזק שיגרם יהיה בלתי הפיך".

עוד דווח כי גם גישתה של הממשלה המצרים לקהילה הבדואית המקומית הפכה למקור נוסף למחלוקת. בני שבט הג'בליה המקומי, הידוע גם בכינוי "שומרי קתרינה הקדושה", אכלסו את האזור מאז שהקיסר הרומי יוסטיניאנוס בנה את המנזר לפני 1,400 שנה. כעת הם מספרים כי הדחפורים עלו על בתיהם ועל בית הקברות המקומי שלהם, ללא כל הודעה מראש.

פעילה חברתית מקומית, שהעדיפה להישאר בעילום שם מחשש שיאונה לא רע, אמרה כי "נוף ביתם משתנה באופן בלתי הפיך. הישרדות התרבות הבדואית אל מול הדרה חברתית היא עניין מדאיג מזה עשרות שנים. הפיתוח הנוכחי מאיים להיות המסמר האחרון בארון הקבורה שלה". מקורות בשבט הוסיפו כי אינם מעוניינים להתנגד להמשך עבודות הפיתוח הצפויות, מחשש לנקמה בהם.

דובר הממשלה המצרית אמר כי הפרויקט ימקסם את הערך הארכיאולוגי, הסביבתי והדתי של האזור. "יש לספק שירותים לכל המבקרים במקום הייחודי הזה, תוך שמירה על האופי הסביבתי והנופי".

עם זאת, מומחים למורשתו של האזור, כמו גם קהילות מקומיות, קוראים להתערבות בינלאומית כדי לבלום את הפרויקט לפני שייגרם נזק נוסף. איש השימור ג'ון גריינג'ר, שסייע בהקמת שמורת הטבע בשנת 1992, אומר כי "אני מזועזע ממה שקורה לאזור". ג'וזף הובס, פרופסור אמריקאי לגיאוגרפיה שחיבר ספרים על האזור, מאמין כי פעולות הממשלה עלולות לעורר סכסוך עם הבדואים. "מה לדעתם תהיה התוצאה? שהם יהיו מאושרים? ידחקו אותם והם עומדים להפוך ליותר ויותר נואשים ועניים מאי פעם, מאחר שהם נושלו (מאדמתם)", אמר. "מנזר סנטה קתרינה, הר סיני, הכפר שבו מתגוררים הבדואים - כל השטח הזה הוא חלק מהאתר. אחד התפקידים המוטלים על ממשלות שבתחומיהן מצויים אתרי מורשת עולמית, הוא שהן שומרות על הערכים הקשורים לאותם אתרים. כעת הם פשוט משליכים זאת".

העיתונאי והתחקירן המצרי מוהנד סברי, מציין את העניין האישי שהפגין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בפרויקט, אך טוען כי מדובר בטעות. "מקור המשיכה של סנטה קתרינה נובע מהעובדה שזהו מרחב בתולי לחלוטין. אין לך מלונות מפוארים, ואת כל השירותים - אתה מקבל אתה מקבל מהתושבים המקומיים. רוב המבקרים באזור הם תיירים דתיים שמעוניינים לברוח מהמקומות התיירותיים הרגילים לטובת משהו שקט יותר. הפרויקט נוגד לחלוטין את ההיגיון של סנטה קתרינה, שהופך אותו למקום תיירותי מובהק במצרים. זו נקודה שאין כמותה על כדור הארץ".