היום הקצר בשנה זורח על הר כרכום שבהר הנגב. השמש שולחת קרני חורף מלטפות אל עבר 12 המצבות הניצבות למרגלות הר השולחן המיוחד. המדבר אפוף מסתורין והאווירה מחשמלת. עשרות אנשים מטפסים אל ההר ומתמקמים מול המצוק. מעבר לוואדי, פעור סדק במצוק ההר ובדיוק בשעת הצהריים קרני אור "מדליקות את סלע" ושולי הסדק נדמים כבוערים לשעה ארוכה. הר כרכום, הוא הר מסתורי גם ללא תופעת ה"סנה הבוער".
פרופ' עמנואל ענתי, חוקר בינלאומי ומומחה לציורי סלע, גילה את ההר וחפר את אתריו מעל 30 שנים. ההר מרושת בציורי סלע שלחלקם זיקה לסיפור יציאת מצרים התנ"כי, מקדשים מסתוריים, גיאוגליפים, כלי צור מרשימים ועוד. פרופ' ענתי מספר, כי אחרי ביקורו הראשון בהר לא זכר היכן ממוקם וחיפש אותו בכל פעם שהגיע לישראל מארץ המגף, שם הוא מתגורר. מסע החיפוש הסתיים כשענתי הצעיר, מיובש אך מסופק, שמע על ההר מעין מוזיקה מסתורית.
היום יש לו, כמובן, הסבר הגיוני למנגינה המתעתעת - הרוח השורקת בסדקי הסלעים על ההר. אך אי אז, גם החוקר הצעיר התרשם ממה שאנו קוראים לו בהר הנגב: המסתורין של המדבר.
סלע ציורנו
את ציורי הסלע הנפוצים בהר הנגב סקר ענתי כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הציורים הללו, שהינם בעצם חרוטות סלע ולא ציורים, מכילים דמויות אדם, סצנות ציד מרהיבות, שלל יעלים, נמרים, זאבים, ראמים, עקרבים ועוד בעלי חיים שחלקם כבר נכחד מן העולם. מתקופות אחרות, קיימות בחרותות גם כתובות מתקופות שונות ואף סמלי שבטים מקומיים. אבל בין חרותות הסלע קיימים גם קווים ומעגלים, מסתוריים, שהינם, ככל הנראה, סמלים פולחניים.
ד"ר עוזי אבנר, ארכאולוג ותיק נוסף המתחקה אחר אתרי פולחן בנגב, חוקר את משמעויות הסמלים המעניינים. קיימות בהר הנגב חרוטות סלע, שיש המוכנים להישבע כי מייצגים דמויות מהחלל. החרותות המסתוריות כנראה שימשו לצורך סיפורי פולחן והנצחת מיתוסים, ועד היום קשה מאד לתארך אותן והחוקרים מתמודדים עם העניין בדרכים מגוונות.
בנגב בכלל ובהר הנגב בפרט, קיימים אתרים ארכיאולוגיים רבים מתקופות שונות. ההר הגבוה, הינו מדבר קר ולעיתים מושלג, ארץ של צמחיית מדבר, פריחות נהדרות, אלות אטלנטיות מפתיעות ושלל שרידי אדם מכל התקופות - מימי האדם הקדמון ועד ימינו. בין שלל אתרי ההתיישבות העתיקים, המצודות, בורות המים והחוות קיימים גם אתרים שהחוקרים עדיין תוהים על קנקנם ולא תמיד ניתן להסבירם.
אחת התופעות המרתקות בהר הנגב הינה שרידי קברים עתיקים ומסתוריים - הטו?מולי. מדובר בגלי אבנים גדולים, שלדעת החוקרים שימשו כקברים עתיקים בתקופת הברונזה. כולם מסכימים כי גלי האבנים שימשו לקבורה, אך ב-80% מהקברים שנפתחו על-ידי ארכיאולוגיים לא נמצאו שרידי עצמות.
מסתורי קו ה-K
הר רמון, המתנשא לרום של 1,037 מטרים מעל פני הים, הוא ההר הגבוה בנגב. על פסגתו פזורים טומולי, קברים עתיקים ומצבות. לא רחוק מפסגתו יש תצפית מרהיבה אל מכתש רמון ועליה אנדרטה לנספי אילן רמון ומעבורת הקולומביה, מה שמוסיף לאווירת המסתורין.
אבל חדי העין, שיביטו מפסגת ההר צפונה אל עבר הר רומם הסמוך, יצליחו לראות קו אבנים נמוך, המשתרע בין שתי הפסגות, חוצה ואדיות, מטפס על שלוחות. קו ה-K אינו גדר או תעלת מים, או כל מבנה מוכר מהאזור. הוא פשוט קו מסתורי שעד היום לא ברור מה תפקידו. החוקרים שסקרו את האתר, ביניהם ד"ר מרדכי היימן פרופ' סטיב רוזן והארכאולוג אלי כהן ששון, יודעים לתארך גם אותו לתקופת הברונזה, אבל לא לומר בבירור למה שימש. כנראה שמורה הדרך יגאל גרנות, ממדרשת שדה בוקר, היה הראשון שהציע כי הקו המסתורי פונה אל השמש השוקעת ביום הקצר בשנה.
סוד נוסף ששווה לגלות במדבר הגבוה, הוא דווקא סוד בוטני. כאשר העיניים מגלות אותו לראשונה, הן מסרבות להאמין: עץ מרשים ונישא בעל נוף רחב ידיים באמצע המדבר. ולפני שמספיקים לשפשף עיניים - מופיע עוד אחד. בקיץ עלווה ירוקה ומרעננת של עלים מצננת את ההולך במדבר ובחורף, כאשר האלות בשלכת, דולקים על ענפיהם עפצים אדומים דמויי אלמוגים המשווים לעץ מראה מכושף.
עצי האלה לא סתם יוחסו לאלות האטלנטיות קדושה, בטח במדבר. שימור השם "אלות" מסגיר את הפולחן הקדום תחת העצים הללו, ועד ימינו הבדואים שומרים על האלות ויש אף המייחסים להן קדושה. בנחל צין, קיימת אלה אשר אינספור בדים צבעוניים קשורים על ענפיה. ללמדנו שהמסתורין של המדבר מרתק את תושביו עד היום.
ב-19-18 בדצמבר יתקיים "כנס המסתורין של המדבר" במצפה רמון, שיכלול הרצאות, סדנאות וסיורים להר כרכום עם מיטב החוקרים והארכאולוגים.