האם נחשף המקום שבו נבנה עגל הזהב המקראי?

בסרטון - האם כאן נמצא הר סיני המקראי?

חוקרי המקרא סבורים שמצאו את האתר שבו ניפץ משה רבנו את לוחות הברית, אחרי שהבחין בבני עם ישראל חוגגים סביב עגל הזהב. מומחי הקרן לחקר תומאס הקדוש (DTRF) הציגו עדויות המצביעות לטענתם על המקום שבו אירע האירוע המקראי, כשהממצאים החדשים שלהם מתווספים למחקר מתמשך על איתור מיקומו האמיתי של הר סיני המקראי. במחקרם מצאו החוקרים עדויות לכך שהר סיני הוא ג'בל אל-לווז, הנקרא גם הר השקדים, שבערב הסעודית, סמוך לגבול עם ירדן. כעת הם מחזקים את הטענות, כשאתר סמוך למרגלות ההר נראה לטענתם כמו המקום המושלם לבניית עגל הזהב - ואם זה לא מספיק, ציורי חרטומים של עגלים נמצאו על מספר סלעים במקום.

לפי הסיפור המקראי בספר שמות פרק ל"ב, משה עלה על הר סיני למשך 40 ימים לאחר קבלת עשרת הדיברות במעמד הר סיני - כדי לקבל מה' את התורה ואת לוחות העדות. כשחזר למחנה, מצא את עמו חוגג וסוגד לעגל הזהב. או כפי שנכתב - "וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַה' מָחָר. וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".

בזמן שמשה היה על ההר וקבל את לוחות הברית, שלח אותו אלוהים לרדת מן ההר אל העם: "לֶךְ-רֵד - כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות, ל"ב, ז'). כאשר משה ירד מההר, מצא את העם חוגג ועובד לעגל הזהב. בזעמו שבר את לוחות הברית בתחתית ההר, לאחר מכן הודה לו אלוהים על כך, לאחר מכן החל העונש לעובדי העגל, משה שרף את העגל וטחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו. בנוסף הוא אסף אליו את בני לוי, אשר לא עבדו לעגל, והורה להם להרוג את כל אלו שכן עבדו לעגל. מספר ההרוגים היה 3,000 איש, כאשר בנוסף מתו מספר לא ידוע של אנשים במגפה, וכן על ידי שתיית המים.

המומחים טוענים שמצאו את האתר הפוטנציאלי בערב הסעודית והוא תואם לסיפור המקראי. ריאן מאורו וחוקריו, סיפרו כי מצאו עדויות ל"פלטפורמה הגבוהה" שעליה הוצב עגל הזהב. נראה כי מדובר בסלע מלבני הנמצא על פלטפורמה מוגבהת בסמוך לאתר ונבנה באופן מלאכותי - ככל הנראה בידי גברים - ותואם לתיאורי מושאי ההקרבה מאותה תקופת זמן, המוצבים בזווית כדי לאפשר ל"דם להתנקז מהצד".

מאורו והצוות שלו מצאו גם תחריטים רבים של שוורים באתר סביב השטח החשוד. הם כתבו: "מה שמשמעותי באתר הזה הוא גודלו, מיקומו המרוחק וההתמקדות הכמעט ייחודית בשור. המבנה גבוה ומרשים חזותית. ברור שיש באתר אהדה עזה לשוורים. אולם, הפטרוגליפים (ציורים חרותים על הסלע) מוגבלים לאתר המרוחק הזה".

עוד נטען כי החריטות של השוורים כללו גם קרניים דומות לאלה של אל השור המצרי אפיס. הצוות טוען שהדבר מרמז על השפעתה של מצרים העתיקה על מי שחי אז באזור. במקום יש כתריסר קבוצות של גלפי שור. באחת התמונות ניצן לראות את מאורו מצולם על רקע אחת הקבוצות - כשבה מה שנראה כמו אדם הסוגד לאחד השוורים.

עם זאת, הצוות מודה כי עדיין לא מצאו באתר עדות לקיומו של זהב, אם כי קבוצת החוקרים ציינה שקיימת מסורת מקומית חזקה לפיה זהב נקבר באתר בעבר. הם כותבים: "אין הוכחה מוחלטת לזהב כרגע, אך הציוד הדרוש למציאתו לא הובא לאתר מאז שנות השמונים". הם הוסיפו: "המסורת הסעודית המקומית סוברת שזהב קבור תחת אתר הפולחן של עגל הזהב - וקרוב יותר לרגלי ההר. ישנו בור עמוק עם סולם בתחתית ההר, שם סעודים מקומיים טוענים שאנשי ממשל החביאו זהב. המסורת כה חזקה עד שהמקומיים אומרים שהמשטרה מסיירת באזור בחשד שמבקרים מגיעים לשם כדי לחפש זהב ואוצרות".

ההיסטוריונים, הארכיאולוגים והמצרים מצויים בהסכמה, כי אירוע יציאת מצרים לא התרחש כמתואר במקרא. מעולם לא הייתה כל הוכחה לכך שבני ישראל היו משועבדים במצרים העתיקה - ונשאלת גם השאלה האם דמותו של משה כלל הייתה קיימת. ג'בל אל-לווז הוצע בעבר כמועמד פוטנציאלי להר סיני המקורי, אך טענה זו זכתה לביקורת מצד היסטוריונים. מומחי DTRF הקימו את פרויקט סיני בערב הסעודית, כדי לעודד את הרשויות הסעודיות לשמר את האתרים הללו להמשך חקירה. בינתיים, האזור תחום בגדרות שהוקמו בידי הרשויות הסעודיות, שנועדו להגן על האתר בעל החשיבות ההיסטורית.