מונטנגרו הצטרפה לנאט"ו, הרוסים מחרימים - והישראלים מרוויחים

כשאוטובוס תיירים סינים מטפס בעיקולי הכביש שליד העיירה ז'אבליאק (Žabljak) במונטנגרו ומרחוק כבר רואים את גשר ג'ורגוויצ'ה, אחד מסמליה הפטריוטיים של המדינה, הנוסעים הסינים פורצים בבכי של התרגשות. זהו גשר בטון הנמתח לאורך 365 מטרים בגובה 172 מטרים מעל הקניון העמוק של נהר טארה הזורם בו. יש בו חמש קשתות שהגדולה ביותר אורכה 116 מטרים. הגשר, שבנייתו הושלמה בתקופת ממלכת יוגוסלביה ב-1940, היה אז גשר הרכב הגדול ביותר באירופה.

אבל לא הטבע, לא ההיסטוריה ולא ההישג ההנדסי הם מה שמרגש את הסינים אלא ההתרגשות לנוכח הגשר המככב בסרט היוגוסלבי "הגשר" משנת 1969, שעלילתו מתרחשת במלחמת העולם השנייה ושמאז דובב לסינית ב-1977 הפך לסרט פולחן בסין. הצעירים בין התיירים הסינים מנצלים את הביקור לאומגה (ZipLine) באורך של למעלה מקילומטר, והמגיעה לשיא מהירות של 120 קמ"ש, פעילות פולחן של הימים האלה. למטה, בערוץ הנהר, אפשר לעושות רפטינג.

מי שראוי שיתרגש לא פחות הוא התייר מישראל בשל הזווית היהודית של הגשר. המהנדס היהודי של הגשר יעקב לזר (Lazar Jauković) שידע את מקומות התורפה בו, הוא מי שב-1942, כשנה-שנתיים אחרי שהסתיימה הבנייה, הדריך את הפרטיזנים היכן יש להניח מטענים כדי לפוצץ אותו ביעילות, כדי לבלום את המתקפה האיטלקית דרכו. כשהוא נתפס על ידי הכוחות האיטלקים הוא הוצא להורג על הגשר עצמו. בארץ מעטים שמעו עליו. במונטנגרו הוא גיבור לאומי. לוח זיכרון לזכרו נמצא לשמאל הכניסה לגשר אשר שוקם ב-1946.

במרחק שעתיים וחצי של טיסה ישירה מהבית, מצויה המדינה שעל פי הגדרתה העצמית היא המדינה האקולוגית הראשונה בעולם. "כולם, המדינה בפרט, יהיו חייבים לשמור ולשפר את הסביבה", קובעת החוקה שאימצה מונטנגרו בשנת 1997. הפארק הלאומי דורמיטור ששטחו 390 קמ"ר בו מצוי הגשר, משתרע בין 450 ל-2,525 מטר מעל פני הים, נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו והוא רק אחד מארבעה פארקים לאומיים במונטנגרו.

לבוגרי טיולי אירופה "הקלאסית", מחכות נפלאותיה של המדינה הקטנה, הפראית, עם מעט התושבים ושפע טבע. מונטנגרו התברכה בנופים ציוריים שכאילו יצאו מספר אגדות של האחים גרים, במגוון ביולוגי עצום, מים בלי סוף, ורבגוניות מעוררת קנאה של נהרות ונחלים שוצפים, אגמים, הרים מיוערים, מפרצים, פיורדים, חופים ואיי חוף יפהפיים מכל הסוגים. תוסיפו על זה שישה אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. מי היה מאמין שבשביל פיורדים לא צריך לנסוע לנורווגיה, בשביל יער גשם לא צריך לנסוע לדרום אמריקה ובשביל הקניון השני בעומקו בעולם אחרי הגרנד קניון לא צריך להרחיק לארצות הברית.

כ-620 אלף אזרחי מונטנגרו שהיו רגילים לארח בכל שנה לא פחות משני מיליון תיירים, קצת בודדים עכשיו במדינה הלא-כל-כך-מפותחת שלהם, התלויה בשירותים בכלל ובענף התיירות בפרט. על רקע הצטרפותה של המדינה לברית הצפון אטלנטית נאט"ו ושאיפתה להצטרף לאיחוד האירופי, הם סובלים מסנקציות של רוסיה (נשמע מוכר?), טיסות ישירות בין שתי המדינות הופסקו והתיירים הרוסים מדירים רגליהם מהמדינה. אחר כך באה הקורונה ומאז נמנע גם מהתיירים הסינים לפקוד אותה. תשתיות התיירות שלה משוועות לתיירים והיא הפכה ליעד אטרקטיבי לישראלים עם השקל החזק מול האירו, שהוא כבר המטבע הרשמי במונטנגרו. עוד יתרון.

במונטנגרו אוהבים ישראלים, במוצהר. יש שאפילו לא מסתירים הערצה גלויה. כעדות לשיתוף הפעולה ולקשרים ארוכי היומין מזכירים את "מבצע וֶלְוֶטָה", על שם משחת השיזוף הפופולרית של פעם, כינוי למבצעי הבאת מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל בעיצומה של מלחמת העצמאות. לצורך כך הגיעה ישראל לסיכום עם יוגוסלביה לשימוש בשדה ניקשיץ' שבמונטנגרו, בסמוך לגבול עם אלבניה, זה שכונה על ידי צה"ל שדה "יורם". הרי לכם גם מורשת קרב ישראלית במדינה רבת ההפתעות.

כיום, טיסות מישראל נוחתות בשדה התעופה טיבאת (יש המאייתים טיוואט), לא הגדול במדינה, אבל במיקום מעולה למי שמנצל את הביקור גם לקפיצה לקרואטיה השכנה, לפחות כדי לבקר בעיר הקסומה דוברובניק, בסך הכל 70 ק"מ משם. פרטים בהמשך. טיבאת הוא שדה תעופה קטן ונוח "של פעם", מה שעושה את הכניסה קצרה ופשוטה. בחוץ מחכים לתיירים האוטובוסים של הטיולים המאורגנים, נציגי חברות ההשכרה ונהגי המוניות.

האטרקציה העיקרית במדינה ההררית היא כאמור הטבע. זו מדינה שמזכירה דגם של רכבת צעצוע חשמלית של "מרקלין". המקומיים אומרים שכמחצית מפסי הרכבת של מונטנגרו הם במנהרה או על גשר ורכבות משא ארוכות נראות נכנסות-יוצאות-עולות יורדות במסילות הברזל, במדינה שטרם נבנתה בה אוטוסטרדה ראשונה.

הטבע נגיש מאד ולא דורש מסעות מפרכים כדי להגיע אליו. "כביש הסרפנטינות" למשל, 25 הפיתולים ממפרץ קוטור עד לפסגת הר לובצ'ן, מאפשר תצפית מדהימה לים האדריאטי ולמפרץ קוטור וביום של ראות טובה ניתן לראות ממנו את מגף היבשת האיטלקי. ככל שעולים, יורדת הטמפרטורה, בקצב של כמעלה צלזיוס לכל שניים-שלושה פיתולים. למי שנוהגים ברכב שכור, מומלץ לתדלק מדי בוקר. איכשהו תחנות התדלוק אינן מרובות לאורך הדרכים ואפשר לחלוף עשרות קילומטרים מבלי להיתקל בתחנת דלק. כדאי גם לשמוע ממקומי את חוקי הדרך כי רבות מהדרכים ההרריות צרות מלאפשר עקיפה או אפילו מעבר של רכב מול רכב וצריך להיות מוכן לרגע בו מגיעים מולכם אוטובוס או משאית.

כדי להיות קרוב לטיול של יום שלם בטבע מומלץ לקחת מלון בפודגוריצה, עיר הבירה של מונטנגרו, זו שנקראה "טיטוגראד" בשנות הדיקטטורה היוגוסלבית של המרשל טיטו אשר ב-1944 שיחרר אותה מהנאצים, אחרי ש-90% ממנה נהרס במלחמת העולם השנייה. היא שוקמה באינטנסיביות קומוניסטית לאו דווקא אטרקטיבית וחזרה לשמה המקורי ב-1992. תשתית התיירות שלה עדיין לא מרשימה ולתיירות הנכנסת היא משמשת בעיקר כנקודת מעבר נוחה לטיולי סביבה, כאמור, ולמי שרוצה לחוש בשרידים אחרונים של עיר גדולה שרחובותיה עדיין משדרים תחושה של מאחורי מסך הברזל.

את ההיפך הגמור מקבלים בערי ועיירות החוף של מונטנגרו, ויש לה כ-300 קילומטרים כאלה, וגולת הכותרת שלהם היא העיר בודווה וסביבתה, כ-35 ק"מ המכונים "הריביירה של מונטנגרו" או "כוויית של מונטנגרו" (תבחרו), לשם מגיע הכסף הגדול עם השקעות נדל"ן של זרים, בתי קיץ של עשירי אירופה, יאכטות הפוקדות את העיר ובילויים הכוללים מסעדות, ברים, בתי קזינו ומועדונים וכן אטרקציות לילדים, שהוקמו כדי לפנק אותם כשהם מגיעים ורוצים משהו מעבר לעיר העתיקה, אטרקציה בפני עצמה המתוחזקת בקפדנות מעוררת קנאה.

שיא היוקרה סווטי סטפן (סטפן הקדוש), אי שהוא היום מלון 5 כוכבים פלוס בבעלות אמאן, רשת יוקרתית בינלאומית, והמחובר ליבשה בטומבולו, סוללת קרקע צרה, נסגר במהלך מגיפת הקורונה ונותר סגור בשל מחלוקת עם גורמי ממשלה. אבל אפשר להביט על היופי הזה ולפנטז על ימים טובים יותר מנקודת תצפית על כביש החוף, ואפשר לבקר באחד האיים הקסומים האחרים לאורך החוף כמו סווטי ניקולא (המכונה "הוואי"), אליו מגיעים בהפלגה.

שלושה איים ו-17 חופים מפורצים ממתינים לתיירות הקיץ גם בריביירה של טיבאת, העממית יותר. מילה על האוכל - המקומיים מתעקשים בדרך כל להכיר לתייר המזדמן את האוכל המסורתי, שהוא בדרך כלל (וסליחה על ההכללה) וע"פ הגדרתו, אוכל "של פעם", משופע בבשר חזיר, עתיר קלוריות, שמנוני מה, מזין אולי אך בעליל לאו דווקא אנין. מצד שני, תיירות השמנה והסלתה האירופית הזורמת למדינה, הגבירה את הביקוש לקולינריה מודרנית על גווניה. זכיתי לארוחה בלתי נשכחת אחת במסעדת דגים ופירות ים אי-שם על המזח של בודווה על המים מול נוף המפרץ היפהפה. ובשורה התחתונה, יש אופציות מעולות ואם בוררים אותן - תאכלו היטב.

ובשורת הבונוס, שדה התעופה טיבאת הוא אמנם במונטנגרו, אבל הוא משמש כנקודת כניסה נוחה גם לעיר היפהפייה דוברובניק שבקרואטיה השכנה, בסך הכול 70 קילומטרים כביש וקילומטר של חציית מפרץ אחת חווייתית במעבורת. מומלץ לא להחמיץ את ההזדמנות, לשריין לפחות לילה אחד בעיר שהייתה קסומה עוד טרם נהפכה ללוקיישן "משחקי הכס" של HBO ויעד תיירותי של כמיליון מעריצי הסדרה שפקדו אותה מדי שנה מאז ועד שהחלה מגיפת הקורונה.

העיר נשתמרה היטב בלב חומותיה האימתניות, ששרדו אף את רעידת האדמה של 1667 ושנועדו להגן עליה מפני האויב הוונציאני שמעולם לא הגיע. אל תחמיצו נסיעה ברכבל של דוברובניק ממנו תצפו בעיר על גגותיה האדומים ועל המפרץ היפהפה. אם תפנקו את עצמכם במלון אימפריאל, אחד הטובים בעיר הקרוב לעיר העתיקה, או באחד ממלונות הבוטיק בתוכה, תוכלו להגיע לכל האטרקציות האלה ברגל וכן אל חופי הרחצה הייחודיים שלמרגלות החומות, במרחק כמה עשרות מטרים מהמלון. בקיץ יש בעיר שפע פסטיבלים והופעות. אינספור מסעדות מצויות בעיר דוברובניק, שלוש מהן אף עם כוכבי מישלן.

למטייל הישראלי שכבר חרש את העולם בשיטוטיו, ממתינה במונטנגרו השתאות וחוויית גילוי נוכח הטבע הבתולי, הערים הקסומות והיעדים המתויירים פחות והזולים יחסית בהשוואה ליעדים המוכרים של אירופה. אל על עמה טסתי בחורף טרם חידשה את טיסותיה למדינה ובינתיים, החל מאפריל, חברת התיירות "אשת טורס" תפעיל לשם טיסות שכר באמצעות חברת "אייר מונטנגרו". שירלי כהן עורקבי, סמנכ"ל "אשת טורס" סבורה כי מונטנגרו תהיה אחד היעדים החמים של פסח והקיץ: "במרחק של שעתיים וחצי טיסה מישראל, אפשר ליהנות מחופשה שכוללת חופשת בטן-גב, עיירות חוף ציוריות, אגמים, ערים העתיקות ושמורות טבע מרהיבות", אמרה והוסיפה כי "התשתית התיירותית במדינה כל הזמן מתפתחת".

טיסה בלבד למונטנגרו תעלה החל מ-399 דולרים. חבילות נופש, הכוללות טיסה, העברות ולינה במלון הילטון 5 כוכבים ע"ב ארוחת בוקר 3 לילות - החל מ-599 דולרים, וטיול מאורגן ל-7 ימים ע"ב חצי פנסיון יעלה החל מ-999 דולרים.

הכותב היה אורח "אשת טורס"