כמה מילים על ביטול המקטע הצפוני של שביל ישראל, כפי שפורסם בוואלה! תיירות ביום חמישי שעבר. אני בכלל לא נכנס לסוגיית ההליכה הלא ארוכה לצד כביש בשביל הליכה של מאות ק"מ, חלקם מורכבים ועם פרופיל סיכון גבוה בהרבה מהליכה לצד כביש, שכבר היו בהם תאונות לא מעטות.
זו לא שאלה מקצועית בניהול סיכונים בשבילים, אלא שאלה משפטית. אין בעיה שמישהו ימות ממכת חום בהרי אילת, אבל אם הוא יפגע מרכב זו כנראה עילה לתביעה. ברור לכל מי שהיה אי פעם באזור של מקטע 1 בשביל (מבית אוסישקין לתל חי) שיש אינסוף פתרונות. לא מדובר במעבר הרים נדיר שחוצה את הרי האלפים בנקודה האפשרית היחידה, אלא באזור מישורי מלא דרכים להתפקע. אז למה בכל זאת אין פתרון?
התשובה פשוטה: המועצות המקומיות והאזוריות לא רוצות את מטיילי שביל ישראל שם, ולכאורה ללא הסכמה שלהן לא ניתן לסמן כלום. ההחלטה הזו משקפת במידה רבה את חוסר הרצון של גופים בישראל במטיילים שאינם משלמים. קיבוץ דן כבר ביקש במפורש להזיז את השביל מקרבת הקיבוץ, ולחקלאים הרי אין שום אינטרס לאפשר מעבר בקרבת השטחים שלהם, ואני אומר בזהירות שגם ברשות הטבע והגנים אף אחד לא מזיל דמעה על כך שהשביליסטים המטרדים כבר לא יבואו בשעות מוזרות, או ידלגו על הקופה בתל דן ונחל שניר.
עוד בוואלה!
מה עושים? מטיילים בלי סימון
את כל הגופים האלו אני מבין לחלוטין, לא מסכים עמם אבל מבין. מה שאני לא מצליח להבין, זה את החברה להגנת הטבע - במקום לצאת למאבק על הזכות של כולנו לטייל בשטחים שחלקם הם בכלל שטח עם זכות מעבר לציבור, לא רק שהם לא נאבקים אלא מגוננים על הרשויות שמדירות את המטיילים בכלל, ואת השבילסטים בפרט מהמרחב שלהן. הכוח שיש לרשות המקומית למנוע סימון גם במקום שאין שום סיבה חוקית לעשות זאת, והשימוש שלה בכוח הזה בלי מאבק של מי שאמור להיות "הבעלים" של שביל ישראל - צריך להדאיג את כולנו.
מה עושים? מטיילים בלי סימון, בזמן הקרוב אני מתכוון ליצור בעזרת מי שירצה לעזור, חלופה חוקית מומלצת להליכה במקום המקטע הקיים. נעלה את החלופה לאפליקציות הניווט השונות, נפרסם במקומות הרלוונטים ונמשיך לטייל מדן ועד אילת בצורה בטוחה וחוקית, כמו שעשינו ב-25 השנים האחרונות.
לצורך הדוגמה, בצילום למטה, יש רעיון שכבר ראיתי באחת מקבוצות הטיולים, שגם מחבר את העיר קריית שמונה לשביל, גם מוסיף קטע נהדר לאורך נחל דן, וגם נותן פתרון לבעיית הבטיחות.
בקיצור, שביל ישראל הוא פרויקט נהדר וחינמי, ואסור לנו להפסיק לטייל ובטח לא לשלם על זה כשאפשר. תמיד יש פתרונות, השאלה אם רוצים לאפשר אותם.
שי יגל הוא מתכנן שבילי הליכה ועבד בחברה להגנת הטבע כמסמן שבילים.