משבר הקורונה גרם לחידוד של מגמות, כשלים ובעיות גם בתיירות הפנים הישראלית. שערי הכניסה והיציאה ממדינת ישראל נסגרו בצורה מלאה או חלקית, העולם הפך קטן יותר והשמיים כבר פחות פתוחים עבורנו, והישראלים שהיו נוהגים לטוס לחו"ל בהמוניהם נשארו מקורקעים בארץ.
את מחיר הבעיות הישראלים משלמים בגדול בקיץ 2021, שבו מחירי החופשות שלנו האמירו ושברו שיאים. משפחה ישראלית ממוצעת שמבקשת לנפוש בארץ בחודש אוגוסט או בחגי תשרי צריכה לשבור תוכנית חסכון ולקחת הלוואה.
אז איך קורה שחופשה משפחתית באילת לשלושה לילות באוגוסט עולה הרבה יותר מ-10,000 שקלים? וזה עוד בקיץ שבו שערי ישראל סגורים בפני תיירים, אפילו אם הם מחוסנים. נכון לקיץ 2021, בעוד פחות מעשור, יהיו חסרים בישראל כ-20 אלף חדרי אירוח בכל הרמות וסגנונות האירוח. עיקר המחסור בחדרים נמצא באירוח ב-Value Hotel וזאת מכיוון שבמהלך שני העשורים האחרונים כמעט ולא נבנו בישראל מלונות של 3 כוכבים ומטה, וניתנה העדפה לבניית מלונות באיכות גבוה של 4-5 כוכבים.
כניסת Airbnb לשוק הישראלי היוותה פתרון זמני מול המחסור בחדרי האירוח, אבל אז הגיעה הקורונה שהוציאה הרבה מאוד ממשכירי הנכסים לתקופה קצרה מהשוק. על פי ההערכות, כמחצית מהדירות שהושכרו לטווח קצר כבר אינן חלק מהיצע הנכסים לתיירות והדבר גורם למחסור בחדרי אירוח בכל היעדים בישראל.
עוד בוואלה!
הפתרון: מלונות Self Service
שנת 2019, טרום משבר הקורונה, שבמהלכה נכנסו בשערי ישראל 4.5 מיליון תיירים ויותר מ-20 מיליון נוסעים עברו בנתב"ג, צריכה להיות הבסיס לתכנון תיירות הפנים של ישראל. אם ישראל רוצה לנצל את משאבי הטבע והתיירות שלה, משרד התיירות צריך להוביל שינוי משמעותי באסטרטגיה ובחשיבה - מעבר לקונספט של תשלום נמוך בגין לינה והוצאות גבוהות יותר על החוויה התיירותית. רק הוזלה משמעותית של מחירי הלינה תשאיר פה בסופו של דבר את התיירים לפרק זמן ממושך יותר. העולם, הולך יותר ויותר לפתרונות אירוח של מלונות Self Service שגורמים להוזלה של מחירי הלינה והאירוח.
ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם המערבי באחוזי התפוסה בבתי מלון. לפני משבר הקורונה, עמד הנתון הממוצע הארצי על יותר מ-75% תפוסה שנתית. באזורי הביקוש באילת וים המלח התפוסה היתה גבוהה מ-77% וגם נתוני התפוסה באזורים אחרים בארץ כמו ירושלים (73%), תל אביב (75%), נתניה, חיפה, טבריה והגליל היו גבוהים. לפי נתונים עולמיים, בתי מלון הופכים להיות רווחיים גם בתפוסה שנתית של 40%. את הרווחיות בענף ניתן לראות גם בדוחות הכספיים של חברות התיירות הנסחרות בבורסה. יזמים שבדקו את פוטנציאל הרווח בהשקעות בבתי מלון בישראל גילו כי תשואה שנתית של 9-12% היא בהחלט ריאלית, מדובר בנתון גבוה משמעותית מהתשואה בנדל"ן למגורים שעומדת על כ-3% או נדל"ן מסחרי עם תשואה של כ-5%.
חזרה לקיץ 2021. המחסור בחדרי האירוח הוא זה שגורם לביקוש עצום מצד אחד ומחסור בהיצע מצד שני. באילת קיים ריכוז של מלונות ברמת אירוח גבוהה, אבל מחסור בפתרונות אירוח זולים יותר. בישראל כולה קיים כבר עכשיו מחסור של אלפי חדרי אירוח בכל רמות המחירים. המחסור הוא באזורי הביקוש הגבוהים לתיירות פנים וחוץ דוגמת אילת, הצפון וים המלח, אבל מחסור קיים גם באזורים בהם הביקוש נמוך יותר. אם לא תימצא הדרך לעודד כניסה של משקיעים והשקעות לתיירות, בדגש על בניית מלונות, הרי שהמחירים שאנו משלמים בקיץ הנוכחי יהיו נמוכים לעומת המחירים שנשלם בעתיד.
נועם ברנדר הוא יו"ר חברת אינדקס נדל"ן המייצגת את זכיין easyHotel בישראל