הם מסתובבים בינינו, הם מטיילים לצידנו, והם אפילו מדברים המון על נפלאות הטבע. אבל הם מסתירים היטב את העובדה שהם למעשה "בתולי קמפינג": אנשים שמעולם לא יצאו ללינת שטח.
מחפשים מה לעשות בפסח? היכנסו לעמוד הטיולים המיוחד שלנו לחג
כן, הם אולי אוהבים את הקונספט, והם גם יודעים שהם יעשו זאת מתישהו בעתיד, אבל עדיין לא יצא להם.
אז הנה מגיעה ההזדמנות: השנה האחרונה גרמה לרבים מאיתנו לגלות מחדש את הטבע הישראלי, ועל הדרך - גם את נפלאות הקמפינג. אז אם החלטתם שהגיע הזמן להתנסות בלינת שטח, מומלץ להתחיל בכמה כללי יסוד שיקצרו לכם את עקומת הלימוד, ויהפכו אתכם לחיות שטח תוך לילה או שניים.
עוד בוואלה!
איפה מותר להקים אוהל?
ההחלטה החשובה ביותר בקמפינג מתמצה במילה אחת: "איפה?". הכל כמובן תלוי בכם - האם אתם אוהבי מדבר או יערות, האם אתם מפונקים או קשוחים, האם אתם רוצים להתעורר בבוקר הישר אל מסלול טיול זמין או רק אל נוף מרהיב.
אחרי שפתרתם את העניין הזה, יש לבחור בין חניון לילה בתשלום או חניון לילה חינמי בשטח ("חניון שלט"). באופציה הראשונה יש ברוב המקרים את כל מה שאתם צריכים כדי להרגיש בבית: שירותים, מקלחות, מים זורמים, מטבח משותף, משטחי לינה נוחים, תאורה, נקודות חשמל ועוד. וכן, גם המון אנשים נוספים לצדכם.
באופציה השנייה, תגידו תודה אם יהיה ברז מים. מצד שני, כאן החיבור לטבע יהיה הרבה יותר טוטאלי. חניוני השלט מסומנים בשטח, והם יכולים להימצא גם בשמורות טבע. בקישור הבא תמצאו עשרות רבות של חניוני שלט חינמיים.
בכל אופציה שתבחרו, כדאי להגיע למקום מוקדם יחסית, כדי שתוכלו לתפוס מיקום מעולה - מול נוף יפה או תחת עץ שעושה צל. מומלץ כמובן להגיע באור יום, כדי להתארגן בנוחות.
ואיפה אסור ללון? על פי החוק, לינה בשטחים שמוגדרים שמורת טבע אסורה בהחלט. הסיבה לכך נעוצה בעבודה שנוכחות אנושית גורמת להפרעה לחיות הבר, שרובן פעילות בשעות הלילה. הימצאות בני אדם בבית הגידול שלהן מונעת מהם ציד וחיפוש מזון, הגעה למקורות מים, רבייה, התחמקות יעילה מטורפים ועוד. כך למשל, מכתש רמון כולו אסור ללינת שטח, למעט במקומות מוגדרים היטב שנועדו לכך (שוב, חניוני שלט חינמיים או חניון בתשלום).
ומה באשר ליערות? ברבים מיערות ישראל מותר ללון, במקומות ייעודיים שסומנו לצורך כך. רשימת חניוני לילה חינמיים ביערת תמצאו בקישור הבא.
בשום אופן אין ללון ליד מעיינות, גם אם הם לא מצויים בשמורת טבע. הסיבה: זהו מקור המים, לעתים היחיד, של חיות הבר. כל עוד יש ליד המים אוהל עם בני אדם, הן יחששו להתקרב - ועלולות להתייסר בצמא.
איפה להקים את האוהל?
הגעתם לחניון הלילה. עכשיו יש לבחור מיקום מנצח. אם מדובר בחניון שלט חינמי, הקימו את האוהל בתוך סהרונים (אם ישנם). מדובר בקשתות אבן שבולמות את הרוח. גם אם כרגע אין רוח - היא תבוא. אם אתם לא רוצים להתעורר עם הזריחה, מומלץ לישון מתחת לסככות צל או עצים שנמצאים מעט מזרחית לכם.
וחשוב מכל: בחרו במשטח ישר ככל האפשר. גם שיפוע שממבט ראשון נראה לכם זעיר, יגרום לשינה שלכם לנדוד. סקילת אבנים תהיה אף היא הכרחית. גם אבן קטנה וחמודה מתחת לשכמות שלכם עלולה לגרום לשינה טרופה.
מה להביא?
מה להביא לקמפינג היא שאלת השאלות, ועניין לאינספור דיונים מעמיקים בקרב חובבי שטח נלהבים. מצד אחד, אתם לא רוצים להביא את כל הבית. מצד שני, אתם גם לא רוצים להתכלב.
בואו נתחיל בעצה קטנה בקשר לאוהל (אם כי יש רבים שמסרבים ללון באוהל, ומעדיפים את כיפת השמים ממש מעליהם): אחרי שבחרתם אוהל, יותר ממומלץ לנסות אותו בתנאי מעבדה. כלומר, בסלון שלכם. אין דבר יותר מבאס מלהסתבך עם אוהל חדש בשטח בפעם הראשונה.
וכעת, לכל מה שאינו "אוהל": לכל חובב קמפינג רציני יש פק"לים מוכנים שהוא נשבע שהם הטובים מסוגם. חיפוש קצר בגוגל, ותמצאו המון רשימות ציוד, אבל החשוב ביותר הוא שהרשימה תהיה מותאמת אישית.
מתעוררים מכל רחש קל? אטמי אוזניים ייכנסו לרשימה. קשה לכם להחזיק ביד אחת פנס וביד השנייה לבשל? פנס ראש יהיה רכישה חכמה.
יש מי שלא יוותרו על כיסאות שטח נוחים, ויש מי שרביצה על מחצלת תספק אותם. יש מי שישנים מצוין על מזרן יוגה דקיק ויש מי שחייבים מזרן מתנפח, עבה ומפנק. אגב, שק שינה הוא לא תמיד מאסט. סדין ושמיכה יכולים להיות פתרון מהנה, וגם לתת לכם תחושה של בית.
מומלץ גם להצטייד במזון יבש (כולל קופסאות שימורים), כזה שלא מתקלקל. כי לבשל בשטח זה אמנם כיף גדול, אבל עבור רבים, זה גם יכול להיות כאב ראש לא קטן. אז מכינים בקטנה שקשוקה בשטח, ומשלימים את הסעודה עם אוכל מוכן שהבאתם מהבית.
ויש כמובן דברים שאסור לשכוח בשום אופן - מחומר דוחה יתושים ועד שקיות אשפה. המהדרין ירכיבו לעצמם ערכת עזרה ראשונה, הכוללת כדורים נגד כאבים, תחבושות, תכשירים נגד כוויות ועוד.
ועם כל הכבוד לציוד ההישרדות הרובינזון קרוזואי שלכם, אל תשכחו את רגעי הסתלבט. אז צעצועים לילדים, משחקי קופסה וספר טוב יהיו רעיון מעולה.
לסיום, זכרו כי אחרי הכל, כאשר אתם כבר בשלב הנמנום באוהל, שלושה פריטים חייבים להיות בהישג היד שלכם: בקבוק מים, טלפון נייד ופנס.
קומזיץ: לא רק צ'יזבטים
חלק בלתי נפרד מחוויית לינת השטח היא הבערת מדורה. זה טבוע לנו בגנים מאז שהיינו חלק ממשפחת האדם הקדמון. וזה גם כיף גדול. אבל מדורה עלולה להביא עמה עמה גם סכנות: משריפות, דרך פגיעה בטבע ועד מפגעי לכלוך וריח.
בראש ובראשונה, יש להדליק אש רק במקומות שמיועדים לכך באופן ברור. עוד לפני שאתם מציתים את הגפרור הראשון ודאו כי יש לכם מספיק מים לכיבוי. את חפירה מתקפל יהיה רעיון מצוין, גם לחפירת מוקד מדורה וגם לכיסוייה בחול אחרי שהכל ייגמר.
בחניוני לילה מותר להדליק אש במקומות המסומנים, אך הקפידו לעשות זאת על מעגלי מדורה שכבר קיימים בשטח, כדי לצמצם את הפגיעה הנופית.
ועוד עניין חשוב: הימנעו משימוש בעצים, ענפים ושיחים שמצאתם בשטח, אלא הביאו עמכם מראש עצים למדורה (בין אם אספתם ובין אם רכשתם). זאת כדי לא לפגוע בטבע הדומם ובמערכת האקולוגית שסביבכם.
אם יש לכם זמן פנוי וחיבה לתקנונים מפורטים, אתם מוזמנים לעיין בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה, באשר לכללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות.
ניקיון והיגיינה
החוכמה היא להתארח בממלכת הטבע, ולעזוב אותה בדיוק כמו שקיבלתם אותה. במילים פשוטות, אתם לא צריכים אותנו כדי לדעת כיצד לנקות אחריכם.
ומילה על היגיינה אישית: בשונה ממה שרבים סבורים, אין לקבור את נייר הטואלט שלכם בקרקע, וגם לא לשרוף אותו. סיימתם? הכניסו לשקית האשפה שהבאתם מראש, והיפרדו ממנה כאשר תגיעו לפח אשפה מתאים.
ואם כבר מדברים על אשפה: בשום אופן אל תלכו לישון כאשר שקיות האשפה מצויות מחוץ לאוהל. תנים, שועלים ושאר חברים יקרעו לגזרים גם את השקיות העמידות ביותר, ויפזרו את האשפה לכל עבר. מה עושים? בשביל זה יש תא מטען. ואם לשם הם יצליחו להגיע, אז כלום כבר לא יעזור...
בלי אוכל, בלי ליטופים: שימרו מרחק מחיות בר
כולם יודעים שאסור להאכיל את חיות הבר, אבל לא כולם מצליחים להתאפק. עם זאת, האכלת חיות בטבע פוגעות בהן בדרכים רבות מספור. בין השאר, המזון שלנו (גם אם הוא נראה "תמים", כגון לחם או ירקות) עלול לפגוע בהן קשות, האכלה חוזרת ונשנית של חיות בר על ידי מטיילים תגרום להן לאבד את התנהגותן הטבעית ואת המומחיות שלהן באיתור מזון - מה שעלול לסכן את חייהן. ועוד לא דיברנו על הפרת האיזון האקולוגי, על קירבה מסוכנת לבני אדם ושאר צרות. בקיצור, חיות הבר יודעות להסתדר בעצמן בטבע, וטוב שכך. אם תנסו "לעזור" להן - רק תפגעו בהן.
מילה על הורות
והנה משהו שאולי ייראה לכם זניח, אבל בעינינו הוא חשוב: לאחר שנה ארוכה של סגר מעיק, של מסכים מרצדים ושל פעילות גופנית מינימלית, אין דבר שיותר ישמח את הילדים מאשר לינת שטח ומרחבים פתוחים של טבע. אז שחררו אותם ותנו להם לגלות, לחקור, להתרוצץ לבדם. הסבירו להם מראש מה מותר ומה אסור, ומאותו רגע - סמכו עליהם. תנו להם לצאת למסע של גילוי מרגש בטבע, מבלי לעקוב אחר כל צעד ושעל שלהם. הם יזכרו לכם את זה לתמיד.
