גן לאומי ראשון בישראל יוקם מתחת למים

פרויקט "ים קיסריה" אמור להגן על האוצרות הארכיאולוגיים של הנמל השקוע, אבל ההצהרות הגדולות מתקבלות גם בספקנות. האם "לוקחים לנו את הים", כפי שטוענים חלק מהמומחים, או שדווקא שומרים עליו?

  • קיסריה
  • גן לאומי
יח"צ - חד פעמי

בווידאו: פריטים עתיקים נמצאו בנמל קיסריה

את העיר העתיקה קיסריה, על שלל הממצאים הארכיאולוגיים שבה, כולנו מכירים. אך מה על האוצרות שמתחת למים? כדי לשמור עליהם ועל הסביבה הימית שלהם, החלו בימים אלה להכין תוכנית שבאמצעותה יוכרז הגן הלאומי הימי הראשון בישראל שיהיה מתחת למים.

"ים קיסריה", כך אמור להיות שמו של הגן הלאומי הימי שמחד, מטרתו להגן על האוצרות הארכיאולוגיים של נמל קיסריה השקוע, שהיה הנמל הגדול ביותר בעולם הרומי דאז, ומאידך להסדיר גישה לצוללים ומשנרקלים לאתר הימי המיוחד הזה. "מדובר בפלא אנושי מהעת העתיקה", אמר לוואלה! תיירות דרור בן יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, שמקדמת את הכרזת הגן. "קיסריה לא היתה אחד מהנמלים הטבעיים של ארץ ישראל, כמו עכו ויפו, ועקב העוינות של היהודים להורדוס שנתפס כלא יהודי שלם והפר את דרכי העולם החשמונאי לפניו, הוא הבין שאינו יכול להתקיים בנמלים הללו ולכן בנה את נמל קיסריה, וניצח את הטבע בהטבעת רפסודות בטון שנבנו מאפר וולקני ('פוצולנה') שמקורו באיטליה ובנה מזח ומחסנים לסחורות".

החשיבות של נמל קיסריה שנבנה בשנת 22 לפנה"ס ופעל בתקופה הרומית אבל גם מאות שנים אחריה לתוך התקופה המוסלמית תוך כדי שהוא נהרס ונבנה מחדש, היתה במתן גישה לספינות שהגיעו ממצרים כדי שיוכלו לשוט לאורך החוף, לעצור להפסקה וארגון מחדש (ועל הדרך גם ליהנות ממופעים, בתי מרחץ ושאר מנעמי החיים הרומיים) לפני שהם ממשיכים לאירופה דרך יוון. לאורך השנים, ספינות רבות טבעו ביחד עם הסחורות ואף אוצרות שהיו עליהן, ביחד עם הנמל ששקע וכוסה במים. חפירות ארכיאולוגיות ימיות מוצאות מעת לעת אוצרות ופריטים ארכיאולוגיים ששופכים אור על התקופה, המסחר והעדפות של הרומאים שהעדיפו לקבל את מוצרי הגלם של האזור, כמו יין, שמן וכמובן שמן מצמח האפרסמון שגידלו באזור ים המלח ושימש להכנת בושם יוקרתי שהיה פופולרי ברומא.

עוד בוואלה! NEWS

הניו יורק טיימס: קיסריה בין 10 היעדים המומלצים ב-2020

לכתבה המלאה
מספינות טרופות ועד אוצרות. צוללן מתחת למים בקיסריה (צילום: ארכיון היחידה הימית)

שמורה ימית היא לא גן לאומי ימי

בניגוד לשמורות טבע ימיות, ששבע כאלו כבר קיימות בישראל כמו ראש הנקרה-אכזיב, ים שקמה (באזור זיקים) או ים גדור (באזור חדרה), שתכליתן לשמור על מגוון בתי הגידול ועל בעלי החיים והצמחים המתקיימים בהם, בהכרזה על גן לאומי ימי הכוונה לענות על שלושה עקרונות: שימור ושיקום אתרי עתיקות וחשיפתם לציבור; הסדרת פעילות פנאי, נופש וספורט; ושמירה על ערכי טבע וסביבה.

לשם כך התאגדו רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והרשות לפיתוח קיסריה וגיבשו תוכנית שבימים אלה קורמת עור וגידים בראשותה של האדריכלית טל פרידמן. "התוכנית באה להסדיר את המקום כגן לאומי ימי, כי יש מסמך מדיניות של המדינה על טיפול בחופים מ-2017, והחשיבה היא לטפל במשאב הרגיש הזה והתוכנית מגדירה אזורים שבהם יקודמו הכרזות על גנים לאומיים ושמורות ימיות", מסבירה פרידמן.

לדבריה, במקרה של קיסריה, ההחלטה היא לא לקדם שמורה אלא גן לאומי משני טעמים: הנמל הרומי השקוע שהוא המשמעותי והחשוב מימי הקמתו ועד המאה השביעית לספירה, כלומר יש לממצא הארכיאולוגי דומיננטיות, ודבר שני הגן הלאומי הימי יהווה בעצם השלמה לגן הלאומי היבשתי.

הגן הימי יהווה השלמה לגן היבשתי. נמל קיסריה (צילום: נועם חן)

קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, חושב שיש להסדיר את הנושא לפני שממהרים להכריז על גן לאומי ימי. "כיום אנו יודעים יותר על הנמל כי לא מדובר רק על שוברי כלים אלא גם על אזור שבו מצאנו שרידי ספינות טרופות וממצאים. האם צריך להכריז על המקום כגן לאומי ימי? זה צריך לדון ברשות. מבחינה סטטוטורית המקום מוכרז כאתר עתיקות ולכן כל דבר שירצו לבצע דורש את אישור רשות העתיקות", הוא אומר. "בסך הכול אנחנו בעד אבל יש סוגיות שיש לבחון. עם זאת, אין ספק שזהו אחד האתרים החשובים בארץ מבחינת ארכיאולוגיה ימית, כמו עכו או עתלית".

משרשראות עוגנים ועד מטבעות זהב. עתיקות מתחת למים בקיסריה (צילום: שרה אוחיון)

"לוקחים את המשאב התיירותי תחת אמתלה של הסדרה"

בגן לאומי קיסריה מבקרים למעלה ממיליון איש בשנה. האתר נחשב כגן הלאומי המתויר ביותר בישראל ו"נלחם" ראש בראש עם מצדה במשך שנים על הבכורה, ו"הפסיד" לה את הבכורה רק בשנה שעברה. אפילו בניו יורק טיימס הכריזו בינואר השנה על קיסריה בין 10 היעדים המומלצים ב-2020. ההכרזה על גן לאומי ימי, שלפי כל הדעות תיארך כחמש שנים ואף יותר, אמורה להסדיר אזורי צלילה, ותתן אפשרות אכיפה של פקחים על כלי שיט ממונעים ותאפשר נוכחות של כלי שיט לא ממונעים.

עם זאת, ארכיאולוג ימי אמר לוואלה! תיירות שיש נטייה כיום, אחרי שנים של מאבקים לפתיחת הים עבור הציבור - דווקא לסגור אותו. "רואים את זה דרך חופים שנסגרים בשביל מקומות חנייה בתשלום בשביל גישה לים, למשל בפלמחים, ואתרים ימיים שהיו פתוחים לציבור ופתאום הולכים ונסגרים, כמו שמורות טבע, שבהן אסורה תנועת כלי שיט ופעילות. מי שצריך להתקומם זה הציבור שלוקחים ממנו את המשאב התיירותי והכול תחת אמתלה של הסדרה", הוא אומר.

עוד בוואלה! NEWS

זהב שוכב בכנרת: הישראלים שצללו לספינת האוצר שטובעה לפני 100 שנה

לכתבה המלאה
רט"ג שואבת את הכוח להכרזת גן לאומי ימי עקב הממצאים הארכיאולוגיים שבים (צילום: שרה אוחיון)

רט"ג: "לא ייגבה תשלום נוסף מעבר לדמי הכניסה לגן היבשתי"

לדברי אותו גורם, לאורך כל החוף הישראלי יש רצועות החוף שנסגרות. "מחיפה לעתלית רצועת החוף סגורה כי אין פתרונות חנייה גם בקיבוץ שדות ים ועד תחנת הכוח, החוף לא נגיש מטעם רט"ג. התחושה שהמקום שייך לציבור ולא צריך לגבות תשלום כי לא כל אחד יכול לשלם ואז ההכרזה על הגן הופכת משאב לגיוס כספים", הוא אומר. "מבחינה סטטוטורית, המקום מוכרז כאתר עתיקות ולכן כל דבר שירצו לבצע דורש את אישור רשות העתיקות. רט"ג שואבת את הכוח להכרזת האתר עקב הממצאים הארכיאולוגיים שבו, כי רוצים להסדיר את המקום כי יש פה מפגש בין כלי שיט וזה בעייתי לתזמן את כל הדברים האלה, למרות שלא היתה כל תאונה לאורך השנים עם צוללים".

לדבריו, קיבוץ שדות ים מציב במקום כלי שיט, יחידת השייטת עבדה שם וקיים קונפליקט כי מדובר מחד על "לסגור את הים" ובגלל השינויים שיהיו לא יהיה מקום להוריד כלי שיט, או צוללים. "כיום מי שרוצה בא למועדון צלילה ויורד למים. ההנגשה נוחה", הא מסביר, "ולא בטוח מה יהיה אחרי שיוכרז הגן הימי".

עם זאת, ברשות הטבע והגנים אומרים שלא ייגבה תשלום על כניסה לגן הימי מעבר לכניסה לגן היבשתי כיום וכי אין כל כוונה לבנות בים קיסריה.

מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסנטי, שהוא צד בהקמת הגן הלאומי הימי, ציין: "שיתוף הפעולה הפורה של קרן אדמונד דה רוטשילד עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בפרויקט היבשתי הוכיח את עצמו וזכה להכרה בינלאומית. אני בטוח כי גם פרויקט הגן הימי יפותח ברמה מקצועית גבוהה, יעשיר את חוויית הביקור בקיסריה, יהווה מאיץ לנוסף להגברת התיירות לישראל בכלל ולקידום כלכלת ישראל והספורט התיירותי והימי במרחב".

"רוצים לתת הסדרה שתעודד את הפעילות התת ימית". מועדון הצלילה קיסריה העתיקה (צילום: Shutterstock)

הירוקים מברכים

בימים אלה מגבשים את התוכנית לקראת הגשה לוועדה במשרד הפנים שתאשר את הקמת הגן, וברשות הטבע והגנים ינסו לרתום את כל הגורמים האזוריים השכנים, ביניהם הירוקים, שיתנו את ההתייחסות שלהם לנושא ונראה שהקמת הגן לא מביעה איזושהי התנגדות מצד שומרי הסביבה. "הקמת הגן הלאומי בקיסריה הינה צעד נכון וחשוב שלו השפעות על חשיפת הציבור ליופי התת ימי בחופי הים התיכון", נמסר מעמותת "צלול". "הנכסים הארכיאולוגים שנמצאו בים הינם מנוף לחינוך הדורות הבאים לשמירת הטבע והסביבה הימית". גם בחברה להגנת הטבע לא הביעו איזושהי התנגדות ובירכו על הרצון לשמור על ערכי טבע ומורשת בישראל.

"הבשורה כאן היא שבניגוד לשמורות טבע, ששם הדבר הראשון במעלה זה שמירת טבע, בקיסריה ים המקום יהיה למטרות נופש כדי להנציח אתר עתיקות חשוב", אומר אייל מילר, פקח ימי באזורי ים גליל מערבי. "כבר היום יש שם מסלולי צלילה ואנחנו רוצים לתת הסדרה שתעודד את הפעילות התת ימית והעל ימית, שזה אומר שאנשים יוכלו לבוא לקיסריה, לקחת סאפ ולצאת לים, כי לפעמים יש פעילויות שמתנגשות עם פעילויות אחרות וכך נוכל להסית אופנועי ים לנתיבים חיצוניים לים, כדי שאחרים יוכלו לשוט עם קיאקים או לקיים סיור יבשתי בקיסריה ואז לצאת לשנרקל וללמוד על הנמל. אנחנו שמים לב שעם ישראל הולך ונכנס יותר לים, דרך הצלילה, הקיאקים והשנרקול, וזה דבר בריא לאנשים וגן לאומי כזה, ברגע שיהיה מנוהל". מילר מוסיף, שמי שירצה לצלול יצטרך להירשם קודם, ולהראות שיש לו ביטוח ואז יוכל לצלול לאורך חבלול מסוים, לא צלילה חופשית, אלא לפי הנחיות.

"החזון שלנו הוא שהמקום יפרח ויגדל בכל מה שקשור לתיירות צלילה, בדגש על ארכיאולוגיה והיסטוריה", מוסיפה פרידמן, "עם שילוט כמו שצריך ולחשוף את הקסם הזה לכמה שיותר אנשים, כי החוויה בים מאוד מעשירה".

יותר ממיליון מבקרים בשנה בגן הלאומי. ממצאים ארכיאולוגיים במרכז המבקרים בקיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully