פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוצרות קדומים ומלך דיגיטלי: קיסריה מתחדשת

      לאחר כארבע שנות עבודות שחזור, נחנך בימים אלו בגן לאומי קיסריה מרכז מבקרים חדשני, המציע מפגש עם ממצאים שהתגלו מעל ומתחת לים - וגם עם דמותו השנויה במחלוקת של המלך הורדוס. אחרי יותר מ-2,000 שנים, העיר העתיקה ממשיכה לספק הפתעות

      חייו היו שזורים בתככים, תשוקות, רציחות וחלומות. למעשה, האיש הזה נחשב לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקות בהיסטוריה האנושית. הוא היה מופרע ושקול, רחמן ונקמן, וגם פוליטיקאי ערמומי, שידע לנווט את דרכו בחוכמה בין שליטי רומא. הוא גם המלך שהורה להוציא להורג את אשתו האהובה, וגם את בניו. הורדוס היה הכל מהכל. על פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, הורדוס הנהנתן אפילו החזיק מלצר יין צמוד שהתלווה אליו במסעותיו הרבים.

      אבל הורדוס ייזכר בעיקר בזכות תשוקתו העזה, הבלתי נשלטת, לבנות ארמונות, ערים, מבצרים והיכלי תפנוקים בכל רחבי הארץ.

      כך נראית האטרקציה החדשה של קיסריה

      צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: נועה לוי

      לחם ושעשועים. בעיקר שעשועים

      האתר שנחשב אולי למזוהה עמו ביותר הוא קיסריה, עיר הנמל המתקדמת וגדושות התענוגות, שהקים לפני כ-2,000 שנים ואותה הקדיש למיטיבו, אוגוסטוס קיסר. ככזו, קיסריה היתה דוגמה חיה לביטוי "לחם ושעשועים". בעיקר שעשועים.

      בין אם מדובר בתיאטרון, בהיפודרום, בשרידי ארמון הים, בבתי המרחץ או בשרידי הנמל המפואר - העיר הזו בעיקר חושפת את אהבתו האדירה של הורדוס למפעלי הבנייה שלו. בהקשר זה, קיסריה היתה הבייבי העיקרית של המלך.

      לכן, אין זה מפתיע לגלות כי למעלה ממיליון מבקרים פקדו את המקום בשנה שעברה, מה שהפך את גן לאומי קיסריה לאתר הפופולרי ביותר בישראל. עם זאת, נראה כי דברים נחשפים ומתחדשים כאן כל העת, ומדי עונה ניתן לפגוש כאן חופרים המשתתפים בחפירות ארכיאולוגיות.

      נמל קיסריה (זיו ריינשטיין)
      את כל העיר בנה הורדוס הודות לו. נמל קיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)

      משחקי הכס, גרסת הורדוס בנמל

      בהשקעה של יותר מ-80 מיליון שקלים של קרן אדמונד דה רוטשילד, ולאחר תכנון הנדסי מורכב שערכה החברה לפיתוח קיסריה. שוחזרו קמרונות הנמל ונחשפו אוצרות שהיו גנוזים באדמת קיסריה יותר מ-2,000 שנים, וזאת כחלק מפרויקט חידוש האתר, בהשקעה כוללת של כ-150 מיליון שקלים. הפרויקט ארך כחמש שנים, וכלל מחקר ועבודה בשטח של אנשי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

      את הקמרונות המרשימים בממדיהם (גובה של 7.40 מטרים ועומק של 21 מטרים), הקים הורדוס כבסיס לבימת המקדש שהקדיש לכבוד פטרונו, הקיסר אוגוסטוס, והם שימשו גם כמחסני הנמל שנשק להם. וכך, ארבעה קמרונות מתוך 14 שוחזרו, הוכשרו והתמלאו בתוכן מרתק. בימים אלו הם נפתחים לקהל הרחב. בימים עברו, קמרונות אלו שימשו חלק ממכלול מחסני נמל קדומים ובעיקר כתמיכה מבנית למקדש אוגוסטוס המרהיב שהתנשא גבוה מעליהם, צופה אל הים הנושק לו.

      כיום, דבר לא נשאר מאותו מקדש שאפתני, וכל שנותר הוא להפעיל את הדמיון. או פשוט להיכנס אל מתחם הקמרונות, ולהיחשף למבקרים המבקרים החדש, שייחנך ב-1 ביוני. בקרביהם של קירות הענק המקומרים הללו, תוכלו להיחשף לסיפורה של קיסריה לאורך הדורות, בביקור המדמה מסע הנע בין שרידי העבר.

      מעבר לצירי הזמן ההכרחיים באתר מעין זה, מציע מרכז המבקרים מפגש עם אוצרות ארכיאולוגים ומטמונים מפתיעים המוארים בקפידה - מטבעות קדומים, שברי זכוכית רומית, פסלי אלים בגדלים שונים, דגם מוקטן של ספינת סוחר, עוגנים עתיקים ועוד. זהו מוזיאון קטן ומרוכז, המספר את סיפורה של קיסריה בגובה העיניים.

      מרכז המבקרים חדש בקיסריה (זיו ריינשטיין)
      השקעה של יותר מ-80 מיליון שקלים. מרכז המבקרים החדש קיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)
      ממצאים ארכיאולוגיים במרכז המבקרים החדש בקיסריה (זיו ריינשטיין)
      ביקור המדמה מסע הנע בין שרידי העבר. ממצאים במרכז המבקרים (צילום: זיו ריינשטיין)

      עם זאת, אין ספק שלבו הפועם של מרכז המבקרים הוא סרט כבן תשע דקות, המגולל את סיפורה ומעלליו של המלך הורדוס - והקשר שלו את קיסריה. באופן טבעי, הנמל הייחודי שבנה המלך לחוף הים הפתוח, שהיה הראשון מסוגו בעולם העתיק, הוא אחד מכוכביו הראשיים של הסרט הקצר. בשונה ממיצגים היסטוריים אחרים, סרט זה מוקרן בפורמט אנכי ולא רוחבי, וזאת בכדי להתאים לצורת הקמרון, שגובהו כשמונה מטרים ובראשו קשת סלעית. את הסצנות משלימה מערכת תאורה חכמה המוסיפה לאווירה.

      באופן מרענן ולא צפוי, הורדוס (המגולם על ידי השחקן אלון נוימן) ושאר הדמויות ההיסטוריות דוברות עברית עכשווית. רהוטה - אך ידידותית וקולחת להפליא. לא תמצאו כאן מליצות גבוהות ושפה לא טבעית. שפה יומיומית זו הופכת את הורדוס לאותנטי יותר, ובעיקר - לאנושי יותר. כה אנושי, עד שקשה להתנתק מהסיפור ההיסטורי המוצג על המסך.

      אין ספק כי נדרשה רוח מקורית, ואף אומץ רב, להציג את הורדוס באופן כזה, כדמות כה שובת לב. נוסף על כל אלו, בקמרון הראשון ממתין למבקרים מעין "שולחן אור", שעליו מוקרנת אנימציה ממוחשבת, המספקת מבט ממעוף הציפור על נמל קיסריה מהעת העתיקה טרום-הורדוס ועד לימינו אנו.

      בקמרון האחרון ששוחזר מתנוססת מפה דינמית של נתיבי השיט הקדומים, שבאמצעותה תגלו כי נתיבי הסחר הימיים אל ומקיסריה כללו לא רק את רומא כמובן, אלא גם את מרסיי, בורדו, קרתגו ויעדים נוספים באגן הים התיכון.

      ועוד כדאי לדעת כי אל מול הקמרונות נחשפו בחפירה הארכיאולוגית גם שרידי בית מרחץ, ששימש את המפליגים שזה עתה הגיעו לנמל רומא לנמל קיסריה, לאחר הפלגה מייגעת של שבעה-שמונה ימים. כבר אמרנו - העיר הזו לא מפסיקה להיחשף. גם לאחר 2,000 שנות.

      ממצאים ארכיאולוגיים במרכז המבקרים החדש בקיסריה (זיו ריינשטיין)
      4 קמרונות שופצו ושוחזרו. מרכז המבקרים החדש בקיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)
      מרכז המבקרים החדש קיסריה (זיו ריינשטיין)
      מפגש עם אוצרות ארכיאולוגים ומטמונים מפתיעים המוארים בקפידה (צילום: זיו ריינשטיין)

      שבילי הליכה חדשים ופסיפסים לא מוכרים

      ואם אתם כבר כאן, כדאי לדעת כי בחלק הצפוני של הגן הלאומי הוקמה לאחרונה רשת שבילי הליכה מטופחת, בינות למדשאות ירוקות, המספקת זוויות מבט מרעננות ופחות מוכרות על אזור החוף. בנוסף, בחלקו הצפוני של המתחם נחשף, בעת עבודות תשתית שנעשו לאחרונה, פסיפס רומי הנחשב לאחד היפים מסוגו בישראל. הפסיפס מצוי על רצפה בלב מכלול ציבורי ביזנטי, ואף הוא יהיה זמין לביקורים החל מתחילת חודש יוני.

      מעט צפונה מכאן, במקום שממנו כבר ניתן לצפות בנקל בחוף הקשתות של קיסריה, שוחזר בית כנסת עתיק, מימי המרד הגדול (שנת 66 לספירה). מתחם בית הכנסת, "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד), התגלה כבר בשנות ה-40 של המאה שעברה, אך רק כעת נפתח לביקורי קהל. בית הכנסת נושק לים ובו שני פסיפסים ששוחזרו להפליא, אחד מהם הוא "הפסיפס של יוסטוס", שנקרא על-שם תורם לבית הכנסת.

      כל האתרים הללו קלים להגעה באמצעות שילוט חדש. עם זאת, קחו בחשבון שרשת השבילים חשופה לשמש ואין בה הצללה, כך שלמרות המרחקים הקצרצרים, בהחלט מומלץ להצטייד בכובע ובמי שתייה.
      ואם כבר מדברים על תוכניות עתידיות - בתחילת חודש יולי, ייחנך בגן הלאומי מרכז הזכוכית הישראלי, הממוקם במתחם המצודה הצלבנית לצד הנמל. הוא יציע ביקור בגלריית זכוכית, לצד השתתפות בסדנת ניפוח זכוכית.

      שבילי הליכה גן לאומי קיסריה (זיו ריינשטיין)
      רק חסרה הצללה. שביל הליכה וספסל רומנטי בפאתי הגן הלאומי (צילום: זיו ריינשטיין)
      פסיפס בית הכנסת העתיק גן לאומי קיסריה (זיו ריינשטיין)
      הפסיפס של יוסטוס, שתרם מכספו לעיטור בית הכנסת בקיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)

      לדעת עוד: מרכז המבקרים החדש שוכן מול שרידי הנמל העתיק של קיסריה, ופתוח לקהל המבקרים בשעות הפעילות של הגן הלאומי. הכניסה אליו ללא תשלום. מחיר כניסה לשטח הגן הלאומי: 39 שקלים למבוגר ו-24 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון.

      ממצאים ארכיאולוגיים במרכז המבקרים החדש בקיסריה (זיו ריינשטיין)
      בין הממצאים במרכז המבקרים החדש, גם פריטים שהוצאו מהים (צילום: זיו ריינשטיין)
      גן לאומי קיסריה (זיו ריינשטיין)
      פיתוח צמחייה ועצים בצפון בקרבת בית הכנסת העתיק (צילום: זיו ריינשטיין)
      מרכז המבקרים החדש קיסריה (זיו ריינשטיין)
      העתק פסל של שליט עוטה שריון, מאה 2-1 לספירה (צילום: זיו ריינשטיין)
      פסיפס בית הכנסת העתיק גן לאומי קיסריה (זיו ריינשטיין)
      כאן החל המרד הגדול ברומאים. בית הכנסת העתיק בקיסריה (צילום: זיו ריינשטיין)