הצד האפל של תעשיית הקרוזים: היעדים שנהרסו על ידי ספינות התענוגות

בשנה שעברה, נקנסה חברת הקרוזים Carnival בסך של 20 מיליוני דולרים, לאחר שכמה מספינותיה תועדו בעת שהן משליכות פסולת אל לב האוקיינוס. אבל זוהי רק חלק מתמונה, כי הדלק המניע את מנועי ספינות הקרוזים, מכיל פי 2,000 גופרית דו-חמצנית מאשר הדלק המשמש במנועי דיזל. התוצאה: זיהום מסיבי בנמלים ובסביבתם.

ולהשלמת הסצנה, בהגיעה לנמל, כל ספינה שכזו פולטת מבטנה אלפי תיירים נלהבים, השוטפים יעדים פופולריים וגורמים לעומס אנושי אדיר ולפגיעה של ממש באיכות החיים של המקומיים. אתר Insider מציג שבעה מקומות בעולם שנפגעו באופן קשה מתעשיית הקרוזים.

האי מיורקה (Mallorca), אחד מהאיים הבלאריים שבספרד, הפך ליעד תיירות כה פופולרי בעבור תעשיית הקרוזים, עד שלתושבים המקומיים פשוט נמאס מהעניין. הם חתמו על עצומה הקוראת להגביל את מספר הספינות המגיעות לאי, כאשר הכוונה היא ללא יותר מספינה אחת ביום.

עד כה, חתמו על העצומה יותר מ-11,000 תושבים, המבקשים לצמצם את הזיהום, העומס הרב והאשפה שמשאירים אחריהם ההמונים.

בשנת 2017 נקבע כי נמל מיורקה הוא הנמל השני הכי מזוהם באירופה כולה, וזאת בשל פליטה של יותר מ-28 טונות של הגז הרעיל גופרית דו-חמצנית שהותירו אחריהן האוניות באותה שנה.

בשנת 2016, יצאו תושבים רבים של העיר לקבל את פני אוניית הקרוזים הגדולה ביותר בעולם, בהפגנת מחאה. הם אחזו בשלטים שקראו "די לתיירות-יתר" ו"המיעוט מרוויח, וכל השאר משלמים את המחיר".
ואכן, את המקום הראשון ברשימת הנמלים המזוהמים ביותר ביבשת אירופה תופס נמל ברצלונה שבספרד. ולכך אחראיות לא אחרות מאשר ספינות הקרוזים. כאן, הן פלטו בשנת 2017 יותר מ-32 טונות של גופרית דו-חמצנית.

אדה קולאו, ראשת העיר של ברצלונה, פועלת לצמצום מספר הספינות הפוקדות את העיר, בכדי לצמצם את זיהום המים והאוויר, כמו גם לרסן את כמות התיירים בה. "אין לנו מרחבים אינסופיים", היא אומרת.

בשנת 2018, שפכה בטעות אל הים אוניית קרוז של חברת Carnival, אלפי גלונים של שאריות מזון, באזור הכל-כך רגיש ממילא של שוניות המחסום הגדולה (Great Barrier Reef) שבאוסטרליה. היו דיווחים סותרים באשר לכמות המדויקת של הפסולת. החברה טענה כי מדובר בכ-7,000 ליטרים, אך רשות הבטיחות הימית של אוסטרליה קבעה כי מדובר בכ-27,000 ליטרים.

כך או אחרת, תקרית הרסנית זו פגעה במידה רבה באתר מורשת עולמית ייחודי זה. למעשה, כמחצית משטחה של שונית אדירה זו כבר נהרס באופן בלתי הפיך בשל זיהומים שונים ועקב ההתחממות הגלובלית.

הנתונים מדהימים: כמויות האשפה באי היווני סנטוריני, הכפילו את עצמן בחמש השנים האחרונות. הסיבה: תיירות-יתר.

למרות שכאן מטילים מגבלות על ספינות הקרוזים בשל הצפיפות הרבה שהן יוצרות, עדיין מדובר באי קטן (75 קמ"ר) שאותו פוקדים בעונה כ-10,000 תיירים מדי יום. כעת, הרשויות עושות מאמץ להפחית את מספר התיירים היומי לכ-8,000.

"רבים מתושבי האי מתפרנסים אמנם מענף התיירות והקרוזים, אך מצד שני, יש לעשות ויתורים", אומר ראש העיר ניקוס זורסוס. "אנו כבר מגיעים לקצה גבול היכולת שלנו בכל הקשור לאספקת חשמל ומים, כמות האשפה הוכפלו בשנים האחרונות ואם לא נשלוט בקהל המבקרים - זה יהרוס אותנו".

על פי מגזין "פורבס", יותר מ-600 אוניות קרוז עוגנות בוונציה מדי שנה. בארגון אונסק"ו ציינו כי "לחץ התיירות בעיר נחשב חריג, מה שעלול לסכן את זהותה ואת שלמותה התרבותית והחברתית""
מסיבה זו, הוחלט בוונציה לאסור על כניסת אוניות קרוז שמשקלן עולה על 96,000 טונות.

העיר העתיקה של דוברובניק שבקרואטיה, היא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק'"ו. לכאן מגיעים מדי שנה רבבות תיירים, שנוהרים אל הסמטאות הצרות שנדמות כמבוכים.

מבחינה מספרית, מדי יום בעונה הגיעו לשם 10 אוניות קרוז, שמהן ירדו יותר מ-10,000 תיירים. וזה פשוט היה הרבה יותר מדי בעבור הסמטאות הצרות הללו. התוצאה: צפיפות קשה ועומסי תנועה בלתי נסבלים בכבישים.

מסיבה זו, בשנת 2018 החליטו הרשויות המקומיות להגביל את המספר לעד שתי אוניות ביום בלבד, עם לא יותר מ-5,000 מבקרים.

בשנת 2007, הוסיף האו"ם את איי גלאפגוס לרשימת אתרי המורשת העולמית המצויים בסכנה. בין שאר הדאגות ניצבה התנועה הניכרת של אוניות בין האיים, מה שעלול לגרום למעבר של מיני צומח ובעלי חיים שיהפכו למינים פולשים בסביבתם החדשה, ובכך ידחקו את מקומם של המינים המקומיים. כל זאת, במערכת אקולוגית הנחשבת עדינה ושברירית להפליא.

לכן, כיום, כל אוניית קרוז שמבקשת להגיע לשטחי איי גלאפגוס, צריכה לקבל אישור כניסה מיוחד משלושה גורמים: ארגון שמורת הטבע של גלאפגוס, רשות הים והנמלים ומשרד התיירות. זאת במטרה להפחית את הסיכון המרחף מעל ערכי הטבע באזור.